תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

שוויון - הלכה למעשה

23/11/2008
עמודים תשרי מרחשוון תשס'ט (727) 1
שוויון – הלכה למעשה

ערך ה"שוויון" - במבחן המציאות
יואב איתן

"התורה דורשת שוויון בפני החוק ושוויון בבית המשפט
אך רבותינו ידעו שהחוקים הקובעים את חיי המעשה
חייבים להתחשב בהבדלים שבין בני האדם"
יואב איתן בוחן את יישום ערך השוויון לאורך ההיסטוריה




הקדמה
בתחילת המאה התשע עשרה יצאה המהפכה הצרפתית בסיסמא – "חופש, שוויון, אחווה". מילים אלה הדהדו בעולם וסימנו נקודת מפנה בהתקדמות האנושות ומקור השראה למהפכות שבאו אחריה. סיסמא זו מכריזה בפשטות - לא עוד הבדלי מעמדות שאין סיכוי לשנותם, לא עוד הבדלים בזכויות הבסיסיות של בני האדם. כל אזרחי המדינה המודרנית שווים.

והנה רבותינו ראו ביישום שוויון בין בני האדם את החטא שהוביל לחורבן בית המקדש,
(שבת קיט:) - אמר רבי יצחק: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול, שנאמר "והיה כעם ככהן" וכתיב בתריה "הבוק תבוק הארץ והבוז תבז כי ה' דבר את הדבר הזה" (ישעיהו כד/ב-ג).
האם סיסמת המהפכה הצרפתית מנוגדת לדרכה של תורה?

התייחסות התורה לערך השוויון
על חוסר השוויון שבין בני האדם כבר עמדו רבותינו,
(מדרש רבה במדבר כא, ב) – הלכה, אם ראה הרבה אוכלוסין של בני אדם אומר ברוך אתה ה'.. חכם הרזים, כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה כך אין דעתן שוין זה לזה אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו.
על פי מסורת רבותינו, אין מקום לגישה המתבססת על שוויון בין בני האדם, כיוון שהם שונים בכל התכונות. את דעתם של חכמי ישראל על חוקים השואפים ליישום שוויון מוחלט בין בני האדם ניתן ללמוד ממדרשיהם על חטאי סדום. המדרש מלמד על "מיטת סדום" ומתאר כיצד קבלו אנשי סדום אורחים שבאו ללינת לילה,
(סנהדרין קט:) – (בתרגום מארמית – י.א) מיטה הייתה לאנשי סדום עליה השכיבו את האורחים, את הארוך קיצרו ואת הקצר מתחו.
סדום בדברי רבותינו היא סמל להתדרדרות האנושית שאליה ניתן להגיע תוך שימוש בערך השוויון, בניגוד לשימוש הנכון בערך זה במסורת ישראל.
וכך מלמדת התורה את ערך השוויון בפני הקב"ה במצוות הפרשת "מחצית השקל",
"כל העבר על הפקדים.. יתן תרומת ה'. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל.. לכפר על נפשתיכם" (שמות ל/יד-טו).
(ספר החינוך מצוה קה) – שיתן כל אחד מישראל מבן עשרים שנה ומעלה בין עני בין עשיר מחצית השקל.. והיו מניחין הכל בלשכה אחת שבמקדש ומשם היו מוציאין לקנות תמידין ומוספין וכל קרבן הקרב על הצבור..
מלבד השוויון בפני הקב"ה, התורה מלמדת על תחום נוסף בו יש לקיים שוויון בין בני האדם, והוא שוויון בפני החוק,
"לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלקים הוא" (דברים א/יז).
שוויון בין בני האדם קיים אך רק בפני אלקים, והתורה מלמדת כי אלקים אכן נוכח בבית המשפט והשופטים אף מכונים בשמו של הקב"ה,
"על כל דבר פשע.. אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו" (שמות כב/ח).
"מזמור לאסף אלקים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט" (תהלים פב/א).
והרמב"ם לומד ערך זה כמצוות "עשה" מהתורה,
(מנין המצוות לרמב"ם מצוה קעז) –מצווה להשוות בין בעלי דינין בשעה שעומדין בדין שנאמר "בצדק תשפט עמיתך".
ערך השוויון המוחלט בין בני האדם, קיים רק בשני תחומים אלה. יישום ערך זה בצורתו המוחלטת בכלל יחסי בני האדם הוא מחטאי סדום ועמורה.

טעות בהבנת מידת השוויון במהפכת הקומוניזם ברוסיה
במאה הקודמת, ראינו את ניסיון יישום רעיון השוויון בין בני האדם בחיי המעשה, ואת התרסקותו. במאה התשע עשרה, לאחר המהפכה הצרפתית, הועלה הרעיון הקומוניסטי הטוען לשוויון בין בני האדם בחיי המעשה. הרעיון נכפה בכוח הזרוע בברית המועצות בתחילת המאה העשרים, ומשטר זה הפך ל"סדום המודרנית", והתמוטט לאחר כשני דורות כיוון שנשען על הצבת אידיאל השוויון בראש סולם הערכים.
אנשים רבים שילמו בחייהם כדי לגלות כי לערך השוויון בין בני האדם יש הצדקה רק כאשר הוא משרת ערך חשוב ממנו, רק כאשר הוא ערך יחסי ולא ערך אבסולוטי. הניסיון הנואל להפוך את הערך התורני של שוויון בני האדם בפני האלקים לשוויון מטריאלי בעולם הזה, נועד מראש לכישלון כפי שלימדו רבותינו.

