תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

ניצחון האשה היהודיה

02/02/2009
עמודים טבת תשס"ט (729) 3
ניצחון האישה היהודיה

דמותה של האישה היהודית בקריקטורות הנאציות
עמיקם עם שלם

עמיקם עם שלם בראיון משפחתי - על כוס תה (שתיים, ליתר דיוק)
מנסה להבין את התנע האנושי המביא אישה בת זמננו
להתעניין בנושא המרוחק מאיתנו: "האישה היהודיה בקריקטורות הנאציות"

אישה יהודיה בגרמניה
"דמותה של האישה היהודיה בקריקטורות הנאציות" היא כותרת העבודה שהגישה ידידה עם שלם (58), בת קבוצת יבנה וחברת ראש צורים, במסגרת לימודי התואר השני שלה.
על כוס תה (שתיים ליתר דיוק), אני מנסה להבין: מהו התנע האנושי המביא אישה בת זמננו להתענין בנושא כל כך מרוחק מאיתנו?
ידידה: "במסגרת לימודי תואר שני, למדתי בקורס אצל ד"ר ג'ודי באומל שכותרתו הייתה: "האישה היהודיה בשואה''. לטענתה של המרצה, נושא השואה נחקר עד כה רק מזוִית גברית, והגיעה העת לחקור את הנושא גם מתוך החוויה של האישה בשואה. תוך כדי הקורס נדרשתי לחקור נושא הקשור להיבטים נשיים בשואה, ונמשכתי לעסוק בדמותה של האישה היהודיה בקריקטורה הנאצית, משום שחשתי שיש לי הזדמנות לעסוק בחמרים כפי שהם בעצמם, ולא רק בחמרים שעברו תִווּך או עריכה. כשנכנסתי לעֳבי הקורה החלה לנקר בי המחשבה שלמעשה האישה היהודיה "אמורה" לייצג בין השאר את אמי ז"ל (אז עדיין בחיים), שהלא היא עצמה היתה אישה יהודיה בגרמניה. מחשבה זו גרמה לי לכעס גדול, ולרצון לערער את כל "האמיתות" הנאציות שהולידו את הדימוי המעוות של האישה היהודיה".
בינתיים, נראה לי שקפצתי למים מבלי לדאוג למצוף. לכן אני מעז לשאול שאלות שתעדנה על בורותי: "כאן מגיעות השאלות המסקרנות באמת: מהי קריקטורה? מה מאפיין את הקריקטורה הנאצית? האם בחרת בקריקטורות מסוימות (בנוסף לכך שעסקו באישה היהודיה)?"
ידידה: "אענה על אחרון ראשון. כבסיס למחקר, השתמשתי בעיתון גרמנו-נאצי ושמו "דֶר שטירמר" (DER (STURMER שמובנו - המסתער, הכובש בסערה (מכאן ואילך יכונה השטירמר. ע"ע) עיתון זה יצא לאור במשך 22 שנים(!!!), בין השנים 1923-1945, וזכה לתפוצה גבוהה, בשיאו כחצי מליון עותקים. תפוצה זו מפתיעה שכן מדובר בעיתון שהיה חסר ערך חדשותי, בעל רמה עיתונאית נמוכה ורמה פורנוגרפית גבוהה, ולמרות זאת מתברר שהגרמנו-נאצים קראו אותו בשקיקה".
אני שואל שאלת ביניים: "נתונים אלו באים, לדעתך, לציין משהו ?"
ידידה: "כן! הם מעידים על הקוראים. ההסתה האנטישמית שחזרה ונשנתה בו ללא הרף,היתה הנושא העיקרי. שמו של עורך העיתון היה שטרייכר והקריקטוריסט היה פיליפ רוּפרֶכט".
"למה חשוב לציין את שמו??"
ידידה: "היו בגרמניה קריקטוריסטים מוכשרים מרופרכט, והופיעו קריקטורות מרושעות יותר, אך איש לא היטיב ממנו לקלוע למכנה המשותף הנמוך והרחב ביותר של כלל הנאצים. איוריו הועתקו לעיתונים מקומיים ברחבי גרמניה, הוצגו על לוחות מודעות מיוחדים בקרנות רחוב, ונתלו בשערי מועדוני המפלגה (הנאצית, כמובן), בחדרי האוכל של בתי החרושת, במוסדות הממשלה ובמועדוני נוער. הקריקטורה ב"שטירמר" הינה עדות לעקרון שהנחה את גבלס (שר התעמולה הנאצי), לפיו חזרה מרובה על שקר, גדול ככל שיהיה, תגדיל את סיכוייו להיקלט".

