תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

אור בבית

24/12/2008

http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.gif

עמודים כסלו תשס"ט (728) 2

 

עמוד ראשון אור בבית

על האיזון הנכון שבין הבית לעבודה
הרב מאיר נהוראי

יכולתו של אדם להשפיע ולעשות מחוץ לביתו מותנית בתמיכה המשפחתית
הרב מאיר נהוראי על מודל חנוכה
ומה הקשר בין הדלקת נרות לאיחוי הקרעים?


"תנו רבנן: מצוות חנוכה נר איש וביתו... " (שבת כא ע"ב)
ההידור במצוות הדלקת נר חנוכה אינו מתייחס בהכרח למעשה ההדלקה עצמו, אלא לשותפים להדלקה. בחנוכה אנו מדגישים שחובת ההדלקה מוטלת לא רק על האדם עצמו, אלא על הבית – 'נר איש וביתו'. לפי שיטת הרמ"א ההידור עצמו מתייחס להדלקת הנר על ידי אנשי הבית ולדעתו כל אחד מבני הבית מדליק את הנר. מצד שני, מיקום ההדלקה אינו בטרקלין הבית או בפינת האוכל. אנו מוציאים את הנרות לרשות הרבים וכדברי הגמרא: "נר חנוכה מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ" (שבת כא ע"ב). ה'שפת אמת' על חנוכה מנסח את מורכבותה של הדלקת הנר במשפט תמציתי וברור:
בהתאסף כל כוחות האדם ובני ביתו השייכים אליו, יוכל לקיים את המצווה בשלמות יותר. מצוות נר חנוכה מבחוץ, והוא שיוכל האדם להביא הארה במקום החושך. ולזאת צריך האדם ליקח עמו כל התלוי בו.
לדבריו, מצוות הדלקת נרות מדגישה עבורנו את התלות של האדם במשפחתו. יכולתו של אדם להשפיע ולעשות מחוץ לביתו מותנית בתמיכה המשפחתית. תמיכה זו תבוא רק אם כל אחד מבני הבית יהיה שותף לאותו האור. נר חנוכה מזכיר לאדם את הצורך לאזן בין המשימות הגדולות לבין המשפחה.

וכולנו אור איתן
נראה, ששיטתו של הרמ"א שכל אחד מבני הבית ידליק את הנר משקפת את המערכת המשפחתית האידיאלית; כל אחד מבני הבית מדליק את הנר הפנימי שלו ובכך הוא שותף למסגרת העשייה המשפחתית. שיתוף בני הבית במעשה ההדלקה מאחד את כל הכוחות שבבית לתרומה משפחתית.
שאלת המתח בין הנוכחות בבית לעיסוקים שבחוץ משתקפת אף מקביעתו הנחרצת של רבא אודות אדם, שאין בידו כדי לרכוש לכבוד שבת חנוכה נר חנוכה ונר שבת. רבא פוסק: נר שבת קודם וטעמו: 'שלום ביתו עדיף' (שבת כג ע"ב). אדם שיש בידו זמן מצומצם ובידו לתרום למשפחתו או לחברה - עדיף שיאיר את אור ביתו – שלום ביתו עדיף. הרמב"ם בחר לסיים את הלכות חנוכה בהלכה זו וכדרכו מסיים את ההלכה במילים מרגשות וחמות על חשיבות שלום הבית:
היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקדוש היום נר ביתו קודם משום שלום ביתו שהרי השם הנמחק לעשות שלום בין איש לאשתו, גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר: 'דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום' (הל' חנוכה ד,יד).

לגלות אהבה
פרשיות השבוע הנקראות במהלך חנוכה מתארות את תהליך הגיבוש של משפחת יעקב. בפרשת 'וישב' מתוארת משפחה מפורדת ומפוזרת, שסממני קנאה ושנאה מתגלים בה: ניתוק בין האב לבנים, המציגים בפניו בתרמית את כתונת הפסים המלאה בדם; ראובן הולך למקום אחד, ויהודה הולך למקום אחר. בהמשך, בפרשיות 'מקץ' ו'ויגש' אנו פוגשים שיתוף פעולה הדוק יותר בין האחים לאב הזקן. שאלת הקיום וההישרדות בעת הרעב מלכדת את המשפחה כולה. כמו כן, ב'מעשה הגביע' האחים מתלכדים סביב בנימין, כאשר שיאה של ההתלכדות בחיבוק מרגש ואוהב בין האחים ובין יוסף ואביו.
הפרשיות הללו מלמדות אותנו שגם כאשר המשפחה בשלבי התפוררות ניתן לאחות את הקרעים ולגלות אהבה אחד לשני.

מודל חנוכה
מצוות הדלקת הנרות בחנוכה מתבצעת בתחילת הערב. לשם כך, אנו מקדימים את שובנו מהעבודה, ומשתדלים להתכנס יחדיו. זו תרומה משמעותית לחיי המשפחה. 'מודל חנוכה' חייב לשמש עבורנו כמודל לכל השנה כולה. נזכור שכל המשימות שלנו בחיים יהיו מהודרות ונאות אם הפעילות שלנו תהיה מאוזנת בין הבית לחוץ, והמשפחה תהיה אבן תמך משמעותית לחיי העשייה בחוץ – שלום ביתו עדיף.



מובאות:
נר שבת קודם לנר חנוכה
כך אדם שיש בידו זמן מצומצם
ובידו לתרום למשפחתו או לחברה
עדיף שיאיר את אור ביתו – שלום ביתו עדיף

 

חסר רכיב