תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

שיעור בהסטריה

02/10/2008
עמודים אלול תשס"ח 726 (10)
שיעור בהיסטֶריה

שמיטה אחרי 2000 שנות גלות
דינה ספראי

שנת השמיטה תרצ"ח בפתח
טירת צבי, הקיבוץ הדתי הראשון, נמצא במצוקה ביטחונית וקיומית
האם יהיה למצוקה הזאת ביטוי בהקלות בדיני שמיטה?
האם חשו הראשונים את פעמי ההיסטוריה - שמיטה ראשונה בקיבוץ דתי מזה 2000 שנה?
דינה ספראי נוברת בארכיון

שמיטת תרצ"ח
'משהו על שמיטה ראשונה בקיבוץ הדתי' מבקשים ממני. נו, איפה הם כל המייסדים, דווקא כשצריכים מהם קצת אינפורמציה? אני מריצה את לוח הכפל של שבע, ומגיעה לשנת תרצ"ח, תרח"ץ – בגירסה הצמחונית, או 1938, אם רוצים לשמור על קשר עם הסביבה. שולפת את "עלונים", בטאון הקיבוץ הדתי, הבטאון הכי עקבי במדינה ישראל, ששינה את שמו רק פעמיים: מ'עלונים', ל'ידיעות המזכירות', ואח"כ נעמד על 'עמודים' עד עצם היום הזה. שולפת את הגיליון הראשון, אשר, למיטב זכרוני, יצא אי שם בתרצ"ח או בתרצ"ט, ומקווה שהגיליון הראשון עוד הצליח לתפוס השמיטה הראשונה בקצה זנבה, אך לא. לפני מתנוסס השער הדרמטי של הגיליון הראשון עם המסגרת השחורה והתאריך – ראש השנה תרצ"ט. אז השמיטה הראשונה חמקה מהגיליון, ועדיין אפשר ללמוד ממנו קצת על רוח התקופה. טירת צבי, הקיבוץ הדתי הראשון, שזה עתה קם על אדמות הקבע שלו בעמק בית שאן השומם, נמצא במצוקה ביטחונית וקיומית. האם יהיה למצוקה הזאת ביטוי בהקלות בדיני שמיטה? הביטאון יוצא מטעם 'חבר הקבוצות והקיבוצים הדתיים', כלומר יש תנועה, ואם יש תנועה, יש וועדות, ויש מדיניות והחלטות. אבל איפה אמצא את הדיונים ואת הלבטים על שמיטה? האם הם חשו את פעמי ההיסטוריה, שמיטה ראשונה בקיבוץ דתי מזה 2000 שנה?

