תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דבר העורכת

23/11/2008
עמודים תשרי מרחשוון תשס'ט (727) 1
דבר העורכת


שלום לכם,

חודש החגים חלף ונדמה כי מבעד לחלונות נשקפים צבעי החול, וכבר שכחנו מלובן ראש השנה וססגוניות הסוכות.
גיליון תשרי-חשוון, מגיע, והוא מזמין אותנו לבחון את הקשר המיוחד שבין החודשים הפותחים את השנה, שני אחים בכורים...

בחודש תשרי החגיגי, אנו מקבלים את פני השנה החדשה, עם נרות החצב הדולקים, בשמלה לבנה ככלה תחת חופתה, כילדים ביום הראשון בבית הספר. וממשיך תשרי בתחושת כובד ראש ויראה, פנקס נפתח, חשבון נפש נערך, תם הצום, "ועובר לעשייתה" – בניית הסוכה, נטילת הלולב, ריח האתרוג – כל החושים שותפים לחגיגה, ובשיאה קבלת התורה – ריקודים ושמחה...
נאסף התשרי ומגיע חשוון –מרחשוון!
חוזרים לשגרה, הימים מתקצרים, הלילות מתארכים, הצבעים מתעמעמים, השמים מתקדרים ומטפטפים.

כל הטעמים
בעיתונות פורסם שהאגודה הישראלית של עולי אתיופיה מבקשת לבטל את המר מ-מרחשוון כיוון שחג הסיגד- חג חידוש הברית והערגה לציון, חל בחשוון.
האמנם מריר הוא חודש חשוון כשמו מרחשוון?
הטעם המר – הוא אחד מן הטעמים, כבודו במקומו מונח, והוא מהווה ניגוד והשלמה לטעמים אחרים (בעיקר למתוק), ובכל זאת נגזר עליו להתחבר לרגשות השלילים (כגון מר נפש).
בתחזית מזג האוויר נאמר: "צפוי יום נאה", והכוונה היא שיהיה זה יום שבו השמים יהיו בהירים, כמעט ללא עננים (וכך גם על פי המילון). וגם אם לטעמנו הפרטי יש הרבה חן בגשם ובשמיים מעוננים, הרי שהשפה אמרה את דברה, והמילים: קודר ומעונן משמשות לתאר מצב רוח קשה.

התגשמות
בעלון קיבוץ בארות יצחק, בגיליון "בראשית", כותב הרב ירון בן דוד,: "תמיד תהיתי למה מתחילים את ספר בראשית אחרי החגים ולא בתחילת השנה החדשה? האם לא היה מתאים יותר להתחיל חומש בראשית עם תחילת השנה?
וממשיך הרב ירון ואומר: "נראה לי שיש עניין סמלי בכך שאנחנו מתחילים את השנה החדשה דווקא אחרי החגים. כמו חתונה שהיא חגיגה גדולה, אבל הזוגיות האמיתית נבנית רק אחרי שהחגיגות הסתיימו, כך גם השנה האמיתית מתחילה, מבראשית, אחרי החגים.

מר – הרי הוא טיפה של מים, וכל חודש חשוון סימנו במים ובגשמים, שנקרא גם ירח בול, ונאמר כי בחודש זה החל המבול ועל כן נגזר שיהא בו מטר וגשם למכביר.
והגשם הוא ההתגשמות של העננים ושל האדים. הגשם הוא ההתעבות של התפילות.

בגיליון תשרי-חשוון שלפניכם, שעבר הריון ולידה ארוכים במיוחד, אנחנו שומעים (בין היתר) על מצבו הקשה של משק המים, במדינה בכלל ובקיבוצינו בפרט.
ואנו מאחלים שירבה המר – וימתק לחיכנו
וימים קודרים ומעוננים – יהיו נאים בעינינו
ובחורף גשום
יתגשמו משאלות ליבנו
ורק אחת נזכיר:
שיוחזר גלעד שליט לביתו במהרה בימנו.


קריאה מהנה,
גילה ו. קפלן


חסר רכיב