תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דבר העורכת

30/03/2007
עמודים ניסן - אייר תשס"ז (712) 6
דבר העורכת

שלום לכם,

בימי פריחה אלו, כשאנו בשיאה של ההתכוננות וההתכוונות לימי הפסח,
רגע לפני שאנו משננים "עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלוהינו ביד חזקה ובזרוע נטויה..", נרכין ראש ונכוון תפילה לכל אלו שלא זכו לצאת ממצרים שלהם.

"The page cannot be displayed" – מהבהב המחשב, כאשר אני מקישה בגוגל על "תפילה המונית לשלום השבויים".
"מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַחַיָּלִים הַחֲטוּפִים וְהַשְּׁבוּיִים בִּיְדֵי אוֹיְבֵינוּ - גִלְעָד בֶּן אֲבִיבָה שָלִיט, אהוד בֶּן מָלְכַּה גוֹלְדְוָסֶר, אֶלְדָד בֶּן טוֹבָה רֶגֶב" נכתב בתפילה לשלום השבויים.
ומי מאתנו זוכר להציג על לוח לבו את גלעד, אהוד ואלדד? ומי זוכר את יהונתן פולארד וגיא חבר ורון ארד יחד עם יהודה כץ, זכריה באומל וצבי פלדמן, שמשפחותיהם מתגעגעות ומייחלות כבר כמעט רבע מאה.

"אִמָּהוֹת שָׁרוֹת. אִמָּהוֹת שָׁרוֹת.
אֶגְרוֹף רַעַם נִתָּךְ. דּוּמִיָּה חֲזָקָה."
משורר נתן אלתרמן ומכניס אותנו לאווירה הקשה, של אמהות המבכות את גורלו הקשה של בנם. סופו של השיר במה שנתן מתאר כקשה ביותר -
"והָאֵם הַשְּׁלִישִׁית בְּעֵינֶיהָ תּוֹעָה -
לֹא הָיָה לִי יָקָר כָּמוֹהוּ...
אֵיכָה אֵבְךְ לִקְרָאתוֹ וְאֵינֶנִּי רוֹאָה
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה הוּא."
אינני יודעת אם חם לו או קר לו, אם כואב לו, אם שלום לו...
בגיליון ניסן-אייר מובא סיפורם של שניים שיצאו מעבדות לחרות, יהושע אניקסטר איש קבוצת יבנה, ויהודה נוימן איש עין צורים. רבקה לוביץ, כותבת על שעבוד מסוג אחר ועל הדרך שצריך לסלול בכדי לצאת ממנו. איך לחגוג את היציאה לחרות? נחום ברוכי כותב על החשיבה שקדמה ליום העצמאות הראשון בטירת צבי. ובקו המשווה על המשימות שלוקחים על עצמם קיבוצים, והן היוצקות תוכן בעשייה שהיא לבה של החרות האמיתית, ואלו רק מקצת ממה שמחכה לכם בגיליון.
ורגע לפני שאנחנו יושבים לסדר, אולי נרכין ראש ונזכור ונזכיר:
"הקב"ה ִישְׁמְרֶם וְיַצִּילֶם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה. וְיִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיהֶם לְהַחְלִימָם וּלְרַפֹּאתָם לְהַחְזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם וְיוֹצִיאֶם בִּמְהֵרָה לְחֵרוּת עוֹלָם בַּחֲזָרָה לְחֵיק מִשְׂפְּחוֹתֵיהֶם. יִזְכּוּ לְאוֹרֵך יָמִים וּשְנֹות חַיִּים בְּרֹב עֹז וְשָׁלֹום. וּבִזְכוּת אָבוֹת תּוֹשִיעַ בָּנִים, וִיקֻיַּם בָּהֶם הַפָּסוּק "הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ" הַשְׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן."2

קריאה נעימה וחג שמח,

גילה ו. קפלן



חסר רכיב