תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

גיוס גזר

18/08/2008
עמודים מנחם - אב תשס"ח 725 (9)
גיוס גזר
רחל גרוס

צילום הגזרים הזכיר לרחל גרוס
ימים רחוקים

כעולה חדשה בתחילת שנת 1955, התגוררתי בקיבוץ סעד, במסגרת האולפן הראשון לעברית בקיבוץ הדתי.
כאשר ראיתי צילום הגזרים היפיפיים אשר עיטר את שער ביטאון "עמודים" וגם קראתי הכתבה על גידול הגזר בקיבוץ הדתי, עלה בי זיכרון מאותה תקופה בסעד: היה גיוס גזר, וגם האולפן לעברית היה מגויס. ואז כמובן למדנו מילה חדשה: מה זה גיוס? והתשובה שקבלנו: לקום מוקדם, ולצאת לעבוד בשדות הגזר.
עבדנו עם עוד חברי משק בהוצאת גזר מן האדמה הלחה, ונדמה לי שאפילו עברנו את המכסה של 4-5 שעות-עבודה של האולפן. אני זוכרת ריח הגזר הטרי מעורב בריח האדמה הלחה. ריח נפלא. ובארוחת בוקר שטפנו כמה גזרים ואכלנו אותם בהנאה עם שאר הירקות ועם הלחם השחור.
היה אתנו בחור נחמד מהמשק, אשר היה כנראה אחראי על הגיוס או על גן הירק. פתאום אני שמה לב לחוטים לבנים אשר משתלשלים לו מתחת לסוודר. הסתכלתי בפליאה. לא ידעתי שבקיבוץ הדתי יש בחורים ממש דתיים ומקפידים, אשר מוציאים פתילי הציצית למען יראו. זה היה ממש גילוי מענין ומפתיע, ואני חייבת לספר על זה להורי בקופנהגן במכתב הבא. זה ירגיע אותם מאד. אך יותר מאוחר, לאכזבתי, באו אליו, אל אותו בחור, ובקשו ממנו משהו, ואז ראיתי אותו שולף אותם "פתילי ציצית" אחד לאחד ומחלק אותם לחברים ביד נדיבה כדי לקשור את השקים המלאים.
מאוחר יותר באותו בוקר, שמעתי מישהו על ידי מזמזם ניגון מוכר לי מילדותי בסקנדינביה, ושוב התלהבתי. מהיכן מנגינה זו ידועה לו? האם יש לאותו חבר קשר למקום הצפוני שלי? התפלאתי. שאלתי אותו בעברית אולפנית :"מאיפה יודע שיר?" זה שיר ישראלי",ענה "האוטו שלנו מביא ביצים וחלב". הבנתי: מלים אחרות משובצות לאותה מנגינה שלוותה את ילדותי בסקנדינביה.

מחוויות גיוס גזר קבוץ סעד 1955
של עולה חדשה מקופנהגן

חסר רכיב