תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

יעדים ואתגרים

23/11/2008
עמודים תשרי מרחשוון תשס'ט (727) 1
יעדים ואתגרים

נחמיה רפל

מה המינון הנכון בין תורה לעבודה?
נחמיה רפל, מזכ"ל התנועה
על יעדים ועל אתגרים בקו התפר שבין סיום שנה להתחלה חדשה


לשנה השמינית, ל"מוצאי שביעית", יש ניחוח מיוחד. אותה תחושה המוכרת לכולם במוצאי-שבת: אתה נאחז בשולי שמלתה של שבת קודש, משתדל לדחוק את החול הרחק ככל יכולתך, ומושך חוט של חן וחסד מעונג שבת אל ימי המעשה. השנה שחלפה היתה עמוסה בעיסוק בקודש, הביאה לנו הישגים חשובים, וחידדה יעדים ואתגרים לשנה הנכנסת.

מרכזיותו של לימוד תורה
מהותה של סיסמת "תורה ועבודה" הוא המתח הקיים בין מרכיביה, וכמו במקרים אחרים שבהם קיימת התלבטות בין שני ערכים חיוביים, אין פתרון אחד הנכון לכל האנשים, בכל המקומות ובכל הזמנים. אין הכוונה לשאלת הקמח והתורה, שבה מסמל הקמח את המזון ואת הפרנסה, אלא לעבודה המצוייה גם בגן-עדן – "וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" – ועל מהותה החיובית וההכרחית אומר הנביא ישעיהו: "לֹא-תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ". אותה עבודה-יצירה-מלאכה שהיא מימוש הבריאה "בְּצֶלֶם אֱלֹקִִים", במידה שווה ומקבילה ל"תורתו אמונתו". יש המוכשרים בטבעם לעבודה, במיגוון האינסופי של אפשרויותיה, יותר מאשר ללימוד מקורות ולשמיעת שיעורים, ולאחרים, "אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי", מתאימה מאד מסגרת עיונית-למדנית. הקיבוץ הדתי חרט על דגלו את השילוב בין השניים, כאשר המינון המדוייק משתנה בין האנשים, הזמנים והמקומות. הגברת לימוד התורה של כל בית הקיבוץ הדתי, הוא בעיני יעד מרכזי, וזאת בלי לפגוע ובלי להמעיט בעבודה.
במהלך שנת תשס"ח, עמד לימוד התורה במוקד שלושה נושאים מרכזיים בהווייתנו: האחד, ישיבת הקבה"ד בעין צורים; השני, סמינרים, ימי עיון ושיעורים בשנת השמיטה; השלישי, התעצמות גרעיני יג"ל.

ישיבת הקיבוץ הדתי
סגירתה של הישיבה בעין צורים היא סמלית הרבה יותר משהיא ממשית. בפועל, כידוע, למדו בה בתקופה האחרונה מעט מאד בחורים, והתיאור ש"נדם קולה של תורה" הוא תיאור לא מדוייק, בלשון המעטה. רבות נכתב ונאמר (ועוד ייכתב ויאמר) על אובדן הניגון המיוחד שהיה בבית המדרש בעין-צורים (כולל מעל במה זו, וכך גם בגיליון זה), אך אותי מדאיגה יותר העובדה שאיננו מצליחים להיעזר בישיבת הקיבוץ הדתי – במידה רבה גם במעלה גלבוע – להגברת לימוד התורה שלנו, של חברי הקיבוץ הדתי ובניו. זו מטרתה הראשונית והבסיסית של ישיבת הקיבוץ הדתי, ובהשגתה נכשלנו. יתכן ש"רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר", אבל אנחנו לא פטורים מלמצוא את המקום האחר, מלמצוא את הדרכים לשילוב יומיומי של "תורה ועבודה".

