תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

כנס שמיטה

25/05/2007
עמודים סיון תשס"ז (713) 7
כנס שמיטה
"למצות כל דרך לאפשר חקלאות יהודית"
- נערכים לשמיטה
יהודית גורפיין

150 חקלאים ורבנים השתתפו ב'כנס השמיטה' של הקיבוץ הדתי
את הכנס ארגנה מחלקת המשימות של הקיבוץ הדתי
בשיתוף פעולה עם ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים
על הקשר שבין היתר מכירה וחקלאות עברית

"יש למצות את כל ההסדרים על מנת לאפשר קיום של חקלאות יהודית במדינת ישראל". בקריאה זו יצאה תנועת הקיבוץ הדתי, בכנס חקלאים שומרי שמיטה שנערך בקיבוץ בארות יצחק. החקלאים דיברו על הנסיגה בשנים האחרונות בחקלאות היהודית בהם רבים נוטשים אותה, ועל כך שהפסקת כל פעילות חקלאית בשנת השמיטה תחמיר את המצב והם יפסידו בתחרות מול שווקי העולם; "רק פתרונות הלכתיים של קיום אוצר בית דין בתמיכת הצרכנים והממשלה ושמירה על היתר מכירה יאפשרו לחקלאים לשמור על השמיטה בלי להתמוטט כלכלית ולנטוש את החקלאות" אמר יאיר ריינמן, מזכ"ל הקיבוץ הדתי.
בכנס השתתפו כ-150 חקלאים מכל הארץ ומכל מסגרות ההתיישבות, כולל חקלאים מקיבוצים ומושבים חילוניים. במסגרתו שמעו על ההיערכות מפי הרב זאב ויטמן, הממונה מטעם הרבנות הראשית לישראל על ההכנות לשמיטה של הרבנות והחקלאים.
החשש שהועלה הפעם הוא דווקא מהציבור הדתי לאומי שהפתיע בשמיטה הקודמת ולא שיתף פעולה עם אוצר בית דין. עקב כך, נגרמו הפסדים לחקלאות ולתנובה – שנאלצה לשלם את התחייבותה בסך 20 מיליון ₪ לחקלאים.
"למעשה, מי שנושא בעול השמיטה הם החקלאים. הצרכנים לא שיתפו פעולה בשמיטה הקודמת עם החקלאים", אמר ריינמן, "אם לציבור הדתי-לאומי חשוב לשמור על קרקעות המדינה ולקיים חיי חקלאות על פי התורה, עליו לשתף פעולה ולרכוש תוצרת שגודלה על פי היתר מכירה ואוצר בית דין, בתיאום עם הרבנות".
בדיון הציגו המשתתפים את המעיק על לבם. דוד מבצרי ('מושבניק') קרא לאמץ את היתר המכירה: "יהודים רבים נוטשים את עיבוד הקרקע ומשכירים אותה לערבים", ציין. אחר אמר כי הוא "מעדיף הוא לשמור על המשיטה באופן מהודר מאשר להפקיע את השמיטה באופן מהודר".
במהלך היום התחלקו המשתתפים לעיון וליבון התחום הספציפי בו הם עוסקים: גד"ש, מטעים, מטבח-הסעדה ותיירות וטיפול בנוי. בגד"ש ציינו כי כדי לשמור על השווקים בחו"ל, אי אפשר להגיד לקניינים ששנה אחת לא נספק את הסחורה: "זה יגרום לסגירת היצוא. כמו כן, אם לא נעבד את הקרקעות – יהיה מישהו אחר שיפלוש ויעבד, ויערער את השליטה שלנו בארץ".
משתתף אחר ציין כי הוא לא שלם עם השימוש ב'שמיטון': "במקום כל התחמונים שיש בהם מראית עין, עדיף שנביא ערבי שיעבוד אצלי ויפעיל את ה'שמיטון'. חבר חילוני ראה אותי עובד בשמיטה הקודמת... מה הוא חשב? הוא ידע איזה טריק המצאנו כדי לא לעבור על האיסור? כל אלה קשים לי, ולכן – או שנעשה שמיטה כמו שצריך או היתר מכירה. אם רוצים באמת לשמור על ההלכה, צריך שכל קיבוץ יפריש מדי שנה כסף ויקבל מהמדינה בשביעית שקל על כל שקל שנחסך במשך 6 שנים", הציע.
במעגל של העוסקים באירוח וקייטרינג ציינו כי הדיון כיצד לנהוג הוא רק לגבי צרכי הקיבוץ ואינו נוגע לענף שעוסק בשיווק; כיוון שהם מספקים שרותי אירוח והסעדה הם צריכים לנהוג בהתאם לדרישות (המחמירות יותר) של הצרכנים. למשל, במלון לביא, שם מתארח ציבור חרדי והאוכל מובא מחדר האוכל של הקיבוץ, יצטרכו להביא פירות מיובאים ותוצרת ערבית גם עבור המלון וגם עבור הקיבוץ. הרב אסולין (סעד) שבקיבוצו פועלים שרותי קייטרינג אמר כי האוכל שלהם מוגדר 'למהדרין רבנות', והכוונה שהם מקפידים על חסלט ובשר בשחיטה מהודרת. אבל האם נוכל להגדיר את המזון שאנו מספקים בשנת השמיטה גם כמהדרין היתר מכירה?

היתר מכירה – מה נשתנה בשמיטה זו?
הרב ויטמן הנהיג הפעם בדיקה מדוקדקת של בעלי הקרקע שרוצים לחתום על היתר מכירה, תוך הסבר והבנת משמעות החתימה, כדי שתהיה גמירות דעת.
הרב ויטמן הסביר כי הפעם יקפידו לברר האם החותם על ההיתר הוא אכן בעל הקרקע ולא שוכר שלה. לדבריו, בהעדפת יבוא על פני היתר מכירה יש סכנה. "אישית", אמר, "אני מעדיף לקנות מדתיים משלוחות ושדה אליהו שומרי שמיטה על בסיס היתר מכירה, על פני חקלאים בערבה שהם לא שומרי שבת, שמספקים יבול לבד"צ".
הקיבוץ הדתי יצא בקריאה לציבור לתת את הדעת לעקרונות של השמיטה מבחינה חברתית, החשובים כמו שמיטת הקרקעות, והם ממהותה של השמיטה.
לדברי הרב מאיר ליכטנשטיין, ראש ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים המרכזת את הנחיית החקלאים בתנועה מבחינה הלכתית, "רעיון השמיטה מדבר על הצד החיובי – הוא בא להזכיר לאדם שהקב"ה הוא הבעלים על הקרקע ומשום כך עליו לתת את הדעת על חלוקת המשאבים מחדש ועל צדק חברתי, דבר שרבים בציבור שוכחים ורואים בשמיטה רק חבילת איסורים עליהם יש להקפיד כצרכנים".
יצויין כי הממשלה אישרה בינתיים תקציב של 100 מיליון ש"ח כדי לממן את ההתארגנות לשמיטה והפיצוי לחקלאים.
חסר רכיב