תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

הכדור הוא עגול

02/02/2009
עמודים טבת תשס"ט (729) 3
הכדור הוא עגול
על טורניר הכדורסל לנוער הקיבוץ הדתי שהתקיים ב'זאת חנוכה'טל פורשר

"בחנוכה תשס"ח התקיים לראשונה בתולדות היהדות טורניר כדורסל לנוער הקיבוץ הדתי. השנה הוא הפך למסורת"
טל פורשר, תלמיד כיתה י"ב, על טורניר בימי מלחמה

אף על פי כן
לאחר 5768 שנים החליט יזם צעיר מבארות יצחק לעשות מעשה. בחנוכה תשס"ח התקיים לראשונה בתולדות היהדות טורניר כדורסל לנוער הקיבוץ הדתי. השנה הוא הפך למסורת. בשנה שעברה, למרות היעדר הניסיון שהיה לצוות המארגן בתחום, הטורניר היה מוצלח מאוד. אוטובוסים מלאים בחבר'ה, כמעט מכל הקיבוצים, פקדו את יבנה והמשחקים התנהלו בסבבה ובספורטיביות. השנה, לאור הצלחת הטורניר הראשון, תוכננה התכנסות נוספת ביבנה, והקבוצות השונות החלו מיד בהכנות. יום לפני התאריך המתוכנן, נר שמיני של חנוכה, התבשרנו על הרחבת טווח איום הטילים מעזה העלול לסכן את מהלכו התקין של הטורניר. מיד עלה חשדנו! הבנו שהטורניר מתבטל. לא חשוב מה גודל האירוע ומי הגוף המארגן, תוך יום אחד אין סיכוי למצוא מקום חלופי לקיום המשחקים. אבל טעינו!
נכון, האירוע המתוכנן גדול מכל בחינה, והצוות המארגן לא מורכב מאנשי מקצוע. אבל עוד לפני שהספקנו לעכל את פגיעת הטיל בבני-דרום, ולפני שהספקנו להפנים שהטורניר מבוטל, קיבלנו דיווח שלמחרת עלינו להתייצב בעמק בית שאן ושהטורניר יתקיים כמתוכנן.

יש לי חלום
מאחורי הטורניר הזה עומד החולם - עמית פורשר מבארות יצחק: "כשהיינו ילדים, התווכחנו איזה קיבוץ הכי טוב, אבל לא היו לנו האמצעים לקיים טורניר בסדר גודל כזה". כן, כך זה התחיל, כל אחד בטוח שהקיבוץ שלו הכי טוב. "בשנה שעברה, לאחר שנכנסתי לתפקיד מדריך החטיבה בבארות יצחק, מצאתי הזדמנות לפעול להגשמת החלום שבינתיים עבר לידי הנוער הנוכחי. ובעצם, כל מה שהיה צריך זה מישהו שייקח את זה על עצמו".
ארגון של אירוע בסדר גודל כזה נתקל בקשיים שונים: "אחד הקשיים העיקריים הוא לתאם תאריך. הבעיה ידועה, לכל קיבוץ תוכנית לחופש, וקשה לקבוע תאריך מוסכם על כולם. אחד האמצעים שנקטנו על מנת להבטיח שריון תאריך מכל הקיבוצים היה סבב טלפונים. בהזדמנות זאת אני רוצה לשבח את הנוער בקיבוץ שלנו, נוער בארות יצחק, שקיבלו ממני מספרי טלפון של רכזים בקיבוצים, והתקשרו לכל אחד מהם על מנת להבטיח מראש את השתתפות הקבוצות".
והשתתפות באמת הייתה רבה?
עמית: "כבר בשנה הראשונה נדהמנו מההיענות. בשנה שעברה הגיעו כ- 350 חבר'ה מ- 11 קיבוצים שונים! השנה ההיענות אף גדלה. הגיעו למעלה מ- 500 שחקנים ושחקניות, מעודדים ומעודדות מ- 15 קיבוצים, וזאת למרות ההעברה הפתאומית מיבנה לצפון (עקב המצב הביטחוני התיכון של יבנה לא הגיע. כנראה החבר'ה שם נשארו בקיבוץ לעבוד על שדרוג המקלטים...)".