לימודי שנת השבע
אנחנו מסתכלים אחורה אל שנת השמיטה בסיפוק, מציינים באותה מידה של גאווה המותרת לתלמיד חכם את הישגנו במאבק על "היתר המכירה", ומתרשמים מהצמיחה הגדולה של לימוד תורה בקיבוצינו. עכשיו צריך להמשיך את היוזמות שפרחו בשנת השבע, ולהופכן לנכסי צאן ברזל של קהלינו ויישובינו.
בשישה סמינרים דו-יומיים ותלת-יומיים השתתפו כחמש מאות חברות וחברים, מכל הגילים, ובעז"ה זכינו ללמוד מתוך הנאה ו"דיבוק חברים". בחורף הקרוב נציע לכולם להשתתף בשלושה סמינרים נוספים, ואם אכן יהיה ביקוש – נמשיך בדרך זו של למידה תורנית-חווייתית.
ברוב הקיבוצים התקיימו השנה מסגרות לימוד חדשניות וייחודיות לשנת השמיטה, ואנו מקווים שהן תתחזקנה ותמשכנה לפעול: בבארות יצחק כבר הוחלט להמשיך את "יחדיו ב- ו'", שהוא יום לימוד לציבור הרחב בכל יום שישי, ויש מקום להמשיך ולהעצים את המסורת היפה של "מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ" – יום עיון שהונהג בסעד בכל ראש חודש. ב"זאת חנוכה" יתקיים בעז"ה, בקבוצת יבנה, כנס של כל לומדי "הדף היומי" בקיבוץ הדתי, עם סיום סדר נשים, וגם כאן אנחנו רואים צמיחה בהיקף הלימוד, ואותה אנו באים לציין, לעודד ולשבח.

שילוב של התנדבות ולימוד
אתגר נוסף העומד לפתחנו הוא פיתוחה וביסוסה של תוכנית יג"ל (י"ג לקהילה), שאותה מובילים עדי שגיא ועדי יפה, אנשי מחלקת צעירים וביטחון במזכירות הפעילה. השנה משרתים בתוכנית יג"ל, בהתנדבות, שמונים ושבעה בנים ובנות, בוגרי י"ב מהקבה"ד ומתנועות "הצופים הדתיים" ו"בני עקיבא", והם פרוסים ברחבי הארץ, בשמונה גרעינים.
החזון הוא שגרעיני יג"ל יהוו את "הדרך השלישית" עבור כלל בוגרי מערכת החינוך הממלכתית-דתית: המסלול הוותיק הוא "ההסדר/השילוב", המבוסס על תקופות של לימודים ישיבתיים ותקופות של שירות צבאי. המסלול הצעיר יותר הוא "המכינות הישיבתיות הקדם-צבאיות", שבו משלבים במהלך הלימודים התורניים גם הכנה רוחנית וגופנית לצבא. אנחנו מציעים מסלול נוסף, המשלב עשייה התנדבותית עם לימוד תורני, מתוך אמונה שתוכנית יג"ל היא תוכנית שוות ערך ומעמד לאחיותיה – הישיבות והמכינות – והיא מתאימה לאחוז ניכר ונכבד מקרב מסיימי י"ב בחינוך הדתי.

ועוד דרך ארוכה לפנינו
יעדים נוספים שרשמנו לפנינו עם כניסתה של שנת תשס"ט הם: צמיחה דמוגרפית בכלל ובקיבוצים הקטנים בפרט; הגברת הפעילות עם הצעירים ועם דור ההמשך; הקמת מנופים פיננסיים לבנייה; ביסוס משקי של אחדים מקיבוצינו; הגדלת ההשפעה שלנו במישור הפוליטי, ועוד. בהזדמנות אחרת נרחיב עליהם.
בפתחה של שנה חדשה, אנצל את ההזדמנות לברך את כל תושבי הקיבוץ הדתי וקוראי "עמודים" בשורות אחדות מתוך פיוט ליום הכיפורים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתהא השנה הזאת הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל, שנת אוצרך הטוב תפתח לנו, שנת אוסם, שנת ברכה, ... שנת הרווחה והצלחה וקיימים, ... שנה טלולה וגשומה אם שחונה, ... שנת שלום ושלווה...".
חסר רכיב