הקצנה והלעגה ללא הומור
"ובכל זאת, מהי קריקטורה?"
ידידה: "קריק באיטלקית פרושו: מפריז, מגזים. על פי הגדרתו של א' סתיו: 'קריקטורה היא תאור גראפי, המגזים ומקצין תכונות פיזיות או רוחניות של מושא האיור אל עבר הנלעג והמגוחך'. בכל מכלול הקריקטורות, למן תרבויות יוון ורומי ועד לאלו של הפאנץ' האנגלי – שונה זו האנטישמית בתכנה ובצורתה, כשם ששנאת היהודים חריגה וייחודית במכלול הפתולוגיה של שנאת הזר. הקריקטורה הנאצית היא היחידה השואבת את תכניה מצרוף של שלילה תיאולוגית, מוסרית, טבעית, חברתית ופוליטית כאחת, והיא גם היחידה המציגה את היהודים כיעד להשמדה פיזית. דברים אלו גרמו לכך שבקריקטורה הנאצית, בדרך כלל, חסר מימד חשוב, הקיים בקריקטורות אחרות: המרכיב ההומוריסטי".
כאן נדרשת ממני, כמראיין, התעוזה לחזור לנושא שלשמו התכנסנו (על כוס תה – כנאמר לעיל): "האם האישה היהודיה היתה רכיב מרכזי בקריקטורה הנאצית?"
ידידה: "לא! מתוך 2,860 קריקטורות שפורסמו במהלך שנות המלחמה רק ב- 21 קריקטורות מופיעה דמות אישה יהודיה, כלומר פחות מאחוז אחד מכלל הקריקטורות. תופעה זו מובנת לאור המדיניות הנאצית, שגרסה את סגירת הנשים בבית והועידה להן את תפקיד קיום האומה והמשכיותה".
"כלומר, פרו ורבו?"
ידידה: "אכן, כן. באווירה כזו פעל הקריקטוריסט רופרכט, מה גם שסיכוייו לפגוש באישה יהודיה בשנות המלחמה, הלכו ופחתו".
"איזה תפקיד הועיד הקריקטוריסט לדמות האישה היהודיה?"
ידידה: "היא ייצגה אומות, תנועות פוליטיות, תכונות אנושיות - שליליות כמובן - וכן ייצגה מוסדות".
"והיא אינה מופיעה כשלעצמה?!"
ידידה: "רק בקריקטורה אחת, בה היא מופיעה כעקרת בית".
אני מנסה להפנים את הנאמר: "אם כך אנו עוסקים, בעצם,במושג על ולא באישה היהודיה כפרט אנושי ?!"
ידידה: (הנהון ראש נמרץ).

