תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

עמודים אלול תשס"ז

05/09/2007
עמודים אלול תשס"ז (716) 10
מהות השמיטה
מתוך כתבי צוריאל אדמונית
הקדמה – נחמיה רפל


ממצוות השמיטה אנחנו חייבים ללמוד
את האידאל של השוויון ברכוש שבין כל הברואים בצלם
אור המצווה יאיר על מעשינו בחשכת מלחמת הקיום והמעמדות
"עניין השמיטה הוא עניין האחווה, השוויון והשלום"
על הצדדים הנוספים של השמיטה



"קרבה שנת השבע"
ככל שמתקרב ראש השנה של שנת השמיטה הבעל"ט, כן הולכים ומסתיימים הבירורים ההלכתיים הקשורים לעבודת האדמה, ומנגד הולכות ומתעצמות השאלות הקשורות למהות השמיטה בנוגע לכלל עם ישראל. ראשי הרבנות הראשית ככלל, ורבני קיבוצי התנועה בפרט, יושבים מזה חודשים רבים על המדוכה ההלכתית הקשורה ליצרנים, ובכל עלוני הקיבוצים כבר התפרסמו הנחיות הלכתיות לענפי המשק החקלאי, הנוי, המזון וההארחה, הנוגעות בשאלות כגון כיצד לגזום, עד מתי מותר לטעת ולזרוע, מהיכן נקבל ירקות ופירות טריים, ועוד שאלות רבות הנוגעות בפרטי פרטים של התחום המקצועי בכל ענף וענף.
לגבי הציבור הרחב, רק עכשיו, בפתח שנת השמיטה, מתעורר הצורך לעסוק בהלכות שנת השבע. מכלול המצוות הקשורות לשמיטה אומר לנו ששנת השמיטה אינה נחלתם של החקלאים בלבד, ובוודאי שאין היא מתמצית בכשרות המטבח. איסורים שונים בעבודת האדמה, הפקר פירות שביעית, שמיטת כספים, קדושת פירות שביעית ומצוות "הקהל" נועדו להשפיע על דמותו ואורח חייו של כל עם ישראל. שמירה על הלכות שביעית תביא בכנפיה השפעה רוחנית רחבה ומקיפה, והיא הערובה לישיבת העם על אדמתו.
גם אם יש מקום לרענון ההגות ולכתיבה מחודשת, ראויים דבריו של צוריאל ע"ה, שנכתבו לקראת שמיטות קודמות, להוות את הפתיחה לשיח התורני-חינוכי-חברתי שילווה אותנו לאורך כל השנה הבעל"ט:
"מצוות השמיטה היא יסוד איתן בתורה, כלל גדול שהרבה ממצוות ותכני התורה תלויים בה. התורה, הנביאים והחכמים הפליגו בערכה ועונשים חמורים לאומה קשורים בביטולה. הכרת האדם בשלטון ה' על דרכי הייצור מתבטאת במצווה זאת...
גם אם באנו למסקנה שטרם הגיעה העת לקיים את מצוות השמיטה כפי שאנו מצווים בה, אין פירושה שלילת השפעתה של מצווה חשובה זאת, השפעה ניכרת על מהלך חיינו...
במצוות "משיחיות" אלו חייבים אנו להציב ציונים, בכדי שלא תשתכחנה וייראו כחדשות בעינינו, כאשר נזכה שוב לקיים אותן בשלימותן...(מתוך פירוט ציוני הדרכים בחרתי להביא את הסעיף הבא):
יש לערוך בשנת השמיטה קורסים מיוחדים ללימוד התורה בקרב עובדי האדמה, ובפרט לעסוק במצוות התלויות בארץ. על פי גרסתו של הרב קלישר אפשר לראות בשאיפה להגברת לימוד התורה מטעמי מצוות השמיטה: "כי לעולם יהיו טרודים בעבודת האדמה: שנה אחת יהיה חפשי לנפשו, כאשר יפרוק עול העבודה ועסוק בתורה וחכמה".
מצוות התורה מלמדות אותנו את לקחן המוסרי, אפילו במקרה שמעולם לא קיימו אותן. על פרשת בן סורר ומורה נאמר שלא היה ולא עתיד להיות אלא "דרוש וקבל שכר" (סנהדרין ע"א). ממצוות השמיטה אנחנו חייבים ללמוד את האידאל של השוויון ברכוש שבין כל הברואים בצלם. אור המצווה יאיר על מעשינו בחשכת מלחמת הקיום והמעמדות ... זו תורה וזה שכרה נדרוש ונקבל אותו. (עמודים תשי"ח)...


חייבונו חז"ל קיום 'זכר לשמיטת כספים', גם כאשר לא היה כבר חיוב לקיים מצווה זאת מן התורה. התרוקנות קיומה מתוכנה הסוציאלי של המצווה – העשירים הפסיקו להלוות לעניים כדי שלא יפסידו את כספם ע"י חלות השמיטה, הניעה את הלל להתקין את הפרוזבול. בהתאם עלינו לדאוג לשני מיני "זכר" בזמן שאין בידינו לקיים מצוות שמיטה במלואה: "זכר" לצד הפורמלי וזכר לצד התוכני של המצווה.
הזכר לצד הפורמלי יבטא בהקדמת הזריעה במידת האפשר לפני ראש השנה...
הזכר התוכני נתון במקרה שלנו ע"י דברי תורתנו הקדושה בעצמה: "ואכלו אביוני עמך", כלומר: שנה שבה ייהנה האביון משותפות ביבולי השדה של העשיר. כידוע נאספים היבולים של שנה זאת ע"י שלוחי בית דין (חוזר ט"ז של הרבנות הראשית בשמיטה הקודמת, פסקה ג'). הצעתנו היא שבבית דין זה ישתתף בא כח משרד הסעד, והוא יכוון חלק היבולים לצרכי סעד הנחוצים ביותר. בדרך זאת נתקרב, לפחות במשהו, לטעם המצווה הנתון ע"י התורה, אם גם לא נוכל כעת לקיים את שביתת הארץ במלואה...
הרעיונות העמוקים הגלומים במצווה, באו לידי ביטוי כה מזהיר בהקדמת ספרו של הרב זצ"ל "שבת הארץ": "גם אם לא כשרה השעה לקיים את המצווה בשלמותה, הרי חייבים אנחנו ליצור מעין 'הווי של שמיטה' כבר היום. לא נצליח בכך בשמיטה אחת או שתיים. אבל במרוצת הזמן יעלה הדבר אי"ה בידינו. אם נצליח לנטוע בלב כל הישוב רק את השאיפה להערכה כנה יותר של קדושת פרי הארץ כברכת ה', והשוויון הסוציאלי בין כל ישראל כגרים ותושבים לפני אדון הארץ – הרי דרשנו וקבלנו שכר, גם אם לא קיימנו את המצווה כמתכונתה התורנית, ולא גרמנו בקיומה לפילוגים מיותרים, כי "עניין השמיטה הוא עניין האחוה, השויון והשלום" (כלי יקר, פ' וילך)
(עמודים, תשכ"ה)

קבוצת יבנה


מובאה 1: הפקר פירות שביעית, שמיטת כספים, קדושת פירות שביעית ומצוות "הקהל" נועדו להשפיע על דמותו ואורח חייו של כל עם ישראל. שמירה על הלכות שביעית תביא בכנפיה השפעה רוחנית רחבה ומקיפה, והיא הערובה לישיבת העם על אדמתו
חסר רכיב