תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

�×�—�™�œ�× �ž�¢�©�™�š

21/10/2007
עמודים תשרי - חשון תשס"ח (717) 1
"תחילת מעשיך"
נחמיה רפל – מזכ"ל הקיבוץ הדתי

"בתשרי נברא העולם"
ומר' אליעזר למדנו כי האדם נברא בא' תשרי והעולם בכ"ה באלול
מכאן למדנו כי התאריך הקובע הוא לא תחילת המעשים
אלא מועד הפעולה החשובה והמרכזית
נחמיה רפל – המזכ"ל הנכנס על התחלה חדשה ותוכניות לעתיד

"זֶה הַיּום תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרון לְיום רִאשׁון". כך התפללנו בתפילת מוסף בראש השנה, אך כבר העירו ראשונים, שראש השנה איננו "היום הראשון". כאשר אומר ר' אליעזר: "בתשרי נברא העולם" (מסכת ראש השנה, דף י עמוד ב), אין בכוונתו לומר שהיום הראשון לַבְּריאה, אותו יום עליו נאמר "וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם אֶחָד", היה ב- א' בתשרי. אלא רצונו לומר שהאדם הראשון נברא בתאריך זה. לדעת ר' אליעזר ששת ימי הבריאה התחילו ב- כ"ה באלול, ואם כן, מדוע הוא אומר ש"בתשרי נברא העולם"? מפני שנזר הבריאה, תכליתה וייעודה, האדם, נברא ב- א' בתשרי.
מכאן למדנו, שהתאריך הקובע הוא לא המועד בו מתחילים לעשות, אלא המועד בו נעשית הפעולה החשובה והמרכזית. על אותו המשקל, נכונים הדברים גם לכותב שורות אלה: אמנם נכנסתי באופן רשמי לתפקידי כמזכ"ל התנועה ב- ט"ו באב, אך רק את הימים הראשונים של תשס"ח אני יכול לראות כ"תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ". המעבר משנים רבות בבית הספר בקבוצת יבנה, ביתי ומרכז עולמי, "כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדי", שנים שבהן – במהלך ימים ארוכים – שוחחתי עם מורים, נפגשתי עם הורים ונתתי שיעורים לתלמידים, אך לא יצאתי מהבית שבקיבוץ ולא עסקתי בקידום נושאים לאומיים ותנועתיים, המעבר מהבית הזה אל המשרדים התל-אביביים, בהם מתקיימים מפגשים יומיומיים עם חברי התנועה ועם בעלי תפקידים מרכזיים בהוויה הישראלית, המעבר הזה הוא חד, ומתחייבת ממנו תקופת הסתגלות. אני מודה לכל אלה המסייעים לי בתקופת החפיפה והלימוד, ומקווה שהגעתי לימי "תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ".

וליאיר... עם סיום התפקיד
כחבר בתנועה נעם לי מאוד לשמוע את דברי ההערכה להם זכה קודמי בתפקיד, יאיר רינמן. באירועי הפרידה הרבים והמגוונים קיבלתי את הרושם שכל בעלי התפקידים עימם עבד יאיר במהלך כהונתו כמזכ"ל התנועה – אנשי התנועה הקיבוצית, חברי כנסת, פקידי ממשלה, ראשי ארגונים ועוד ועוד – כולם לא היו מוכנים לוותר על ההזדמנות לומר לו מילות פרידה. מי שלא הגיע לאירוע הפרידה – שלח מכתב בדואר או בדוא"ל, ומי שלא שלח מכתב – טילפן. ומה בפי כולם?
יאיר זכה להערכה אישית עצומה. מכיוונים שונים זרמו מחמאות על סגנון עבודתו, ועל תרומתו לדיונים, לגיבוש הסכמות ולקביעת דרכי פעולה. היה נעים מאוד לשמוע את ההערכה לה זכתה תנועתנו לאור עבודתו של יאיר, שריכז אותה כלפי פנים וייצג אותה כלפי חוץ בארבע השנים האחרונות.
באירוע הפרידה בבית התנועה הקיבוצית השיב יאיר למברכיו בלשון זו: "זכיתי לעבוד עמכם על נושאים רבים המשותפים לכולנו כחברי קיבוצים. למעשה, זה מובן מאליו, שאנחנו עובדים ביחד כדי לקדם פתרונות שכולנו זקוקים להם בתחומי החקלאות והתעשייה, המים והביטחון, תקציבי החינוך ומסלולי השירות בשנת י"ג. בהזדמנות זו ברצוני לבקש אתכם שנעבוד ביחד גם על נושאים שבהם איננו תמימי דעים. למשל, אופייה של השבת במדינת ישראל. ההבנה שהגענו אליה בנושאים המשותפים לנו כחברי קיבוצים, ההידברות השוטפת בינינו, עשוייה לתרום להשגת הבנה גם בנושאים שבנקודת המוצא אנחנו חלוקים מאוד בדעותינו. בהמשך הדרך, אנחנו – חברי התנועה הקיבוצית על כל גווניה – יכולים להוות מודל לשיחה מקרבת של אזרחי המדינה המגיעים מהמגזרים השונים, ולהתלכדות של כלל אזרחי מדינת ישראל סביב עשייה משותפת".
ליאיר – תודה על פועלך המבורך, וברכה להמשך הצלחה!

