תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

קו המשוה

09/03/2008
עמודים אדר א' - ב' תשס"ח 721 (5)
קו המשווה
קר שם בחוץ

קר שם בחוץ – לא רק לאנשים

בין הסובלים גם פלפלים ודגים

על נזקים וביטוחים

 

במחצית הראשונה של חודש טבת, במשך חמישה ימים רצופים, היה לנו קר, קר מאוד. לא רק אנחנו סבלנו מהקור בשדות; במטעים ובברכות הדגים נצפו נזקים כבדים. בדו"ח של משרד החקלאות נאמר: "בין ה-12 ל-17 בינואר 2008 התרחש אירוע אקלימי חריג וחמור בעוצמתו ובהיקפו, האירוע התאפיין בטמפרטורות נמוכות מאוד למשך זמן ארוך. על פי נתוני השירות המטאורולוגי עולה, כי בחלק מאזורי הארץ זהו אירוע קיצוני בבדיקה לאורך 45 שנים, הן במדידת הטמפרטורות הנמוכות, הן ברצף הימים והן בפריסה הרחבה החל מהגליל העליון ועד לערבה הדרומית".

על פי הדיווח הפגיעה המרכזית היא בענפי הצומח (ירקות, פירות, פרחים) והמדגה ובהערכות ראשוניות נאמד הנזק הכולל במונחי הוצאה בכ-650 מליון ₪. היקף השטח שנפגע נאמד בכ-220 אלף דונם. רוב המגדלים שנפגעו מכוסים בביטוח חקלאי ברמות כיסוי שונות, אך יחד עם זאת עקב היקף הנזק העצום הפגיעה בחקלאים משמעותית ביותר.

אמדן הנזק כולל בעיקר את הפגיעה ביבול הנוכחי, אך יחד עם זאת ישנה הערכה כי עקב עצמת האירוע יבואו לידי ביטוי נזקים נוספים בטווח ארוך יותר.

עד כה הוגשו לקרן לנזקי טבע כ-5000 תביעות.

 

יעל שאלתיאלי, מנכ"ל משרד החקלאות מדווחת כי בימים אלו סוגרים במשרד החקלאות יחד עם נציגי משרד האוצר מודל סיוע משולב לחקלאים שנפגעו מנזקי הקרה בינואר 2008. המודל מדבר על שני כיוונים של פיצוי – תמיכה ישירה בנוסף לפיצוי הביטוח וכן מתן אשראי לטווח הארוך.

בטווח הארוך עוד יותר – מתמקדים בהגדלת ההשתתפות המדינה בביטוח הקרן לנזקי טבע. רמת ההשתתפות בביטוח עלתה בשנתיים האחרונות מ-20% ל-35%, כשהמגמה היא להעלות את ההשתתפות עד ל-50%. השתתפות נדיבה יותר של המדינה בקרן לנזקי טבע, תאפשר לחקלאי את ההשקעה (הכבדה) בביטוח משלים ברמות שונות שיכולות לפצות גם על אבדן הכנסה.

פנינו לקיבוצים לשמוע מה עוללה להם הקרה וגם כמה מילים על הבצורת המתמשכת הגורמת לגירעון במקורות המים באקוויפרים השונים, ובעקבות כך לקיצוץ משמעותי במכסות המים.

 

 

 

 



[i] כל הנתונים, נכון לאמצע פברואר – לפני סופת השלגים השניה של החורף

לביא

לביא

קפיאת המים משחררת באופן פרדוקסלי חום המגן על העץ

 

הקרה הקשה שעברה עלינו התאפיינה בטמפרטורות נמוכות מאוד למשך זמן ארוך. קרה כזאת לא הייתה אצלנו מאז 72'. הקרה גרמה לנזק כבד בחלק מן הגידולים. מאידך, המטעים הנשירים כגון האגסים והשקדים נהנו מהקור. למזלנו האגסים והשקדים היו בתקופה טובה של התרדמה (ולא בתקופת החנטה) כך שהם לא נזוקו.