אולי ברשומות?
אני ממשיכה הלאה ומחפשת בעלוני 'רודגס'. רודגס היתה לב הקיבוץ הדתי. המקום הארעי אשר אליו באו וממנו יצאו להקים קבוצות עבודה וקיבוצים דתיים. תודה לאל, מז"ל (מייסדנו זכרונם לברכה) ידעו לנהל רשומות ולתעד את עצמם, ותודה לחברתי יסכה מארכיון קבוצת יבנה. עלוני רודגס עברו סריקת הצלה, וכבר אין צורך לטפס על סולם גבוה ולדפדף בגיליונות מהוהים, ואני יכולה לגולל במחשבי את גליונות תרצ"ח. וכאן אוחזת אותי פאניקה קלה. הגיליונות מלאים בדיווחים יובשניים על גד"ש, כאילו אין שמיטה בעולם. שמא טעיתי בחישוב השנים? או בהבנת הנקרא? או ש'עליתי על סקופ', או מידע שאולי עדיף להעלים??? אני פונה לשנת תרצ"ז. אם יש התלבטויות על שנת שמיטה, סביר שיופיעו בשנה שלפניה. מרפרפת על גיליון, ועוד גיליון, ושמיטה – אַיִן! עד שלפתע צדה עיני מאמר של החבר יוסף לוטבק מקבוצת שח"ל, מחודש שבט תרצ"ז, על מצוות התלויות בארץ. הכותב מוטרד מחוסר העניין בבעיות כלאיים. בעיות עורלה. ובסוף מגיע לשמיטה:
"ועכשיו שאלת השמיטה, כיום כאילו אינה קימת, והרי השאלה עמדה כבר בתחילת הישוב החדש בארץ, מלחמת ה"עקרונים" בפקידות חברון כדי לקים את השמיטה. פרשת הבילויים עם י.מ. פינס, המלחמה החריפה בין הרב מוהליבר ז"ל והרב אלחנן ז"ל והנציב ז"ל והבריסקאי ז"ל מהצד השני. מה גדולה הירידה שלנו, אם כיום אפילו לא מורגשת התלבטות בשאלה זו, ומה גדול דוקא כאן התפקיד שלנו, אמנם החוק (?) הדתי, אבל בכחו של הקיבוץ הדתי לפתור השאלה על ידי סדור במבנה המשקי שלו, למזלנו אנו עומדים עוד בתחילת הדרך המשקית שלנו ועלינו לכונה מהתחלה לשם הכנת התנאים הטבעיים אשר יאפשרו את הקיום המלא של התורה גם במובן השמיטה. הדרכים לזה: א. הכנסת חרושת למשק הקבוצתי. בחרושת זו יעסיקו האנשים הפנויים מעבודת החקלאות בשנת השמיטה בשלוש משמרות. ב. דחיה שיטתית של הקמת ובדק עניני הדירה ומשק לשנת השמיטה, ולמעלה מכול לתת לחברים את האפשרות להתפנות לעבודה תרבותית יותר מאומצת, מחזור קבוע פעם אחת במשך שבע שנים, לשחרר את מחשבות החבר מקצב המונוטוני של חיי עבודה גופנית, אשר עלולים לפעמים לטמטם את כוחו. יחד עם זה אולי נצטרך גם להיות יותר מומחים בחקלאות מהחקלאי החופשי. המסירות שלנו בעבודה תצטרך להיות יותר גדולה כדי להשיג את עודף ההישגים, אשר חקלאי, אשר לא שומר מצוה עלול להשיג. אם קטני אמונה אנחנו מלהאמין שברכה תשרה במעשה ידינו עקב אשר נהיה עקביים בשמירת המצוות, האם נחשוב את הקורבן ליותר מדי גדול? בתחילת יציאתנו את הארץ התחלנו בשיטת הערמות, בתחילת שובנו אל הארץ הזאת אנו צריכים להתחיל בחיסול שיטת הערמות. האם נראה את עצמנו ראויים לתפקיד הגדול המוטל עלינו על ידי ההשגחה העליונה להיות בני הדור של אתחלתא דגאולה". על החתום יוסף לוטבק, קבוצת "שח"ל" רחובות.
מלים כדרבנות. אבל איפה הדיונים?