"האם נצליח לשחרר בשנת השמיטה יותר חברים ללימוד תורה?"
מעבר לכל העשייה השוטפת של חברי המזכירות הפעילה, שלא כאן המקום לפרטה, הושגו לענ"ד במהלך כהונתו של יאיר שתי מטרות חשובות מאוד: האחת, ייצוּב כלכלי של משקי התנועה, והשנייה, הוספת שלושה מושבים שיתופיים למעגל התנועתי.
השגת המטרה הראשונה, לא במעט תודות לצמיחה הכלכלית במדינת ישראל כולה, מאפשרת לנו – חברי המזכירות הפעילה – להסיט בזהירות את הדגש מהפעילות הכלכלית, ולהעמיק את העשייה הרעיונית והחברתית, פעילות התואמת להפליא את יעדי שנת השמיטה אליה אנחנו נכנסים. מהותה של השנה הבעל"ט היא האטת המירוץ הכלכלי לטובת הגדלת הזמן המוקדש לעיון וללמידה. כבר לפני למעלה מ- 50 שנה, במהלך שיעורו ב"ישיבת הקיבוץ הדתי – כרם ביבנה", על הנושא "השמיטה בימינו", אמר הרב אלימלך בר-שאול זצ"ל את הדברים הבאים: "השאלה העיקרית בשבילנו, ומשאלתנו החשובה ביותר, צריכה להיות: האם נצליח לשחרר בשנת השמיטה יותר חברים מאשר כרגיל ללימוד תורה? זהו הכיוון בו עלינו לפעול. עם כל ההיתרים המוצדקים, שנת השמיטה חייבת להיות מורגשת בציבורנו, למרות הטורח וכל הפסד הממון הכרוכים בכך. עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'".
ברוח דברים אלה, בכוונתנו ליצור במהלך השנה הבעל"ט תנופה של לימוד, שבה ייטלו חלק מרבית חברי התנועה. אנו שואפים להציע לחברים ולמעוניינים מיגוון רחב של סמינרים וימי עיון, שיעסקו בקשת רחבה של נושאים ממשנת "תורה ועבודה", בענייני הלכה, בסוגיות אמונה, ובתחומי עניין נוספים במרחב ההתיישבות הדתית השיתופית. לענ"ד, בהתארגנות נכונה ובעבודה משותפת אנו מסוגלים להעניק עומק רעיוני ל"שנת השבע". בכוחנו ליצור דינאמיקה של התחדשות רעיונית, של פסק-זמן שיוקדש להתבוננות בשאלות מהותיות של אורחות-חיינו, כדבריו החשובים של מרן הרב קוק זצ"ל ב"שבת הארץ": "הפסקת הסדר החברתי בצדדים ידועים, מתקופה לתקופה, מביאה לאומה זו כשהיא מסודרת על מכונה, לידי עלייתה העצמית למרומי התכונות הפנימיות שבחיים המוסריים והרוחניים".

מעגלי השפעה מתרחבים
השגת המטרה השנייה – הוספת 3 מושבים שיתופיים למעגל התנועתי – היא עדות לתרגום אמיץ ונכון של החלטות המועצה האחרונה של הקיבוץ הדתי, שהתקיימה במעלה גלבוע בחנוכה תשס"ה. הרחבת מעגל השותפים בתנועה מדרבנת אותנו לעשייה נוספת באותו כיוון, שהוגדר כ"מעגלים מתרחבים", כל זאת כאשר – בהתאם להגדרת המועצה – "הקיבוץ השיתופי הוא ליבת התנועה, והמקור להשפעה ולחיזוק שאר התנועה". לענ"ד, יעד מרכזי בפעילותנו צריך להביא לחיזוק "מחנה הציונות הדתית", ולגיבושו עד לכדי השגת תוצאות ממשיות בתחום הפוליטי, ובמישורים הרעיוניים והתקציביים. להערכתנו, מעבר לחילוקי הדֵעות, אלה שבתוך קיבוצינו ואלה שבציבור הרחב שמעבר לתחומי הקיבוץ הדתי, יש ב"מחנה הציונות הדתית" הסכמה רחבה על ערכי היסוד, ודרוש שיתוף פעולה בכדי להגיע להישגים משמעותיים.
היחס לשנת השמיטה בכלל ולהיתר המכירה בפרט, הוא דוגמה טובה לנושא המוסכם עקרונית על רבים בציבור ה"ציוני-דתי", אך לכלל עשייה אחידה איננו מגיעים, בגלל הפיצול והפיזור. חברי המזכירות הפעילה, בהמשך ובנוסף לפעילות וועדת השמיטה התנועתית לאורך שנת תשס"ז כולה, משקיעים בשבועות האחרונים מאמצים גדולים בקידום ענייניה של שנת השמיטה הבעל"ט. דובי מילר, מרכז וועדת המשק, משקיע את מיטב זמנו ומרצו בסגירת כל הקצוות סביב "היתר המכירה", עליו התעוררו מחלוקות והתנגדויות למרות שמועצת הרבנות הראשית לישראל החליטה לאשרו גם לשנת השמיטה הנוכחית. המערכה, שכידוע מיעוטה ענייני-הלכתי ועיקרה בתחום הפוליטי-כלכלי, הגיעה בימים אלה לשולחנם של שופטי בג"צ, ואנו מקווים ומעריכים שיימצא הסדר שיאפשר את המשך קיומה של החקלאות במדינת ישראל. למיטב ידיעתנו, תנועת הקיבוץ הדתי היא הגוף המאורגן היחיד המקדם, לאורך זמן ומתוך ראייה ממלכתית, את ענייני השביעית, וזאת על בסיס פועלו הרצוף "בתורה ובעבודה". בימים האחרונים חבַרנו לארגון רבני צֹהר, במאמץ משותף לחזק את "היתר המכירה", וימים יגידו מה תהיינה תוצאותיו המעשיות.