הליצ'י, האבוקדו וההדרים, לעומת זאת, רגישים לקרה בסדר זה.

הנזקים בליצ'י, בארץ בכלל ואצלנו בחלק מהשטח, היו כבדים.

לפני עשור התקנו מערכת להגנה מקרה הפועלת באופן אוטומטי ברגע שהטמפרטורה יורדת מתחת סף מסוים. המערכת מורכבת ממטרות המתיזות  מים מעל העצים ובכך מעלות  את הטמפרטורה בסביבת העץ. השנה, כיוון שהטמפרטורות היו כל כך נמוכות המים קפאו על העצים ויצרו נטיפים שגרמו לשבירה של ענפים כתוצאה מהמשקל הרב. המראה היה יפה אך מפחיד. עם זאת, במקומות שהמטרנו על העצים הנזק שנגרם לעץ היה קטן באופן משמעותי לעומת החלקות שלא הומטרו.

אחד ההסברים לכך הוא שבקפיאה של מים משתחרר באופן פרדוקסאלי חום ולכן כל זמן שהמים קפאו על העץ השתחרר חום (כמוס) שהגן על העץ. כמו כן, שכבת הקרח יצרה בידוד מהסביבה ושמרה על  0 מעלות ולא מתחת לכך.

באבוקדו, בעקבות התחזית לקרה הקרבה, הקדמנו את קטיף הפרי, לכן הנזק שלנו קטן באופן יחסי.

 

דני שטרן – מרכז המשק

 

עין הנצי"ב

עין הנצי"ב

 

יש לציין שזקני הענף לא זוכרים נזק בהיקף כזה בענף המדגה

 

נזקי הקרה

הנזק הגדול שנגרם לנו הוא הפגיעה החמורה בענף המדגה. הדג המוביל אצלנו שמהווה 70% מסך הדגים הוא דג האמנון. הקור העז שהיה אצלנו בחודש שעבר, שהתבטא במספר לילות שבהם הטמפרטורה ירדה מתחת ל-0 מעלות, הביא לירידת הטמפרטורה במים. במצב זה האמנון נחלש ונפגע על ידי פטריה בשם ספרולניה שמביאה למות הדג.

עד עכשיו זיהינו אצלנו תמותה של מעל מאה טון דגים שהיו מיועדים לצאת לשוק במהלך השנה. בקרה מתה גם כמות גדולה של דגיגים כך שהפגיעה צפויה להימשך גם בשנים הבאות. יש לציין שזקני הענף לא זוכרים נזק בהיקף כזה בענף המדגה.

ייתכן ויהיו נזקים נוספים בגידולי השדה, בתמרים או בזיתים. מוקדם עדיין להעריך ולדעת את כל הנזקים שהיו לנו בגין הקרה.

 

נזקי בצורת  

אנחנו עדיין מקווים ומתפללים שלא תהיה בצורת השנה ויבולי החורף לא ייפגעו. עם זאת, המחסור המתמשך בגשמים בשנים האחרונות יביא קרוב לודאי לקיצוץ בכמויות המים בקיץ כך שלא נוכל לגדל את כל הגידולים שהתכוונו לגדל השנה.

 

 

ידידיה צור – מרכז משק

עלומים

עלומים

מינוס המעלות נחת והצטרף למינוס הגשם

נזקים ללימון ולתפוחי האדמה

מינוס

בניגוד לאמרה  שמזג האוויר הוא דבר שכולם מדברים עליו אבל אף אחד לא עושה דבר בנידון,  הרי שאנחנו דווקא משתדלים, ומדי בוקר בבוקרו חוזרים ומתפללים "ועננו בורא עולם במידת הרחמים". לריבונו, כנראה, חשבונות משלו, והוא שולח אותנו לעשות חשבון נפש מחודש ולפשפש במעשינו.

