תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

יואל קרצמר - מכתב למע'

08/07/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים טבת תשס"ט (729) 3
מכתבים למע' האמנם לא נדם קולה של תורה?
דואר נע האמנם לא 'נדם קולה של תורה'? בתגובה ל'יעדים ואתגרים' מאת נחמיה רפל, 'עמודים' תשרי-מרחשון ס"ט יואל קרצ'מר-רזיאל בגיליון תשרי-מרחשון, התייחס מזכ"ל התנועה נחמיה רפל לסגירת הישיבה בעין צורים. כבוגר הישיבה וכמי שנמנה על צוות הישיבה בשמונה השנים האחרונות ועד לרגעיה האחרונים, סגירת הישיבה היא פצע עמוק, אשר מביא עמו חיבוטי נפש עזים ואף חשבון אישי נוקב. דבריו של נחמיה, שיובאו להלן, היה בהן לזרות מלח על הפצעים הממאנים להגליד. ואלה הדברים כלשונם: "סגירתה של הישיבה בעין צורים היא סמלית הרבה יותר משהיא ממשית. בפועל, כידוע, למדו בה בתקופה האחרונה מעט מאד בחורים, והתיאור ש'נדם קולה של תורה' הוא תיאור לא מדויק, בלשון המעטה". נחמיה מתייחס במשפטים אלה ל'ידוע', אולם אני מניח כי לא כל קוראי עמודים יודעים את העובדות לאשורן. אזכיר כמה מהן: א. כמות - בישיבה למדו בשנתה האחרונה בין 50 תלמידים (זמן אלול תשס"ז-תשס"ח) ל-18 תלמידים (אמצע זמן חורף תשס"ח). במשך רוב התקופה עמדה הישיבה על למעלה מ-25 לומדים. זאת, למרות שהשילוב הצעיר מנה רק שבעה תלמידים. שנה זו הייתה חריגה מקודמותיה, לאחר שבמשך שנים עמד מספר התלמידים בשילוב הצעיר על כ-30. נכון, רצינו להגיע להישגים מספריים יותר גדולים, וברור כי מספרים אלה אינם יכולים לספק את הישיבה לאורך זמן, בעיקר מבחינה כלכלית, אולם מספר התלמידים בישיבה לא נפל מזה של כמה וכמה ישיבות ידועות שם במדינת ישראל היום, שלא לדבר על ישיבות במשך רוב הדורות. כתפיסה, הישיבה לא מנתה את תלמידיה השוטפים בלבד, אלא אף את חייליה שבצבא. שבתות השנה האחרונה, כבכל קודמותיה, ידעו פעמים רבות נוכחות גדולה של חיילנו ובוגרינו וכך היה גם בלילות חמישי, בעיקר בשיעור פרשת השבוע והחסידות של הרב אביה הכהן. בחג השבועות, בראש השנה, ביום הכיפורים, למדו והתפללו בבית המדרש עשרות ומאות תלמידים, כבכל שנה. ב. תכנית לימודים – השנה האחרונה כללה תכנית לימודים עשירה. קוראי עמודים מוזמנים להכנס לאתר http://sites.google.com/site/yoelkr/Home, לעיין בתכניות הלימודים של השנה האחרונה ולשפוט האם הייתה תורה בבית המדרש בשנה זו. ג. יצירה - מדי שבועיים יצא בישיבה, מזה שנים רבות, ה'שילובון' - עלון לתלמידי השילוב, שכלל ברובו דברי תורה של תלמידנו, בצד דברים של אחד מחברי הצוות ודברים מעולמה היומיומי של הישיבה. השילובון זכה להיות במה עשירה ומרחיבת דעת בצד לוח הקיר הפורה של הישיבה. בשנה האחרונה של הישיבה התפרסם ספרו של הרב אביה 'תהילה לא-ל חי' על ספר תהלים ונמכרו מאות עותקים מספרו של הרב אלישיב 'איש ואישה'. בשנה האחרונה יצא גיליון נוסף של משלב, גיליון מ"א (ניתן לקראו