תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

על הר הזיתים

21/05/2009
עמודים אייר תשס"ט (732 6
על הר הזיתים
"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים"
על בית העלמין היהודי שבהר הזיתים
שרה ברנע

כבר 3000 שנה ויותר קוברים יהודים את מתיהם בבית הקברות היהודי
הגדול ביותר והעתיק ביותר הנמצא במורדות הר הזיתים
שרה ברנע, מסיירת ב'בית החיים'



"משל לאב ובן שהיו מהלכין בדרך
ונתייגע הבן ואמר לאביו
היכן היא המדינה?
אמר לו:
סימן זה יהא בידך
אם ראית בית קברות לפניך
הרי המדינה קרובה לך"
(מדרש שוחר טוב מזמור כ')

כבר 3000 שנה ויותר קוברים יהודים את מתיהם בבית הקברות היהודי הגדול ביותר והעתיק ביותר, הנמצא במורדות הר הזיתים.
כל מצבה ומצבה בהר היא סיפור חיים אישי, יהודי ולאומי המלמד אותנו פרק נוסף בהיסטוריה של עם ישראל. בית הקברות הוא סמל ועדות לקרבנות הרבים שנדרשו מאתנו בדרך למדינה. בבית העלמין העתיק שוכן עם ישראל לדורותיו: רבנים, אדמו"רים, מנהיגים, אנשי חזון ואנשי מעש, סופרים ומשוררים, לוחמים ומגינים, מיטב בניה ובוניה של העיר ירושלים ושל מדינת ישראל. כולם שוכבים בקבריהם כשרגליהם לכוון הר הבית, ולפי המסורת כאשר יגיע משיח צדקנו יהיו הם הראשונים שיקומו ויצעדו למקום המקדש.
בנבואת אחרית הימים מנבא זכריה: "וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַים, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד;וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה". בעקבות נבואה זו התפתחו מסורות רבות הקושרות את הר הזיתים לתחיית המתים, יהודים רבים עלו לארץ ישראל ובאו לסיים על אדמתה את חייהם על מנת להיקבר בהר הזיתים, ורבים אחרים בקשו להעלות עצמותיהם ולהיקבר בהר.

כמו בחיים, כך גם בית הקברות
סיפורו של בית הקברות היהודי בהר מתחיל בימי בית ראשון. באותה תקופה נקברו המתים במדרון המזרחי של הקדרון, מול עיר דוד במקום בו שוכן כפר השילוח. מימי בית שני יש לנו עדויות על מאות מערות קבורה שנחצבו על רכס הר הזיתים וצפונה. כל הר הזיתים היה עיר מתים (נקרופוליס).
עד התקופה הצלבנית אין לנו עדויות על מקומות קבורה וברוב הזמן גם לא הייתה קהילה יהודית בירושלים.
החל מהמאה ה-13 יש עדויות מפי עולי רגל שהגיעו לעיר. מתוך העדויות אנו לומדים שבית הקברות היהודי הוקם במדרון המזרחי של הר הבית, משם "גלש" למטה לעמק יהושפט, במיוחד באזור קבר זכריה, ובהמשך השנים החל "מטפס" לאט לאט במורדות המערביים של הר הזיתים.
עד תחילת המאה ה-19 היו בתי הקברות בעיר בבעלות החברה-קדישא הספרדית, כיוון שהקהילה היהודית בעיר הייתה כולה ספרדית. עם עליית תלמידי הגר"א החלה להתפתח הקהילה האשכנזית בעיר, ובשנת 1856 נוסדה חברה-קדישא של הפרושים האשכנזים אשר קנתה חלקה באמצע המדרון המערבי של הר הזיתים. באותה שנה גם הוקמה "חלקת ווהלין", החלקה של קהל החסידים בירושלים, וכמה שנים לאחר מכן התפצלה החברה-קדישא החסידית לכוללים רבים. גם החברה-קדישא הספרדית נחלקה לגרוזינים, פרסים, בבלים, תימנים, בוכרים ועוד... עד שבתחילת המאה ה-20 פעלו בעיר כבר 13 חברות- קדישא. כמו בחיים כך גם בבית הקברות.
בשנת 1935 נרכשה החלקה האחרונה במרומי ההר על ידי חברה-קדישא "קהילת ירושלים". חלקה זו נועדה לתת פתרון קבורה לאנשים שלא היו שייכים לאף כולל והתקשו לקנות קבר. החלקה תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן והקבורה בה החלה רק בשנת 1939 (מאורעות הדמים תרצ"ו- תרצ"ט עכבו את הקבורה). המיוחד בחלקה זו שכל יהודי היה זכאי לקנות בה חלקת קבר ללא השתייכות לעדה מסוימת. בחלקה זו מצויים קבריהם של פנחס רוטנברג, הנרייטה סולד, יחיעם וויץ, ש"י עגנון, זבולון המר, יעקב חזני ועוד...
בפרוץ המאורעות הראשונים במלחמת העצמאות נתקלה הקבורה היהודית בהר הזיתים בקשיים בשל ריחוקו של בית העלמין מיישוב יהודי, והיותו ממוקם בלב היישוב הערבי, בתוך הכפר א-טור. חלק מחברות-הקדישא הפסיקו את הקבורה בהר. רק חברה-קדישא "קהילת ירושלים" המשיכה את הקבורה בהר, בלווי אבטחה של אנשי ה"הגנה" והבריטים. כעבור שלשה חודשים הפסיקה גם היא את הקבורה, בעקבות תקריות האש בהן נתקלו הלוויות.
בט"ו אדר א' תש"ח (25.2.1948) נפסקה הקבורה בהר. במשך 19 שנות השלטון הירדני חולל והושחת בית הקברות, נעשה בו הרס מאורגן ושיטתי, מהמצבות נבנו שלשה מחנות צבאיים ירדניים, נסללו כבישים על גבי המצבות ואף החלו בבניית מגרש חניה. יום-יום התפרסמו בעיתון מודעות על חילול קברים. עמדנו מרחוק על הגגות, צפינו בהרס ולא יכולנו לעשות כלום - העולם שתק.
***
בכ"ח אייר תשכ"ז, חזרנו אל ההר ונחרדנו ממראה החורבן. מיד הוחל בפנוי הפסולת, ליקוט עצמות ושיקום הקברים. כעבור זמן קצר, התחדשה הקבורה בהר והיא נמשכת עד היום.