ובינתיים גשם כמעט ואין ואנחנו במינוס גדול. בעונה זו של השנה היינו צריכים לעמוד עם                            קרוב ל – 200 מ"מ גשם בממוצע רב שנתי ובפועל ירדו עלינו פחות מ-  60 מ"מ.

את המינוס הזה אנחנו משלימים ומשלמים בצריכת מים יקרים ובכוח אדם, זאת מעבר לפגיעה העתידית ביבול החיטה שאת רובה לא ניתן לוגיסטית להשקות.

בינתיים נחת עלינו מינוס נוסף, מינוס המעלות, כך במקום לשאול ב"פָרְלָבוקר" כמה גשם ירד   שאלנו לאחרונה מדי בוקר לכמה ירדו המעלות. הקרה הזו שהתאפיינה בקור קיצוני שהגיע בשיאו  ל-6 מעלות(!) התארכה למשך זמן ארוך על פני היממה, ולאורך כמעט שבוע, ולכן גרמה לנזקים כבדים בפרדס בקו ירקון ובשטחי תפוחי אדמה באזורים השונים.

בפרדס: עדיין הנזק אינו ידוע. הפגיעה העיקרית היא בלימון, שבו על פי הערכת המדריך והשמאים, ירד לטמיון כל פרי החורף ופרי הקיץ. בנוסף, נפגעו רוב הזנים האחרים ברמה כזו או אחרת. הבעיה היא שבשלב הזה עצרו חברות השיווק את הקטיף לייצוא, עד שניתן יהיה לזהות את הפרי הנגוע, דבר שמוסיף כמובן על הנזק.

במצב כזה אנחנו משתדלים למזער את הנזק על ידי קטיף מסיבי לייצוא של האשכוליות (שלא נפגעו למרבית המזל), וכן של  ה"שמוטי" וה"אורה" לשוק המקומי.

בתפוחי האדמה: גם כאן הנזק כבד. בעוד שבחלקות הבוגרות הנזק אינו גדול, ובימים אלו מתחילים בהוצאה, הרי שחלקות הבייבי הצעירות נפגעו קשה, כאשר הפגיעה הקשה ביותר הייתה בחלקות אשלים וגבר- עם. עם זאת הוחלט להמתין ולתת לטבע לעשות את שלו לפני שמקבלים החלטות.

למזלנו, לא נפגעו בקרה הקשה הזו הפלפל והפרדס באזור מגן, וגם באבוקדו הנזקים, באופן פלאי משהו, אינם כבדים לעומת כל האזור סביבנו.

לסיכום, מוקדם עדיין להעריך את מלוא הנזק, אבל ברור שהוא יהיה משמעותי. במצב כזה שבו   מינוס ובונוס עלולים להיוועד יחדיו רצוי להפעיל את השכל הישר ולהתחיל לחסוך בטרם יחסר.... 

 

צביקי פורת – מרכז משק

(דו"ח שהופיע בדפי עלומים)

מירב

מירב

 

בצורת מתמשכת גורמת למצוקת מים ולצמצום שטחי השלחין

 

בצורת: הפגיעה המרכזית בקיבוץ מירב מתבטאת במצוקת מים. הבצורת המתמשכת של השנים האחרונות שמתווספת לבצורת של השנה מחמירה את המצב. מכסת מי הקידוחים של מירב עברה קיצוץ משמעותי, וזו הגבלה משמעותית מאוד בעיקר בתחום גדולי השדה. בתכנית הגידולים שלנו, אין לנו מספיק מים בכדי לגדל בצורה מיטבית ואנו נאלצים לצמצם שטחי שלחין ומגדלים שטחי בעל; זהו מחיר שנמדד בכסף אמיתי. החשש הנוסף הוא כי מגמת הקיצוצים תגיע למימי המעיינות ואז תהיה בעיה גם במטעים.