טשטוש הזהות המינית
"האם תוכלי לתת דוגמאות לדברייך?"
ידידה: "להמחשת דמות האישה היהודיה כתכונה, אפשר לציין את הקריקטורה הבאה (איור מספר 1): היא הופיעה ב- 1939 תחת הכותרת: הבריחה אל השקר. שים לב! חלל האיור ממולא על ידי דמות נשית ענקית. שיער הדמות עשוי מנחשים, על כתפה הימנית עוף טורף שהדמיון בין אפה למקורו - מכוון. מסביב לדמות דמויות קטנות יותר המייצגות את המעצמות האויבות לגרמניה הנאצית. על חזָהּ מופיע הכִּתוב Luge שמשמעותו - שקר. הדמות מוצגת בצורה נלעגת: פיה חסר שיניים, חזהּ גדול, אין לה קו מותניים, עמידתה מלוכסנת והיא חסרת סימני נשיות מובהקים".
"אך מנין לנו שזו אישה יהודיה?"
ידידה: "שים לב שעל חזה יש מגן דוד, ואפהּ אינו מותיר מקום לספקות".
"כלומר, מי שצריך לדעת מבין מיד במה המדובר?"
ידידה: "כן!"
כאן מתעוררת סקרנותי: "דברת על יצוג של אומות. האם מדובר על האומה היהודית?"
ידידה: "ממש לא! האישה היהודיה מייצגת את המעצמות היריבות לגרמניה הנאצית, ובכך נרמז שהיהודים משתלטים על כל העולם.
דוגמא נוספת נראה בקריקטורה (איור מספר 2) שהתפרסמה בשנת 1941. האישה היהודיה מייצגת את אמו של רוזבלט (נשיא ארה"ב דאז) כלומר מייצגת את האמריקאים עצמם. היא מעוצבת כפסל החירות: שים לב לים שמסביב, לעיר ניו יורק שברקע, ולכַן הפסל שעליו היא עומדת. היא שעוּנה על הסמל הסובייטי. במילה USA מובלטת האות S כ-$ כלומר, דולר, הסימן לכסף, רמז לחמדנות היהודית. גופה אינו נשי בעליל, שערה מעוצב כנחש, והיא האמא הגדולה של רוזבלט (דבר המופיע אף בכִּתוּב לקריקטורה)".
"אך אמו של רוזבלט לא הייתה יהודיה, והאף של אישה זו אינו בולט?"
ידידה: "הרמז ליהדותה של אשת פסל החירות מופיע ב"מגן דוד" שעל ראשה.עיצוב דמותה כאישה יהודיה מבליט את הרעיון של השתלטות היהודים על ארה"ב".
"במה אם כן שונה (או לא) דמותה של האישה היהודיה מזו של האיש היהודי?"
ידידה: "אין זה מפתיע לראות עד כמה דומים האיש והאישה היהודיים בקריקטורה הבאה (איור מס' 3); שניהם לבושים בגדים כהים, אפם כפוף וארוך ומאוד יהודי, שניהם חסרי צוואר וגופם עגלגל. מקורו של הטשטוש המיני נעוץ בשני גורמים המנוגדים זה לזה: מחד, מיניותה של כל אישה בגרמניה טושטשה, מפני שזו איימה על הכח הגברי הנאצי. מאידך, במסגרת המגמה להשפלת היהודים, הצגת הגבר היהודי כשדמותו דומה לדמות נשית נוטלת הימנו כח וכבוד".
"תארי, בבקשה, את הקריקטורה".
ידידה: "הגבר גורף ממון (מהמלחמה, ע"ע) והאישה המייצגת את הפלוטוקרטיה (שלטון בעלי הממון, מעמד בעלי הממון, ע"ע) משגיחה עליו. שים לב למשקפיים!"
"ציינת שכעסת כאשר בחנת את הקריקטורות, האם מצאת מזור לכעסך?"
ידידה: "כן. מדינת ישראל היא התשובה.
הדמויות המזוויעות והדוחות, שהיו יעד לתעמולה ולהשמדה, נתגלו כבעלות חיוניות מפתיעה. דמויות אלו, שהקימו את המדינה, ובתוכן אמי ז"ל, שהייתה בעלת ערכים ציוניים הומניים, עזבה בית עשיר ושופע כל טוב, כדי לחיות בארץ ישראל, בקיבוץ, בצניעות, בחברה צודקת התומכת בחלשים, המנסה להפעיל את כחה הציבורי-שיתופי למען עמה ומדינתה. היש נצחון גדול מזה?!"

ראש צורים




3.
מיניותה של כל אישה בגרמניה טושטשה
מפני שזו איימה על הכח הגברי הנאצי
מאידך, במסגרת המגמה להשפלת היהודים
הצגת הגבר היהודי כשדמותו דומה לדמות נשית נוטלת הימנו כח וכבוד

חסר רכיב