יש אבנים עם פני אדם
"חלקת הקדושים", בה טמונים יחיאל עפרוני ור' יחזקאל לנדאו זכרונם לברכה, שייכת לחברה-קדישא הפרושית–אשכנזית. היות שבשטחה נקברו נרצחי מאורעות תרצ"ו- תרצ"ט, נתקבל שמה כ"חלקת הקדושים". ראשון הנקברים בחלקה היה אליעזר בן יהודה שנפטר בכ"ו כסלו תשפ"ג. הקנאים החרדים שהטילו עליו חרם עוד בחייו, סרבו לקברו בתוך בית הקברות וקברוהו מחוץ לגדר. הם לא תארו לעצמם שלימים תהפוך חלקה זו לחלקה מרכזית וחשובה בהר. בחלקה זו קבור ראש הממשלה מנחם בגין. בגין ביקש בצוואתו להיקבר בהר הזיתים ליד הרוגי המלכות מאיר פיינשטיין ומשה ברזני שבטרם עלותם לגרדום התאבדו ביחד בכלא בב' אייר תש"ז.
את רמי עפרוני ואת אמו, סבתא אביגיל, אני זוכרת היטב מימי ילדותי בקבוצת יבנה. התרגשתי מאוד למצוא באופן מפתיע את קברה של סבתא אביגיל זמל בחלקת הקדושים. את הקבר של בעלה גיליתי מאוחר יותר ואז הבנתי סיבת קבורתה בחלקה זו. לימים, כשהדרכתי בבית הקברות את חברי קבוצת יבנה, עם רדת החשיכה עמדנו לאור הפנסים, למרגלות קברו של יחיאל, אבא של רמי, ושמענו ממנו לראשונה את סיפורו האישי. הסיפור נגע בכולנו, ובשבילי חלקת הקדושים כבר לא הייתה ככל החלקות. ליד קברו של ר' יחזקאל לנדאו עברתי פעמים רבות. השם לנדאו מופיע הרבה על גבי המצבות ולא תיארתי לעצמי שיש לי נגיעה לנושא, עד שערב אחד צלצל אלי המדריך אלידע בר שאול, בעל "הפינה הירושלמית" בעיתון "מעייני הישועה", ושאל אותי מה אני יכולה להוסיף לו על מה שכתב על ר' יחזקאל. אמרתי לו שהוא עשה את כל העבודה, והדבר היחידי שאני יכולה להוסיף הוא שהייתי מטפלת של הנכד יחזקאל לנדאו, כשהיה תלמיד תיכון בפנימיה בקבוצת יבנה.
סיפור מצטרף לסיפור ולאט לאט בית הקברות אינו רק אדמה ואבן. מאחורי המלים החרוטות על המצבה מתייצבות דמויות ה"קורמות עור וגידים" ונותנות חיים לסיפור האישי הלאומי. בית הקברות, כשמו כן הוא - "בית החיים", "בית מועד לכל חי". הוא משקף לנו את האירועים, את הדמויות ואת אורח החיים בכל תקופה ותקופה.

