תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

ושני תמידים כהלכתם

09/03/2008
עמודים אדר א' - ב' תשס"ח 721 (5)
"ושני תמידים כהלכתם"
"ושני תמידים כהלכתם"
ליפא אהרוני

במהלך הימים הקודרים של החורף יורד מפלס השמחה ועתה יש לאזן אותו
ליפא אהרוני על השמחה שעוזרת לשמור על בריאות הגוף והנפש
על צלילות הדעת וגם מביאה שלום

באתר האינטרנט "בית הכנסת החדש הרמ"א בקראקוב", מופיע במדור "סיפורים ומעשיות" הסיפור הבא:
כשנכנס רבי חיים מוולוז'ין אל רבו הגאון מווילנא כדי ליטול ברכת פרידה וביקש את ברכתו, נענה ר' אליהו ואמר: "יהי רצון שתזכה לשני תמידים כהלכתם". כך נפרד ר' חיים מלפני רבו.
התלמידים שנכחו באותו מעמד לא הבינו את כוונת הרב. וכששאלו מאת ר' חיים לביאור הכוונה הסביר להם: הרי זה פשוט. הרמ"א ז"ל בחר לפתוח את "המפה" שלו לשולחן ערוך בפסוק "שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהילים טז, 8) ולסיים את ספרו בחלק 'אורח חיים' (תרצז, א) בפסוק "וטוב לב משתה תמיד" (משלי טו, 15) ולזה כיוון הגר"א בברכתו, ששני "תמידים" אלו – שויתי....תמיד וטוב לב..... תמיד יהיו נעשים כהלכתם.
הבה ונבהיר, אורח החיים של היהודי מן הראוי שיהא מושתת על שני ה"תמידים", האמונה ב'קודשא בריך הוא' הנובעת מ"שויתי", ומהשמחה (שהיא "טוב לב" – לפי פרושו של האבן-עזרא) אשר היהודי צריך להיות שרוי בה תמיד. כי כן ללא ה"תמיד" השני כהלכתו, נמצא חסרון באדם, אין לו את הראיה החדה, עיניו עכורות, כושר השיפוט שלו נפגם והוא כבול במצבי לחץ. זו גם הסיבה שכאשר השמחה אינה שרויה כמו כשנכנס אב וממעטין בשמחה, או כשנתונים ביגון ובצער - אין מקיימים משא ומתן, משתדלים למעט במסחר ומגבילים כל יצירה.
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט ע"א) - במהלך הימים הקודרים של החורף, מתוך דאגה לגשמים שירדו ופגעים אחרים שחו"ח יגיעו, יורד מפלס השמחה ועתה יש לאזן אותו. מה גם שאנו עומדים לפני חג הפורים, בו, לדברי חכמים, קיימו וקבלו היהודים עליהם מחדש את התורה.
רבי נחמן מברסלב מחזק את ה"תמיד" השני – "וטוב לב משתה תמיד", באמרו:
"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה השחורה בכל כוחו כי כל החולאות (חוליים) הבאין על האדם כולם באים מקלקול השמחה" (ליקוטי מוהר"ן מהדורא תנינא סימן כד)
יפים לחתימה דברי הגמרא במסכת תענית ולהלן תרגומם:
"רבי ברוקא בהיותו הולך בשוק עם אליהו הנביא, שאל אותו האם הוא רואה בין האנשים מישהו הראוי לעולם הבא... תוך כדי כך נכנסו שניים לשוק, אמר עליהם אליהו אלה הם בני העולם הבא. הלך אליהם רבי ברוקא ושאל למעשיהם, אמרו לו אנשים שמחים אנו ומשמחים את העצובים וכן אם אנו רואים שניים שיש בהם קטטה אנו טורחים ועושים שלום" (תענית כב ע"א).

מכל מה שהבאנו עד כאן אנו לומדים כי השמחה - עוזרת לשמור על בריאות הגוף והנפש, על צלילות הדעת וגם מביאה שלום.
וכמה זקוקים אנו בימינו שיבוא אדר ויכנס ויחדור לעצמותינו ויביא אתו שמחה.
וכמה טוב שהשנה יש לנו אדר א' וגם אדר ב'.

סעד
חסר רכיב