תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

זמרשת

02/10/2008
עמודים אלול תשס"ח 726 (10)
שירת הנוער

כותרת משנה: על אתר "זמרשת" כבר שמעתם??
פוריה סומר
"שירי ארץ ישראל הישנה קשורים להקניית אהבת הארץ

עוד בטרם החילותי לטייל, ציירתי לי בדמיוני את הנופים ששורטטו ביד אמן אוהבת
בכישרון ספרותי, בלשון נשגבה ועשירה, שאדניה בשפת התנ"ך ובצלילים שפורטים על מיתרי הלב"
פוריה סומר על שירה לאורך הדורות


מזה כשנה, אני מעבירה חוג לילדי כיתות א-ד בכפר-עציון, שנקרא: "שירי ארץ-ישראל והסיפורים שמאחוריהם". בחוג משתתפים כשנים-עשר ילדים, והוא מתקיים אחת לשבוע.
השירים הנלמדים בחוג הם היותר ישנים, כאלה שחוברו מתחילת תקופת שיבת ציון (סוף המאה התשע-עשרה) ועד הקמת המדינה. השירים הללו, לצערי הרב, כמעט שאינם מושמעים ברשתות הרדיו (בימי זיכרון וכאב, מושמעים חלק מהם), ויש סכנה שהם ירדו לתהום הנשייה ויהיו כלא היו.

אהבת השיר והארץ
חיבה מיוחדת יש לי אליהם, כי בזיכרוני הם קשורים עם אהבת הארץ, שאותה רכשתי בבית הורי, ועוד בטרם החילותי לטייל, ציירתי לי בדמיוני את הנופים ששורטטו ביד אמן אוהבת, בכישרון ספרותי, בלשון נשגבה ועשירה, שאדניה בשפת התנ"ך, ובצלילים שפורטים על מיתרי הלב. לפני שנים העברתי חוג כזה בבית הספר באלון-שבות, הילדים, שבגרו מאז והיום הם בעצמם כבר הורים לילדים, סיפרו עד כמה העשירו אותם שירים אלה, ודבריהם הביאוני לחזור וללמד את נכסי צאן הברזל הללו. זאת ועוד, מלבד החשיבות של לימוד שירי מולדת, כחלק מתרבות שהחלה להירקם ואשר נתנה ביטוי לעשייה (בעיקר עשייה ופחות דיבורים), ולכמיהה לארץ-מולדת, ובצד החשיבות של חינוך לאהבת הארץ (על ידי הסיפורים שעומדים ברקע כתיבת השירים), יש ערך מוסף בלימוד השירים הללו, באשר הם מהווים כר נרחב להעשרת השפה העברית, על מכמניה ושכיותיה. איפה עוד מוצאים היום שירים ובהם פנינים, כמו:
"...קץ עבדות ממארת
הוד תקווה מזהרת...
תקוות עם נצח דרכנו תאיר.
כולנו אנו דגלי מחנה פוסע
כולנו אנו צלילי שיר דרור בוקע..."
(מתוך: נבנה ארצנו. מילים: אברהם לוינסון).

או שירים של נתן אלתרמן:
"...על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים...
מה ניתן לך עוד להוד ושובע
מה עוד לא נתנו וניתן". (מתוך: שיר מולדת).

עבור תעבור בו שרשרת זהב
אצל משתתפי החוג נוצרה מעין "גאוות יחידה". סיפרו לי המדריכים שלהם, שבל"ג בעומר השנה, בפעם ראשונה, ישבו כל הילדים סביב המדורה ושרו – שרו, ממש, בצורה מתורבתת, מנגינות עם מילים, ושיר רדף שיר (גם אלה שאינם משתתפים ישירות בחוג, קולטים את השירים ויודעים אותם), וזו לא הייתה הפעם האחרונה. התופעה הזו חזרה וחוזרת על עצמה ביציאה לטיולים ובסתם ישיבה בצוותא...
יותר מהורה אחד בא וסיפר לי עד כמה קושרים השירים בין הילדים, הוריהם והורי הוריהם. הילדים שרים, וסבא וסבתא מתמוגגים, מצטרפים לזמר, ונזכרים בשירים שהם שרו בימי עלומיהם, והיותר וותיקים (סבא-סבתא רבא) זוכרים איך הם שרו את השירים האלה בהתלהבות ובתום, בעת היותם בהכשרה כזו או אחרת באירופה...
הרי לכם עוד חוט ששוזר ומחזק את החוליות בשרשרת הדורות.

זמרשת
תוך כדי העברת החוג, התוודעתי לאתר חדש באינטרנט, שהוקם על ידי כמה חבר'ה צעירים, שוחרי הזמר העברי מראשית הציונות ועד לקום המדינה, אשר עוסקים, בהתנדבות, בשימור ובמחשוב השירים ובהשמעתם בערוץ הרדיו של הרשת.
לא אפרט הרבה על האתר. אני ממליצה להיכנס אליו:www.zemer.co.il (או: להקיש בגוגל: זמרשת) וליהנות משירים איכותיים, שלא נס ליחם.
אביתר - אחד מחברי "זמרשת", הגיע לכפר עציון כדי להתרשם ולהקליט את ילדי החוג. אחרי ששמע, אמר לי בהתלהבות: "את לא יודעת כמה משמחת אותי העובדה, שבעוד חמישים שנה יהיה לי עם מי לשיר את "במחרשתי"...(מילים ולחן: אליקום צונזר, תרגום לעברית: נח שפירא).

ובכן, מי שרוצה לשמוע את ילדי כיתות א-ד שרים משירי ציון, יכנס נא לאתר "זמרשת", יקיש בצד ימין על "פינת החינוך" וישמע, ש"כל עוד הנוער לנו במולדת, קום יקום חזון עם ישראל"! (מתוך: שירה הנוער, מילים: שמואל בס)
כפר עציון

חסר רכיב