סיור בבית החיים
במסגרת עבודתי בפרויקט מיפוי בית הקברות בו עוסקת "עמותת אלע"ד" (ראה מסגרת), נתבקשתי לכתוב בקצרה קורות חיים לנפטרים ידועי שם הקבורים בהר. במהלך הכתיבה, נחשפתי לדמויות מופת, לרבנים - אנשי רוח ענקיים ולאנשים בעלי אמונה חזקה שעלו ויישבו את העיר. בעבודת נתחברתי במיוחד לקבוצת עולים מבוני ירושלים, אלו הם תלמידי הגר"א שמתוך דחף משיחי עלו לארץ בתחילת המאה ה-19. הם הגיעו מצפת לירושלים, רבים מהם מתו במגיפות וסבלו מרדיפות, אך נאחזו והתיישבו בעיר וייסדו את הקהילה הפרושית בירושלים. לבני עלייה אלו לא היו תמונות, לא היו אלבומים ולא היה מי שיתעד את המעשה החלוצי. וכך מה שלא לימדו אותי מעולם בשיעורי היסטוריה למדתי בעצמי דרך הכתוב על המצבות הפזורות בהר. במיוחד מפתיע היה להגיע לתובנה שהמעבר בין החלקות השונות בבית הקברות משקף את המעבר בין גלות לגאולה; ישנן חלקות שלמות שנדמה לך שאתה מהלך בגלות בין עיירותיה של ליטא ופולין, האחד בא מבברויסק השני ממוהילוב השלישי ממינסק, פינסק, ביאליסטוק ועוד (אז לא נהגו לכתוב על המצבה את שם המשפחה אלא את שם הנפטר, שם האב, המוצא ותאריך פטירה), ובחלקות הקבורה המאוחרות יותר נעלמות הערים הרשומות על המצבה וכולם כבר רשומים בשם משפחה. מתוך העיסוק המעמיק בתלמידי הגר"א, ובסיועו של ד"ר אריה מורגנשטרן, המומחה בתחום, נולד סיור ייחודי "בעקבות תלמידי הגר"א וצאצאיהם הקבורים בהר הזיתים".
סיור מודרך בבית הקברות הוא שונה מסיור רגיל. הוא לא ביקור במוזיאון, וגם לא ביקור באתר ארכיאולוגי, אלא הוא סיור הנוגע במציאות עצמה - בדבר האמיתי. הוא מלווה בזיכרון ובגעגוע למה שהיה ואיננו, הוא מפגש בין החיים למתים, בין העבר להווה, ובהר הזיתים גם בין ההווה לעתיד - לאמונה בנבואות אחרית הימים, ותחיית המתים.

sarabarnea@walla.co.il

במסגרות:
1.
פרויקט מיפוי קברים בהר הזיתים
במסגרת פיתוח תיירות ומודעות להר הזיתים שוקדת עמותת "אלע"ד" (אל עיר דוד) מזה מספר שנים על הכנת פרויקט מיפוי ותיעוד של בית הקברות היהודי בהר הזיתים, הכולל מאגר מידע ובו מסד נתונים ממוספר ודינאמי המאפשר לגולשים לאתר כל קבר, למצוא מידע אודות הנפטר ולהזין בעצמם נתונים נוספים.
המיפוי כולל שימוש במכשיריGPS , והחיפוש ברשת מלווה במיפוי גרפי מדויק המסייע למבקר להגיע לקבר ואף לסייר בקברים סמוכים בעלי עניין עבורו.
האתר עלה לאוויר אך הוא עדיין בהרצה.
כתובת האתר: http://www.mountofolives.co.il


2.
ניתן להזמין סיורים בהר הזיתים בנושאים שונים כגון:
בעקבות אנשי שם בציונות
בעקבות סופרים ומשוררים
בעקבות נשים ידועות שם הקבורות בהר
בעקבות תלמידי הגר"א
מישוב ישן לישוב חדש
או בכל נושא העולה על לבכם.
להזמנות: שרה ברנע, טל' 0505932196 .sarabarnea@walla.co.il


מובאות:
1.
בית הקברות הוא סמל ועדות לקרבנות הרבים שנדרשו מאתנו בדרך למדינה
בבית העלמין העתיק שוכן עם ישראל לדורותיו
מיטב בניה ובוניה של העיר ירושלים ושל מדינת ישראל
כולם שוכבים בקבריהם כשרגליהם לכוון הר הבית
ולפי המסורת כאשר יגיע משיח צדקנו
יהיו הם הראשונים שיקומו ויצעדו למקום המקדש

2.
במשך 19 שנות השלטון הירדני חולל והושחת בית הקברות
נעשה בו הרס מאורגן ושיטתי
מהמצבות נבנו שלשה מחנות צבאיים ירדניים
נסללו כבישים על גבי המצבות ואף החלו בבניית מגרש חניה

3.
סיפור מצטרף לסיפור ולאט לאט בית הקברות אינו רק אדמה ואבן
מאחורי המלים החרוטות על המצבה
מתייצבות דמויות ה"קורמות עור וגידים"
ונותנות חיים לסיפור האישי הלאומי

4.
סיור מודרך בבית הקברות הוא שונה מסיור רגיל
הוא לא ביקור במוזיאון, וגם לא ביקור באתר ארכיאולוגי
אלא שהוא סיור הנוגע במציאות עצמה - בדבר האמיתי
הוא מלווה בזיכרון ובגעגוע למה שהיה ואיננו

חסר רכיב