טעות ביישום ערך השוויון בקיבוצים בישראל
גם בתנועה הקיבוצית נעשה שימוש לא מושכל בערך השוויון התורני, אשר הביא להתמוטטות רעיונית.
הקיבוץ החל בצורה מעשית כאשר קבוצת אנשים החליטה על יישום ערך ה"שותפות", ועל שמה כינו את התאגדותם בשם "קומונה". אך כבר בתחילת הדרך מצאו מייסדי הקיבוצים כי את ערך השותפות ניתן לקיים בעזרת ערך השוויון, גם אם לא בצורתו האבסולוטית. הסתמכות זו על ערך השוויון בין בני האדם נועדה למתן את ההבדלים העצומים הקיימים בין חברי הקבוצה, ולאפשר חיים משותפים. ערך השוויון עזר בפתרון בעיות של חלוקת הרווחים והקצאת משאבים.
הקבוצים החלו להתמוטט מבחינה רעיונית, כאשר נפלו למלכודת הבאת ערך השוויון כערך העומד בפני עצמו. בסולם הערכים הקיבוצי הערך החשוב הוא השותפות שמטרתה בניית חברה מתוקנת, ואכן כאשר ערך השוויון לא שימש עוד ככלי להגשמת ערך השותפות אלא הוצג כשווה לו, התפרקה השותפות עצמה.
ניתוח זה של בעיית הקיבוצים בישראל כיום הוא כואב ומלמד כי רבותינו צדקו באמרם כי שוויון מוחלט קיים רק לפני האלקים. בין בני האדם ערך השוויון יכול להתקיים רק בצורתו היחסית, כמשרתו של רעיון חשוב ממנו.

טעות בהבנת השוויון בלימוד התורה
בימינו קיימת טעות נוספת ביישום רעיון השוויון, ודווקא בעולם התורני.
הטכנולוגיה המודרנית הביאה את הידע התורני לכל בית בישראל, בעוצמה ובכמות אשר לא היו בכל הדורות הקודמים. זמינות ספרי הקודש וקלות העיון בספרות התורנית הנלווית הביאו להרגשה כי ניתן ליישם את ערך השוויון בפני הקב"ה גם בתחום פסיקת ההלכה, ואכן רבים מבררים הלכה כיום באמצעות האינטרנט.
כידוע, לעולם ההלכה השפעה רבה על עולם המעשה והוא קובע את יחסי בני האדם בקהילה ומחוצה לה. הבנה מוטעית של ערך השוויון והבאתו לתחום פסיקת ההלכה, עלולה להביא לטעויות קשות אשר את השלכותיהן נוכל לראות רק לאחר שנות דור.
לכן מצאו רבותינו לנכון להמליץ - "עשה לך רב" וללמד כי בעולם פסיקת ההלכה אין שוויון. בהחלטת האדם על דרך התנהלותו בחיי היום יום עליו לסמוך על תלמידי חכמים אשר זכו למעמד של "פוסקים". למעמד של "פוסק הלכה" זוכה תלמיד חכם רק לאחר שציבור נרחב קיבל אותו כמנהיגם ההלכתי תוך הסתמכות על ניסיונו ועל חכמתו בידע ההלכתי.

יישום ערך השוויון בקידום מעמד האישה
במאה העשרים זכתה החברה האנושית "המערבית" לקידום במעמד הנשים. שינוי מבורך זה מתבסס על שינוי עצום באפשרויות הפרנסה ובתקשורת האנושית. מוקדם עוד לנתח את כלל התופעות המתלוות לשינויים אלו.
אחת התופעות הייתה הקמת תנועה המכונה "פמיניזם", ואשר קוראת לשוויון בין המגדרים. לאור הבנת דברי רבותינו על השוויון, יש לבדוק האם השימוש בערך השוויון מועיל או שמא מזיק לקידום מעמד האישה, מכיוון שלדרישה לשוויון בזכויות מתלווה תמיד הדרישה לשוויון בחובות.
הזהירות בתחום זה היא מחויבת המציאות כיוון שליישום שוויון בתחום יחסי המגדרים השלכות מרחיקות לכת בתחומים רבים, אשר רק כעת אנו מתחילים להבין את משמעותם ואת השלכותיהם.

כיצד לנהוג במידת השוויון
על פי הניתוח של דברי רבותינו, יש להיזהר בשימוש ברעיון השוויון בין בני האדם, למרות היותו ערך מרכזי בסולם הערכים התורני. יישומו של ערך השוויון בחיי המעשה דורש זהירות ורגישות רבה.
התורה דורשת שוויון בפני החוק ושוויון בבית המשפט, אך רבותינו ידעו כי החוקים הקובעים את חיי המעשה, חייבים להתחשב בהבדלים שבין בני האדם.
חברה יכולה להחליט על שוויון בזכויות בסיסיות ובחובות בסיסיות אך רק בתחום חוקי היסוד שבו שווים כל בני האדם. וכך גם ניתן להבין את הכרזת המהפכה הצרפתית.
ומי ייתן וה"חונן לאדם דעת" יאיר את עיננו שלא ליפול במלכודת אנשי סדום, ונדע מתי להיעזר בערך שוויון בני האדם לקידום ערכים חשובים ממנו, וכיצד להיזהר מיישום מוטעה של מידת השוויון.


קבוצת יבנה



חסר רכיב