יישר חילך לאורייתא – הרב ויטמן.
חובה נעימה היא לציין לשבח את הרב זאב ויטמן, רבו לשעבר של קיבוץ כפר עציון וכיום הרב של תנובה, שהתמנה על ידי הרבנות הראשית להיות יו"ר ועדת השמיטה הממלכתית. הרב ויטמן קידם מאוד את "היתר המכירה", ולמעשה שידרג את תוקפו ההלכתי על ידי כך שעירב בעשייתו את בכירי משרדי החקלאות, המשפטים, האוצר ומנהל מקרקעי ישראל. מסירותו של הרב ויטמן, ודבקותו במציאת פתרונות על פי ההלכה לקשיים המתעוררים במשק החקלאי המודרני, הביאו רבים וכן טובים לסמוך על כל התקנות וההסדרים שיצאו מבית מדרשו. אנחנו עומדים בגאווה לצדו של הרב ויטמן, ומחזקים את ידו בפועלו למען "שמיטה ממלכתית". יישר חילך לאורייתא!

חשיבה אסטרטגית למזכירות הפעילה
בשלהי אלול עצרו חברי המזכירות הפעילה את מירוץ הטיפול בנושאים הדחופים, החשובים והשוטפים, והקדישו יום אחד לחשיבה אסטרטגית. בניצוחה של מנוחה זכאי, מרכזת ועדת החברה, ובאדיבותה של קבוצת יבנה, התארחנו ליום שלם באולם האירועים המקומי. בעזרת יועצים חיצוניים ניתחנו את פעולותיה של המזכירות הפעילה כגוף אורגני מחד, ומאידך - כארגון המורכב מ- 10 ראשי אגפים ומחלקות, שלכל אחד מהם ישנם יעדים מוגדרים, מטרות ייחודיות, משימות ומטלות.
בדיון בלטה שאלת הרלוונטיות של התוכניות אותן מקדמים חברי המזכ"פ. בעצמה רבה עלה הצורך למצוא דרכים חדשות ונוספות להעברה זריזה ועדכנית של מידע בתוך המזכירות הפעילה, מידע שיביא לכדי שיתוף פעולה יעיל בין המחלקות השונות. נושא שני שבלט בדיונים היה רמת שיתוף הפעולה של חברי הקיבוצים, ושל בעלי התפקידים בקיבוצים, עם היושבים בדובנוב 7. גם בסעיף זה נצטרך לחשוב על עשייה אחרת, מתוך ידיעה שבביתנו התנועתי יש הסכמה על העקרונות, אך יכולות להיות מחלוקות על תרגומם לפעילות ולמפעלים.
במהלך היום התחדדו גם החוזקות והחולשות של עבודתנו הציבורית, וכעת – כאשר אנו בונים את תוכנית העבודה לשנת התקציב 2008 – נצטרך לתרגם את התובנות שהגענו אליהן במסגרת "יום ההיערכות" ליעדים ולמטרות, להכין פעולות מתאימות, ולתקצב מראש את המשאבים הדרושים.

ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים – האתגר?
"ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים" מעמידה אותנו בפני אתגר מיוחד. כידוע, הישיבה פועלת בשנת הלימודים הנוכחית במתכונת מצומצמת, בגלל מיעוט הנרשמים למסלול ה"שילוב", ושאלת התפתחותה בעתיד נמצאת בימים אלה על האבניים. במפגשים ובשיחות שקיימנו ב"זמן אלול", השמיעו באוזנינו רבנים ומורים, תלמידים ובוגרים, את הערכתם הרבה לדרכה הייחודית של הישיבה בלימוד תורה, וראינו את הכבוד לו זוכים ראשי הישיבה ומוריה. אנו מקווים שבכוחות משותפים נמצא את הדרך להמשיך את המפעל החשוב, להגדיל תורה ולהאדיר.

חסר רכיב