קולעים סל
ולהלן קצת מן ההתרחשויות החל מיום לפני הטורניר, בו התבשרנו על העתקתו לצפון, וסיפורים על מה שקרה מאחורי הקלעים:
האקשן מתחיל כאשר ראש החמ"ל - עמית פורשר, מקבל דיווח מרב-פקד - אבא שלמה, זמן קצר לאחר הנפילה במרחב יבנה. התגובה המהירה היא שהבטיחה את קיום האירוע בתאריך המקורי. החמ"ל נכנס להילוך גבוה, טלפונים ופקסים זורמים למערכת, והמטרה – לאתר מקום חלופי לקיום הטורניר. לאחר התלבטויות והתייעצויות, וכאן המקום להודות לאסנת מעין הנצי"ב, החלטנו לקיים את הטורניר בעמק המעיינות, בשלשה מוקדים שונים. המרכז היה באולם הספורט שבבית הספר שק"ד בשדה אליהו, בו שיחקו בני ובנות החטיבה. מתחם שני היה בעין הנצי"ב, שם שיחקו קבוצות בנות התיכון. קבוצות בני התיכון הוקפצו לאולם הספורט בקיבוץ ניר דוד.
בתום שתי סדרות משחקים מותחים קטפו את המקום הראשון בנות התיכון של שלוחות ובנות החטיבה של יבנה. בגמר חטיבה בנים גברה הקבוצה הצהובה של לביא על קבוצת שדה אליהו במשחק מותח. את המקום הראשון בקטגוריית בנים תיכון נטלו, בבטחה ובהובלת להב רזניק, קבוצת בארות יצחק, אשר התמודדה כמו בשנה שעברה מול קבוצת לביא. היה מרתק!
"לדעתי, אחת הסיבות המרכזיות להצלחת הטורניר היא ההתארגנות הפורמאלית מצד ועדת חינוך של הקיבוץ הדתי. אנחנו מודים מאוד על כך לציפי סטרשנוב שלמעשה נתנה את הגב והמטרייה התנועתית לכל הפרויקט הזה, ודאגה להפקת חולצות אחידות בצבעים שונים לכבוד הטורניר. וכן, לרזי ומיכל שהשנה עמדו מטעם התנועה מאחורי הטורניר הזה, ודאגו שהכל ילך חלק. עלינו להודות גם לאנשים שלנו ביבנה, גיל צרויה ונטע קנדל, שנתנו לנו בשנה שעברה את קיבוץ יבנה באריזת מתנה ממש, והסירו מאיתנו כל דאגה ארגונית הקשורה לטורניר".
נזכיר עוד כמה אנשים שאנו חייבים להם: משה רותם, רכז החינוך בשדה אליהו שנרתם בתוך רגע להעתקת הטורניר צפונה. גיא שרי, רכז נוער במועצה אזורית עמק המעיינות שארגן לנו את האולם בניר דוד וליווה באהבה כל בקשה שהייתה לנו, שוב, מהיום למחר. יאיר אורבך והליין מבי"ס שק"ד שהעמידו לנו אולם ספורט לתפארת (וגם ספגו, בעוונותינו הרבים, את הלכלוך שלא הקפדנו להרים. סליחה ומחילה!). וכמובן, כל החבר'ה – השחקנים, השחקניות, המעודדים והמעודדות, המדריכים והשופטים, ועוד המון המון אנשים שבלעדיהם הטורניר לא היה יוצא לפועל.
נאחל חורף טוב, גשום ובטוח, ותפילה לשלום החיילים ואזרחי הדרום במערכה.

בארות יצחק
חסר רכיב