תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דבר העורכת

24/06/2007
עמודים תמוז תשס"ז (714) 8
דבר העורכת
דבר העורכת

שלום לכם,


תמוז – זה קיץ וחופש
תמוז - זה בריכה, ושמש, ושמח

ובכל זאת, "עצוב למות באמצע התמוז" כתבה נעמי שמר, שנים לפני שמתה באמצע התמוז.
ובלי שנתכחש לכך שיש מי שניחן ביכולות ואינטואיציות, נעמי שמר לא מעצמה בראה את צרוף המילים 'מוות-תמוז'.
בספר יחזקאל אנחנו קוראים: "וְהִנֵּה-שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת-הַתַּמּוּז" (יחזקאל ח', 14)
המשורר שאול טשרניחובסקי כותב: "צאינה ובכינה / בנות ציון, לתמוז / לַתמוז הבהיר, לתמוז כי מת!"
וכמובן שבמסורת ישראל – ימי חודש תמוז וחודש אב הם ימים של סכנה והרעה שולטת בעולם באותם הימים.
חודש תמוז נושא את שמו של האל הבבלי תמוז, אֵל הפריון והפריחה. 'תמוז' האל, היה מת בתחילת כל קיץ, עם נבילת הצומח, ושב ומתחדש אחרי הגשמים. נראה כי כל אווירת המוות סביב התמוז מקורה במחזור הטבע שבעונה זה מתלהט ומכלה את כל הצומח.
נעמי שמר לקחה את הצרוף של "מות התמוז" למקום אחר, לא מות ה'תמוז' או מות הטבע, כי אם מוות (של אדם) בזמן של שפע ופריון דווקא:
"עצוב למות באמצע התמוז
דווקא כשהאפרסקים בשפע
וכל הפרי דווקא צוחק בסל
ועל קיצך ועל קצירך הידד נפל"
בשורה האחרונה מצטטת המשוררת את ישעיה הנביא בתאור החורבן "עַל-כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר... כִּי עַל-קֵיצֵךְ וְעַל-קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל"(ישעיהו ט"ז,9) הנביא מתאר את הקוצרים וקוטפי התאנים (קיץ) אשר אינם יכולים לקרוא הידד כי פירותיהם נשדדו. אך נעמי שמר מהדהדת לנו ימים של קיץ, מלחמה ונופלים מסוג אחר.

גיליון עמודים-תמוז, אינו עוסק לא בלהט ולא בכיליון, גם לא בקיץ, בחופש או בחום
גיליון תמוז – עוסק בחול,
בעבודת היומיום, בנושאים המטרידים - קצת בעבר והרבה בהווה...

בימי התמוז האלה, אנו מאחלים ומייחלים, לקיץ חם ושמח, עם שמש וים
גילה ו. קפלן
חסר רכיב