באתר הקביבוץ הדתי), כאשר גיליון מ"ב נמצא כעת בעריכה ויצא לאור אי"ה על ידי בוגרי הישיבה. האם לא היה כאן קול של תורה? ד. אוירה - 'קולה של תורה' כולל לא רק ידע אלא אף אוירה. איני יודע עד כמה נחשפו קוראי עמודים לאוירה של הישיבה. היו לנו במשך השנים, כצוות, ביקורות על אווירת הלימודים הלא מספיקה, לטעמנו ולעתים על אווירת קלות ראש המאפיינת, לצערי, מוסדות רבים. ישנם גם סטריאוטופים רבים שנבנו עם השנים, בעיקר על ידי אלה שכף רגלם לא דרכה בישיבה. אני מציע לשאול את תלמידינו על הטישים של יום חמישי, על הריקודים של קבלת שבת, על שירים של סעודה שלישית ושל הבדלה. כדאי, למען הדיוק ההיסטורי, לשמוע מתלמידים על החום הרב ששרר בין התלמידים ובין הצוות, על דיבוק החברים בלימוד, על החברותות באישון ליל בפינת בית המדרש, על ויכוחים סוערים בשיעור עיון. כל זה כבר איננו. האם ניתן בפה מלא לומר כי "התיאור ש'נדם קולה של תורה' הוא תיאור לא מדויק, בלשון המעטה"? אתמהה. במסגרת הכתבה 'בעת נעילת שער' שכתבה גילה ו. קפלן על סגירת הישיבה, באותו גיליון, התייחס נחמיה לתהליך שהביא לכך. בנקודה זו של צער על האוירה שנוצרה אנו שותפים לדעה. אף אני מצר על האוירה בשנה האחרונה ואכן רוח פייסנית יותר הייתה יכולה לסייע. בסופה של הפסקה מצוטטים דברי נחמיה: "הצעות להמשך פעילות של הישיבה במתכונת מצומצמת לא התקבלו על ידי מוסדות התנועה". אין זה מקומו של תיאור מדוקדק של תהליך קבלת ההחלטות. אסתפק באמירה שלחברי הקיבוץ הדתי יש מקום לדאגה באשר לדרך קבלת ההחלטות במקרה זה. אוסיף גם את זאת: צוות הישיבה היוצא הגיש הצעה למזמו"ר ולהנהלת הישיבה להמשך קיומה של הישיבה. קוראי עמודים מוזמנים לעיין במסמך באתר הנ"ל ולבחון האם היה כה ברור כי על הצעה זו להדחות על הסף. אזכיר בעניין זה כי התכנית שהצענו התייחסה לא רק לתכנית הלימודים אלא אף למימד הכלכלי. חזרנו ואמרנו כי אם לא נעמוד בגיוס מספר התלמידים הנדרש לצורך החזקה מאוזנת של הישיבה לפי התכנית שהגשנו, אנו נחזיר את המפתחות מיד. כזכור, הבענו נכונות לקחת על עצמנו סיכון ולהסכים להפסקת עבודתנו ברגע האחרון אם יתברר כי אין מספיק תלמידים. כעת כבר מאוחר, והישיבה כבר סגורה. אך נותרה לי ולאחרים תמיהה גדולה: מדוע לא הייתה נכונות להסכים להצעה זו? הרי ממה נפשך - אם היינו נכשלים, מצבנו לא היה גרוע יותר משהוא היום; ואם היינו מצליחים, בעז"ה, הישיבה הייתה עומדת היום על תלה וקול התורה היה נשמע בה. לסיום, אספר לקוראי עמודים כי בית מדרש חדש הוקם בירושלים על ידי בוגרי הישיבה וקהילת 'ידידיה'. מזה חודשיים מתכנסים פעמיים בשבוע עשרות אנשים ללמוד תורה, ברוחה של הישיבה ובניגונה המיוחד. בתוך הציבור רמי"ם, בוגרים וחיילים מהישיבה, אך בחלקו הגדול אחרים ואחרות, בגילאים שונים, המוצאים את המענה התורני דווקא בקולות שבקעו מבית מדרשנו. אשרי עין ראתה וזאת נחמתנו בעניינו. עין צורים
חסר רכיב