תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

�§�•�œ�š

05/09/2007
עמודים אלול תשס"ז (716) 10
הרימי בכוח קולך
דינה ספראי

בשלהי תמוז התקיים הכנס החמישי של 'קולך' - פורום נשים דתיות, תחת הכותרת 'אשה ויהדותה'
”משמאלי ישבה בחורה שהתרעמה על כך ש"קולך" התמתנה ואיבדה את האמירה שלה
מימיני ישבה אישה שכל משפט שני נשמע לה כהתרסה"
דינה ספראי, חברת הוועד המנהל של קולך וחברת קיבוץ יבנה מביאה רשמים מן הכנס


פתיחה
ותק של עשר שנים בתודעה ובעשייה צוברת התנועה הפמיניסטית הדתית 'קולך'. בכנס החמישי של 'קולך' שהתקיים בירושלים בשלהי תמוז השתתפו, כ-1000 משתתפות, בכל אחד משני הימים, ולא מעט משתתפים. היו יותר צעירות מבעבר, ונראו לא מעט פנים חדשות. נושאי הכנס שיקפו את סדר היום של "קולך".
בקיבוץ הדתי, ישנו ריבוי קולות וכנס 'כל כבודה' של נשות הקיבוץ הדתי, מורה על כך בבירור. הקיבוץ הדתי הוא אמנם לא שיקוף של "קולך" אבל ב'קולך' ישנה נוכחות פעילה ומשפיעה של נשים מתוכנו; יו"ר הארגון היא רחל קרן מעין הנצי"ב, ובוועד המנהל מכהנות ארבע נשים נוספות מהקיבוץ הדתי.