 

קרה: יש פגיעה במדגה, אך באופן יחסי, כיוון שהמדגה קרוב למעיינות והמים בברכות חמים יותר – הנזק פחות קשה ממקומות אחרים בעמק. גם במטע המנגו היושב על מדרון הפגיעה היא שטחית.

 

דווח: ירון שפיר – מרכז משק מירב

כפר עציון

כפר עציון

 

צפויים גודגדנים מתוקים השנה

 

בכפר עציון הקרה לא פגעה ישירות בגידולינו בגד"ש.

במטעים בגוש עציון לא נרשמה פגיעה. הדובדבנים והאדמוניות, גידולינו העיקריים כיום, הינם חובבי קור וצפויים גודגדנים מתוקים השנה.

השנה הקמנו חממות לאדמוניות המיועדות לייצוא. בשנים עברו למדנו שיש חשיבות גדולה בהקדמה ויציאה לשוק הפרחים בהולנד לפני תחילת העונה באירופה, ובעקבות כך הקמנו חממות. השלג שפקד אותנו בשבוע שעבר הביא לקריסתן של חממות וגרם לנזק כלכלי ישיר משמעותי. נזק עקיף של פגיעה בתזמון היציאה לשוק אין ביכולתנו לאמוד בשלב זה.

המשך חורף נעים, גשום ורגוע.

 

מנו בן הרוש – מרכז משק

 

 

טירת צבי - מעלה גלבוע

טירת צבי - מעלה גלבוע

 

פגיעה לטווח ארוך בייצור דגיגים ופגיעה בלהקות רביה

ב'דג טג' – מדגה משותף

 

ב'דג-טג' – המדגה המשותף לטירת צבי ומעלה גלבוע – הנזק קשה ביותר. מדובר בנזק בהיקפים ששנים ארוכות לא ראינו. יש תמותה גדולה, כרגע רואים רק את מה שצף מעל המים, אך ההערכה היא שהתמותה גדולה ביותר. ההערכות נעשות בהתאם לשלשה פרמטרים: הטמפרטורה הנמוכה, מה שכבר צף ונאסף וכן לפי מספר ברכות שפורקו. ידיעה מלאה וסופית תהיה רק באביב עם פירוק הבריכות והמאגרים. סביר להניח שלקראת פסח יעלו המחירים.

מבחינת פיצויים: כרגע על כל הגורמים לשלב ידיים ולהאבק על פיצוי נאות לדייגים בעקבות האירוע החריג. אני מקווה שהפיצויים שיגיעו מן הקרן לנזקי טבע לצד עליית המחירים ימזערו את הנזק במעט.

הנזק נמדד גם בטווח ארוך ומדובר בפגיעה ביצור דגיגים ובפגיעה בלהקות הרביה – פגיעה שתמשך לפחות גם בשנת 2009 ברמת ההיצע והמלאי וביכולת הייצור בכמויות שאנו רוצים.

 

בעלון קיבוץ מעלה גלבוע, מדווח אלי (הירו) אייל - דייג ותיק, על החוויה הקשה -  תחת הכותרת: "קשה לנו, קר לנו":

"בשבועיים האחרונים נחתה על כל המדגה בעמק קרה שכמותה אני לא זוכר כבר הרבה שנים. הטמפרטורה בעמק ירדה כל לילה במשך שבוע ל  °C 2- .  למי שלא יודע - דגי האמנון רגישים מאוד לקור. אנו מייצרים בשנה 800 טון לשוק ועוד 300 טון דגיגים כהכנה לאכלוס לשנה שלאחר מכן. כשהמים בבריכות יורדים לטמפרטורה של °C 11-10, הדגים לא שורצים. מה הנזק בענף שלנו?  כרגע אנו לא יודעים.  לפי הערכות בעמק מתו 2000 טון אמנונים שהיו לפני שיווק.  כמו כן מתו 50-60% מדגיגי אותם דגים.