פרוזבול באוצר רוזנטל
אני נזכרת בתיקים שמשפחת רוזנטל מירושלים העבירה אל ארכיון הקיבוץ הדתי. אוצר נהדר של אביהם, הרב שמשון רוזנטל, הרב של רודגס. בתולדות עם ישראל הוא ידוע הרבה יותר כפרופ' הנודע לתלמוד באוניברסיטה העברית, אך בראשית דרכו כיהן כרב ברודגס, וריכז את הוועדה הדתית של "חבר הקבוצות והקיבוצים הדתיים". הפעם הגעתי אל התיק הנכון. מהתיק מבצבץ דף חריג: הפרוזבול הראשון של הקיבוץ הדתי:
(צילום הפרוזבול הראשון)
ועוד נייר משתלשל מתיק 'שמיטה' של רוזנטל, ובו רשימת אומדן נזקים אם יוותרו על גידולי השדה. הרשימה חתומה ע"י הגזבר, ולתר וולף (לימים – וולתר ימיני, ז"ל).
רשימותיו של הרב רוזנטל מפורטות ומקיפות, ובשורה התחתונה הוא הסתמך על היתר המכירה. האם הוא ראה בהיתר המכירה הוראת שעה או לא? משהו מתוך זה ניתן לראות בקטעים מתוך מכתב שכתב לצעירי המזרחי בגרמניה. אלו עקבו בדריכות אחרי חבריהם שכבר עלו לארץ, ולפי המכתב, גרם המרחק גם לחוסר אמון:
"לפי כל המבאר יוצא לכם ברור, שאנו עושין כתקנת רבותינו ז"ל שמפיהם אנו חיים ומימיהן אנו שותים. וכן הנהיג מרן הגרא"י הכהן ז"ל בשנת תר"ע שהיתה שמיטה, והוא קבע לנו הסדר שלפיו אנו נוהגים עד היום הזה.
ותיקן שלנו שלא נשתמש בהיתר זה אלא לדברים של צורך לבד, ורק באופן שע"י השמירה בלי היתר המכירה יהיה חשש של חרבן המשק והחרבת מקור הפרנסה ...
...וכך אנו נוהגים בדקדוק, אין אנו נוטעים ואין אנו מרשים להשתמש בהיתר זה אלא לדברים של צורך לבד, שבלעדיהם היינו צפויים אנו נשינו וטפנו לחרפת רעב ממש ולחורבן המשק ללא ספק, משק שהוא מקור פרנסתם של מאה וחמישים נפשות לבד הטף. ורק בדבר אחד אין אנו נוהגים כדברי התיקון הזה והוא בזריעת ירקות וקציר, שלקחת גויים הרי זה אי אפשר, מלבד שיש סכנה בדבר, אין לנו האפשרות לשכור שכירים, כי גם בעבודת ידינו אין אנו מתפרנסים כי אם בצמצום ודחק, ואיך נשכור נכרים במספר כה גדול שיספיק לעבודת הגן והפלחה, וראינו שאין לנו למחות נגד העושים כן אף אם אין הדבר לפי רוחנו והרבה עגמת נפש לנו מזאת, כי מ"מ יש להם על מה לסמוך משורת דין, כפי המבאר, באשר יש קנין לעכו"ם להפקיע מקדושת שביעית. וכבר התחלנו בניסיונות של זריעה בעציץ שאינו נקוב שהיא אסורה בשביעית רק מדרבנן כמבאר אצלנו באריכה במקום אחר. ויש לקוות שבשמטה הבע"ל נתקן גם זאת כראוי.
ואתם יקירי תחזו ותעיינו בכל אלה היטב, ולא תוציאו עלינו דבה רעה ולא תעיזו פנים כנגד כל הגאונים נ"ע כי חלילה לכם לעשות כן, ובמקום לעזור לנו בעבודת הקודש לבנות ארצנו עפ"י יסוד התורה וחכמיה אל תרעו לנו ותחלישו זרועותינו שצריכות חיזוק. וה' יאיר עיננו בתורתו ויצילנו מן השגיאות ובחסדו יראנו נפלאות בגאולה קרובה ושלמה, ויופע עלינו קדושתו וקדושת ארצו ועמו כמ"ש 'ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר', כעתירת נפשכם ונפש ידידכם.
אליעזר שמשון רוזנטל.
רב דקיבוץ רודגס"

סוף דבר
נחה דעתי. למדתי בנוסף לכך שהוועדה הדתית הוקמה רק באמצע שנת תרצ"ח, ולפיכך נראה שהרב רוזנטל הוביל בתוקף תפקידו את כל מהלך השמיטה בתנועה הקטנה עם החזון הגדול. בשמיטה הבאה כבר ראיתי דיונים, צוותים, הנחיות מעשיות לעובדי הנוי ולעובדי הגד"ש, והרוצה להרחיב את ידיעותיו – מוזמן לארכיון הקיבוץ הדתי.

קבוצת יבנה


חסר רכיב