תיקון עוולות
בתי דין אלטרנטיביים
הכנס נפתח בהצעתו של הרב ישראל רוזן להקים בתי דין אלטנרטיביים, תביעה שצמחה מתוך אכזבה וייאוש מהתנהלות מערכת בתי הדין הרבניים. הרב רוזן אינו מזוהה עם "קולך" ולא פעם התבטא בגנותו, אך כנראה הגיעה "עת לעשות...".
הרב רוזן הסתייג מהשם "אלטרנטיבי", וטען כי יוזמה זו קיבלה את ברכתם והסכמתם ההלכתית של רבנים מובילים כגון הרב אריאל והרב בקשי דורון. בית הדין המיועד יאוייש ברבנים שהוסמכו לדיינות וניחנים השקפת עולם עכשווית ובאג'נדה חברתית הומנית ומתחשבת בסבלה של האישה. בבית הדין לא יתנו גיטין אלא יעסקו בענייני סכסוכי ממון ומזונות, וכן יפסקו חיוב גט ביתר קלות. "כל שאר העניינים יכולים להיפתר בבית משפט לענייני משפחה," אמר רוזן, "כך שבני זוג הבאים לפני בית הדין החדש יביאו את ההסכם החתום לאישור בתי הדין הרבניים".
רבקה לוביץ', טוענת-רבנית מניר עציון, הפועלת במסגרת "מרכז צדק לנשים", הגיבה לדבריו והעריכה שהיוזמה תיתקל במאבק של בתי הדין הרבניים שלא ירצו להיות חותמת גומי ו"רק לתת גיטין". לדבריה, שיתופן של נשים לא צריך להיעשות בהסתר, אלא בגלוי ולאור היום: "ייתכן שלא הגיעה השעה שנשים תהיינה דיינות", אמרה, "אבל לא יעלה על הדעת שלא יהיו נשים בצוות המתכנן של בית הדין האלטרנטיבי... הסיבה שהנושא עלה לכותרות והביקורת היא כל כך ממוקדת, היא שנשים רכשו השכלה וקיבלו קול". התביעה לשיתופן של נשים בצוות המתכנן לא באה, לדבריה, מתוך בקשה להקשיב למצוקת נשים, או כדי לתת את "הזווית הנשית", אלא משום שנשים הפעילות בתחום למדו את המערכת ומבינות את בתי הדין כמו שאחרים אינם מבינים. לקח להן שנים להגיע לתובנות הללו, ואין מי שיכול להרשות לעצמו לוותר על הידע הזה. לוביץ' קראה להעסיק דיינים "בעלי ידע והשכלה שמעבר לדף הגמרא". היא הוסיפה ש"ידע תורני פשוט אינו מספיק כאשר באים לפסוק הלכה בין שני מתדיינים. עורכות דין יכולות לספר על פסקי דין שניתנים, שהם לא רק בלתי קריאים ובלתי מובנים, אלא גם בלתי הגיוניים ובלתי ניתנים ליישום במציאות, משום שהם לא מתיישבים עם החוק".
עוד בנושא עגונות – התקיים משפט מבוים. לא אלאה בפרטיו, אלא רק אספר שהרב דוד ביגמן, הרב שאר ישוב הכהן והרב נחום רבינוביץ ייצגו את הדיינים, ושלושתם הגיעו למסקנה דומה מתוך דרכי ניתוח שונות. לי, כיבנאית, היתה נחת רוח להאזין לטוענת הרבנית בת קבוצת יבנה מ"מבוי סתום", גיתית נחליאל, שהוכיחה בקיאות ולמדנות בש"ס ופוסקים וגם במשחק תפקידים.
ההטרדות המיניות
נושא ההטרדות המיניות עלה במסגרת הצגת הקוד האתי למניעת הטרדות מיניות ופגיעות, וטיפול בתלונות במוסדות חינוך דתיים. קוד זה נוסח על ידי גוף משותף של נשות "אמונה", נשות "קולך" ורבני צהר ובמקביל הוקם פורום משותף לטיפול בתלונות עם נציגים משלושת הגופים ומשפטנים. הפורום נפגש, מטפל בתלונות עד לרמה של הרחקה של הפוגע מתוך המוסד. גב' אילת וידר מ"קולך" הציבה שאלה האם הטיפול הדיסקרטי לא מחזק את תרבות השתיקה בנושא? ד"ר אביעד הכהן קבל על כך שלא מטמיעים את הקוד במסדרונות בית הספר ובחדר המורים. הוא טען שבירושלים 95% מהעתירות בנושא הטרדות היו כלפי אנשים מהאוכלוסייה הדתית והחרדית, נתון שגרם לויכוח, ואין לו אישוש ממקור אחר. ידידיה שטרן, פרופסור למשפטים המשתתף בפורום, תיאר את הקונפליקט שלו כאיש משפט הדוגל בממלכתיות, אך מצד שני כאדם דתי, חי במערכת עם הקודים הפנימיים ורוצה לשמור עליהם. הוא העלה גם את הקושי לעסוק בחקירה, בשיפוט ובענישה לפי כללים שונים, דבר המחויב ממערכת המשפט. למרות הקונפליקטים, כך אמר, השתתפותו בפורום היא אתגר חשוב שאין הוא רשאי להימנע ממנו.
דחיית יהודים ופסולי-חיתון
הרב שאול פרבר, מייסד מכון 'עתים' העלה את חומרתו של נושא זה. בזמן שמתגיירים אלף איש בשנה, נדחים גם אלף יהודים מעם ישראל ללא הצדקה (בדרך כלל נשים, שהרי יהדות נקבעת על פי האישה). הוא פרש את המגמות השונות לגבי קביעת יהדות, והציע למפות את בתי הדין לפי פסיקותיהם, ולהפנות את השואלים להרכבים שיש להם פתרונות המתחשבים ברגישות האנושית ובמסורת הפסיקה לגווניה. כמאזינה, היה מעניין להשוות את הגישה של 'מרכז צדק לנשים' ו'מכון עתים', הפועלים מול בתי הדין הרבניים בתחומים שונים. הראשונות שואפות להשפיע על כללי הפסיקה ויישומם, והשני מתאים את עצמו למציאות בשטח, ופועל כ"שוטר תנועה" המכוון את השואלים לדיינים המתאימים.

הלכה ומציאות
במושב שעסק ב"שינוי הטבעים" – דהיינו בהתאמה של ההלכה לשינוי ב'טבע האישה', טען הרב יהודה ברנדס שיש שינויים תרבותיים המשפיעים על ההלכה(!), למשל השינוי במעמד הכסף – הביא ל"היתר עיסקא", והיחס לחילון – הרחיב את המונח "תינוק שנשבה". גם האישה היא כיום "בריה אחרת" לעומת ימי הביניים. הוא טען בכנות: "אל תצפו מהפוסקים ליותר ממה שהם מסוגלים. הם לא נביאים שיודעים לאן תוליך מהפכה, תמיד הם יהיו בפיגור מסוים אחרי השינוי. מי שמסתער קדימה חייב לדעת שיש מאחריו מחנה יציב".