אני לא אכחיש; מצבנו בימים אלו כלל לא פשוט ולא נעים. לרדת לעבודה בוקר בוקר ולראות בכל העמק אלפי דגים בכל בריכה מתים... גם לא נעים לעין ולא נעים לאף... אני מטבעי תמיד אופטימי. אני מאוד מקווה וגם בטוח שנדע להתאושש לימים יותר טובים וכמובן, גם לרווחים".

 

 

 

דיווח: ירון שפיר – מרכז משק טירת צבי

משואות יצחק

משואות יצחק

(פתיח)

מטעי האבוקדו של קיבוץ משואות יצחק נפגעו קשות מגל הקור

בחגיגת ט"ו בשבט הבטיחו עזריאל בן דב והצוות למטע ולעצמם

"נעשה הכל באהבה ובמסירות להשיב לכם חיים"

 

באנו אליכם עצים יקרים להצטרף אליכם ולראותכם בשמחתכם-שמחתנו ואכן ראינו אתכם מחייכים וגאים בהצצת הפקעות. השנה הן היו רבות במיוחד ומבטיחות לחנטה רבה ובהמשך לשפע פרי האבוקדו המשובח שאתם יודעים לתת. הייתם גאים בהיותכם שותפים בשמירת שנת השמיטה, חלקכם על ידי היתר המכירה וחלקכם ללא היתר מכירה ובהשתייכות לאוצר בית דין. במפגשים בינינו גילינו אחד לשני אהבה והתכוננו לחגוג בט"ו בשבט.

והנה בליל שבת קודש פרשת בא שטף אותנו גל קור שכמוהו לא ידענו שנים רבות. הצלחתם להגן על עצמכם. נפגשנו במוצאי שבת וראינו אתכם עומדים בגאון וחזקנו זה את זה.

לילות הקור התגברו ונמשכו והטמפרטורה ירדה עד ל-4 ו-5 מעלות  מתחת לאפס וראינו איך גלי הקור מתגברים עליכם, מכריעים חלק גדול מכם.

אתם נלחמתם ואנו עמדנו חסרי אונים. הכנו אתכם לעמוד בפני גל קור, אבל לא בפני גלי קור שכאלה.

עצים יקרים שלנו, מבטיחים לכם שבע"ה לקראת האביב נעשה הכל באהבה ובמסירות להשיב לכם חיים.

"כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל" (איוב יד 7)

ומפרש מצודת דוד: "כי יש לעץ תקווה הלא האדם הוא נופל וגרוע מעץ השדה כי לעץ יש תקווה לחזור לקדמותו; אף אם יכרת עוד יחליף לחדש ענפים אחרים תמורתם ולא יופסק ממנו ענפיו הרכים".

 

בט"ו בשבט נעלה חיוך על השפתיים ויחד נצא לדרך: "כנגד כל קלקול נביא מהלך של תיקון. כנגד כל דבר שנשחק נביא שיקום וריפוי" (בשם מוהר"ן).

 

(מתוך דברים שנאמרו במסיבת  ט"ו בשבט)

  

 

שדה אליהו

שדה אליהו

 

יש מי שסובל (האמנונים והשמיר)

יש מי שנהנה ( הכרם והרימונים)

ויש מי שאדיש (הקרפיונים והבורים)

 

כיצד השפיעו הקרה, היובש ומיעוט הגשמים?

ראשית דיווח שהתקבל  ממיכאל הימן, שבהתמדה רבה אוסף מדי יום את כל מדידות  מזג האוויר ומשגרן לשרות המטאורולוגי:

טמפ' מינימום שנמדדה החודש (ינואר): מינוס 3 מעלות צלזיוס.

היו חמישה ימים רצופים של טמפ' נמוכה מאוד (מתחת ל4 מע'), לאורך שעות ארוכות, מעל 12 שעות כולל שעות הערב המוקדמות. השבוע הקר הסתיים בתקופה רצופה של  4 ימים יבשים במיוחד עד 15% לחות ביום ו 30% בלילה. כמות הגשם המצטברת השנה - 70 מ"מ כאשר הממוצע לסוף חודש ינואר עומד על 180 מ"מ, ובחודש ינואר הנחשב לגשום ירדו 12 מ"מ (ממוצע לינואר  66 מ"מ).

