תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דבר העורכת

02/02/2009
עמודים טבת תשס"ט (729) 3

 

דבר העורכת
שלום לכם,

גלגולו של ספר התורה מבראשית לשמות, נותן לנו סימנים בזמן הזורם.
האומנם התבגרנו?
האמנם עברנו משלב ה'ראשית'? האמנם למדנו את מה שסופר לנו?
האמנם הצלחנו להתגלגל עם ספר התורה ולעבור שלב – להתחיל ולקרוא לדברים ב'שמות', לקבוע גבולות ולמצוא את מקומנו במרחב?

ח.נ. ביאליק, המשורר הלאומי שלנו, צץ מזוויות שונות (ואף משונות, יש להודות) בחודש הזה.
ביאליק, שנולד בתאריך רב המשמעות, י' בטבת (תרל"ג), כתב לחנוכה את שיר הילדים החביב: "אבי הביא סביבון לי / סביבון מעופרת יצוקה / יודעים אתם לכבוד מה? / לכבוד החנוכה" (האם היה זה אבי או דודי או מורי? אינני זוכרת, וגם דיון היה סביב המילה סביבון או כירכר וכל אלו אינם מעניינינו).
והנה, התואר "משורר לאומי" מקבל משמעות שונה ואירונית, תוך שח.נ. ביאליק מצליח בעצם מהותו לחבר את הנושאים העומדים בראש מעיינינו, בימים אלו (ואף באים לידי ביטוי בגיליון 'עמודים' טבת ס"ט).

י' בטבת – "יתגדל ויתקדש שמֵהּ רבא" – אנו מאדירים את שם ה' ברגעים הקשים ביותר, מזכירים לעצמנו את מקומנו ותפקידנו בעולם הזה. בעשרה בטבת החלה הפורענות שהובילה לחורבן הבית. ואילו אנו, היום, שישים שנה ויותר לאחר השואה בה הושמדו רבים מבני משפחותינו, מתכנסים מעל קברים וירטואליים, עם זיכרונות שעוברים מדור לדור. בעצם היום הזה – מספרים את הסיפור שוב ושוב. כך אנחנו, בקהילותינו.
כהערה, שעל משמעויותיה השונות אין זה המקום להרחיב אוסיף כי נדמה שמחוץ לקהילותינו נזנח קצת היום הזה והתאריך י' בטבת נשאר ל"דתיים" (כשהתאריך כ"ז בניסן, "יום הזיכרון לשואה ולגבורה", הוא המקובל על כלל הציבור).
חנוכה – סובב ומתגלגל – כסביבון מחודש כסלו לחודש טבת. יחד עם האור והגבורה מביא החג את רוח המשפחתיות. המשפחה היושבת סביב השולחן משחקת בסביבון – מעופרת יצוקה...
עופרת יצוקה – החל מ'נר שישי' עופרת רבה מותכת, אורות וזיקוקים שאינם מביאים שמחה מאירים את שמי הדרום.

יותר מ-2,000 שנה לאחר הטלת המצור על ירושלים, אנו עדיין נלחמים, עדיין מחפשים את השמות המתאימים לקרוא בהם למקום בו אנו עומדים (ואין הכוונה רק למקום הפיזי כי אם גם למהות ולמרחב הנפשי בו אנו פועלים).

"כשהתותחים רועמים המוזות שותקות", אומרים (מי?). ויש המוסיפים – האמנם?
ואני אומרת, "כשהתותחים רועמים, המוזות מורידות הילוך, הלב נמצא במקום אחר (בחזית בעזה, בתפילת תחינה), ו'קסם' (סטודיו הגרפיקה שלנו) – עובד תחת אש הקסאם".
וכל זה כדי להגיד לכולכם – סליחה, על האיחור בהופעת גיליון טבת.

ונסיים בתפילה לימים שקטים שיגיעו
בחיזוק ידי תושבי הדרום
ובתפילה לשלום החיילים והחלמת הפצועים
ושנזכה לחבוק את משפחת שליט ביחד עם גלעד – במהרה

קריאה נעימה,
גילה ו. קפלן


חסר רכיב