הבניין השלם ושוליו
הציבור הדתי שם, ובצדק, דגש רב על חיזוק התא המשפחתי. גם בכנס "קולך" עסקו בנושא. נגה גיל והרב יהודה טרופר מבית ספר שק"ד – (שדה אליהו) הציגו את היישום בבית ספרם של "תוכנית חלמ"ש", העוסקת בבניית תפישת עולם חיובית ובריאה של משפחה וחיי אישות. תכנית זו מוקנית החל מכיתה ו' ועד סוף י"ב, בהתאמה לגיל. המחנכים מעבירים סדנאות ועוסקים בארבעה היבטים שונים: גופני, רגשי, הלכתי ומחשבתי. הוצגה תנופת העשייה בתחום הדרכת כלות כתוצאה ממיזם "אחותי כלה" של צהר, ותהליך שיפור בהדרכת מדריכות-כלה של "אמונה" מטעם הרבנות. גם המהלך של יועצות ההלכה של "נשמת", הוצג על ידי נעה לאו, כהצלחה מבחינת מספר המשתמשות בערוץ זה, המומחיות של המשיבות, והמגמה של נתינת כלים לנשים להחליט בעצמן כיצד לנהוג.
סדר היום ה"שלם" משאיר קבוצות גדולות המרגישות נדחות בשוליו. הכנס העלה את נושא ה"שקופות": הרווקות, הגרושות והאלמנות, שמרגישות כאילו הן שקופות, שכן החברה מתעלמת מהן ומבעיותיהן, וכן הדילמות של "נישואים שניים". נשמעה קריאה להכיר את הקשיים והצרכים של ה"תאים המשפחתיים" המורכבים, ולתת גב קהילתי חזק למי שנמצא ב'מסע' הזה בחייו.
בערב הועלתה ההצגה "לשם ייחוד" – מעין פרשנות חזותית למדרש על "הציפייה לנישואין". לאחר ההצגה נערכו דיונים בקבוצות, מהן קבוצה אחת של צעירות, שסיכמו את הדיון ההרגשה שהנה "סוף סוף מישהו מקשיב לנו!".

נשים וטקסים
שותפות פעילה של נשים בטקסים דתיים הוא נושא תוסס בקהילותינו, ועל כך נערך עימות מעניין בין הרב בני לאו וד"ר טובה הרטמן – יוזמת "המניין השוויוני" ב"שירה חדשה". רותי לזר (סעד), הכינה סדנה על האישה בשולחן השבת, וכמובן שגם טקס הנישואין לא נפקד: שלושה זוגות שהתחתנו בשנה האחרונה סיפרו על טקס שעיצבו לעצמם, שבו שילבו את העקרונות ההלכתיים יחד עם תפיסת עולם שיוויונית.

מגמות ב"קולך"
באחת המליאות של הכנס ישבה משמאלי בחורה שהתרעמה על כך ש"קולך" התמתנה ואיבדה את האמירה שלה. מימיני ישבה אישה שכל משפט שני נשמע לה כהתרסה. המגמה השמרנית והמגמה התקיפה קיימות בשטח, ולשתיהן ניתן מקום.
הארגון מתמסד ומתבגר, וימים יגידו אם השלב הזה יביא לצמיחה או לדריכה על המקום.
למרות שהפמניזם הדתי לא נחשב ליציר כפיו ובחיר/ת לבו של הממסד הדתי, אין ספק שאמירתו חלחלה לציבור גדול, והוא ממשיך לאתגר את הממסד הדתי.
מספרן הרב של המשתתפות מלמד על ציבור נשים חזק, בטוח בעצמו, מחויב להלכה וקורא למיצוי המותר בהלכה כדי להפוך אותו לשותף אמיתי.

קבוצת יבנה


מובאות:

מובאה 1: שיתופן של נשים לא צריך להיעשות בהסתר, אלא בגלוי ולאור היום: "ייתכן שלא הגיעה השעה שנשים תהיינה דיינות", אומרת טו"ר רבקה לוביץ, "אבל לא יעלה על הדעת שלא יהיו נשים בצוות המתכנן של בית הדין האלטרנטיבי"

מובאה 2: הכנס העלה את נושא ה"שקופות": הרווקות, הגרושות והאלמנות, שמרגישות כאילו הן שקופות. נשמעה קריאה להכיר את הקשיים והצרכים של ה"תאים המשפחתיים" המורכבים, ולתת גב קהילתי חזק למי שנמצא ב'מסע' הזה בחייו


מובאה 3: משמאלי ישבה בחורה שהתרעמה על כך ש"קולך" התמתנה ואיבדה את האמירה שלה. מימיני ישבה אישה שכל משפט שני נשמע לה כהתרסה. המגמה השמרנית והמגמה התקיפה קיימות בשטח, ולשתיהן ניתן מקום.
הארגון מתמסד ומתבגר, וימים יגידו אם השלב הזה יביא לצמיחה או לדריכה על המקום

חסר רכיב