 

איך התמודדו הענפים השונים?

מדגה: הקרפיונים והבורים אדישים לקור. לעומתם האמנון והאדמונית רגישים מאוד מאוד לקור. כדי להתמודד עם הקור אנחנו שומרים בחורף את האמנונים במחסנים הקטנים באזור הדקלים, בריכות המקבלות מים יחסית חמים מתעלת מינוס 200, והאדמונית נשמרת במתועש המוגן מפני הקור. מה שנראה כרגע זה שהאמנונים הקטנים במשקל של מתחת ל- 50 גרם לא שרדו את הקור, והגדולים יותר - ימים יגידו... במדגים בארץ מדווחים על תמותה גדולה של אמנונים גם במחסנים וגם במאגרים; סביר להניח שיווצר מחסור ונקוה שיביא להעלאת מחירים.

לול: באותם ימים קריטיים היינו למזלנו בין מדגרים, משמע הלול היה ריק מעופות.

רפת: הפרות מעדיפות קור על חום, ובדרך כלל בחורף תנובת החלב עולה. לעומתן העגלים הצעירים סובלים מהקור, ובימים הקרים נדרשה עבודה מאומצת על מנת להגן עליהם.

תמרים: המטע בתרדמת חורף ורק עם פתיחת הפרחים באביב נוכל להעריך את תוצאות הקור. מה שידוע מהעבר שעצי החיאני והדרי רגישים לקור ובשנים כאלו היבולים נמוכים יותר באותם זנים.

כרם, רימונים: גידולים אלו מתנהגים כמו הנשירים, משמע מכת קור מסייעת להתעוררות ולפוריות של הניצנים. ניסיון רב שנתי מראה שבשנים שבהם החורף היה יחסית חם היבולים היו ממוצעים ופחות מזה (ראה אשתקד), ונקווה שהשנה בזכות הקור נזכה ליבולים גבוהים.

גד"ש: המחסור בגשמים מכריח אותנו להשקות את השדות שוב ושוב. בגלל רצף השנים השחונות מאגרי המים אפילו אצלנו, בעמק המעיינות, מדלדלים ומכסת המים העומדת לחקלאות יורדת מדי כמה חודשים.

בעקבות הקור העז, שדה הכוסברה הצהיב, ונקווה שיתאושש בזמן הקרוב. לעומת זאת ידוע שהקור מסייע ליבולי התבואות ואת זה נוכל לראות בשעת קציר.

שדא-תבלינים: הכפור גרם לנזקים בשדות השמיר, העלים האדימו מקור. בשאר גידולי התבלינים יש האטה גדולה בהתפתחות, ומכאן משך הזמן בין קציר לקציר מתארך, וקצב כניסת חומר גלם למפעל יורד.

ביו בי: מתקני הגידול בביו בי נבנו כך שיתנו מענה לדרישות הגידול גם במזג אויר קיצוני.  כמובן שעלויות התפעול בזמן כזה הן גבוהות מאוד. לעומת זאת בתי רשת וחממות לגידולי פלפל ועגבניות בדרום הארץ שביו בי מוכרת להם שירותים, ניזוקו לגמרי בחלקם והאחרים מחכים שאולי תהיה התאוששות.  מוקדם עוד להעריך את הנזק הישיר לביו בי אך ברור שתהיה ירידה  במכירות בתקופה הקרובה.

נקוה שהגשמים היורדים עם כתיבת שורות אלו ימשכו, מגמת המחסור תתהפך, האדמה תרווה מי גשם והמעיינות והבורות יתמלאו.

 

לאה בן יצחק – מרכזת משק (מתוך דו"ח שנמסר ב'שיבולת' – עלון הקיבוץ)

חסר רכיב