תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

הרהורים לקראת פורים

26/02/2007
עמודים אדר תשס"ז (711) 5
הרהורים לקראת פורים
עמוד ראשון -
הרב דר' אלי כאהן

כיצד הפכה אסתר המלכה מאוביקט לסוביקט
ומה בין איסור ייחוד לסרבנות גט וחג הפורים?
הרב אלי כאהן מהרהר בכל הכיוונים

כתיבת מאמר בימים אלו (אחרי מסיבת העיתונאים של הנשיא קצב והרשעתו של חיים רמון) לקראת ימי הפורים הבעל"ט מזמינה כמעט אוטומאטית הרהורים על מעמד האישה או חוסר מעמדה.
ניתן כמובן לצייר את אסתר המלכה כגבורה המגנה על קהילתה והמצילה אותה, אך קשה להתעלם מן העובדה שהדבר נעשה תוך חילול כבודה, והתייחסות אליה כאל חפץ. אחת מהדרכים בהם היא מפגינה את גבורתה היא בדיוק זו: יכולתה להפוך את הנתון ההתחלתי הזה, היותה חפץ - אובייקט, לקלף מכריע ומנצח, כשהיא הופכת מאובייקט לסובייקט.
מדרשי חז"ל המתארים אותה כאשתו של מרדכי אינם מקילים כמובן על העניין.

הרהורים בכיוונים שונים:
הרהור אחד:
מבלי לנקוט עמדה בנוגע לפרשת הנשיא (אדם חף מפשע כל עוד לא נשפט), התופעה של הטרדה קיימת בחברה שלנו. ההלכה שמנסה לצמצם את תחומי המגע הבעייתיים בין גברים ונשים, מבינה לנפש האדם, אינה מתיפייפת ואינה מנסה להציג מיצג שווא של כולם קדושים כולם טהורים (מבלי להיכנס כאן לשאלה האם אין לעתים היום הגזמה ביישום ההלכה, או שמא לא?).

ועוד הרהור:
ארגוני נשים ועוד ארגונים שונים, נוהגים לציין את יום תענית אסתר כיום בו יש לעורר את דעת הקהל על נושא מסורבות הגט. נושא כאוב זה ראוי לתשומת לב לכל מי שהתורה וההלכה קרובות ללבו, ומהוות את יסוד קיומו. האם ייתכן שכך רצה הקב"ה?
העשייה בתחום הזה רבה, חדשות לבקרים מועלות הצעות חדשות לפתרון העניין, אבל התחושה הכללית היא שהדברים זזים לאט, אם בכלל.
אין הדבר נובע מחוסר רצון של המעורבים בדבר אלא בנוסף לאטימות מצד חלק מהממסד הרבני, גם מחוסר התארגנות נאותה ומחוסר הבנה פוליטית מצדם של הגופים הרואים חובה קדושה לקדם את הנושא.
ישנה הרבה עשייה אך מעט תוצאה, הרבה תנועה ומעט תמורה. העשייה הרבה היא מפוזרת ואינה יעילה וכל גוף מושך את השמיכה לכיוונו.
הדבר הראשון שיש לעשות, לדעתי, הוא להגיע להסכמה על כיוון אחד ויחיד בין כל הגורמים המעוניינים לקדם את הנושא. הסכם אחד ושיטה אחת. יש למצוא את האיזון בין האפקטיביות של הפתרון המוצע לבין היכולת להעביר אותו. עדיף ללכת על פתרון צר ופחות אפקטיבי, שיכול להתקבל על דעת הרוב, מאשר פתרון מושלם, הן מבחינת האישה והן מבחינה הלכתית, שמסיבה שולית כזאת או אחרת, אין לו סיכוי להתקבל.

מי יוביל ומהי הדרך
גם כאן טוב להיות חכם ולאו דווקא צודק, העיקר להתקדם לקראת המטרה גם אם צריך לוותר על קצת 'אגו'. בהכירנו את הנפשות הפעולות בתחום זה, אנו יודעים כי חשוב גם מאיזה בית מדרש תצא ההצעה.
ולכן אם עולה חשש שפתרון מסוים יתקבל פחות טוב כי הוא יוצא מבית מדרש שסר חנו מהדיינים השולטים, לא עשינו דבר. ומכך עולה כי, לטובת העניין יש להצניע את מקומם של ארגוני הנשים בנושא.
יש בכך אמירה נוספת: סרבנות גט אינה סוגיה נשית כי אם נושא החשוב לכל מי שההלכה יקרה בעיניו, לכל מי שמאמין שאין הקב"ה מרשה דבר כזה.
יש להגיע לעמק השווה בנוגע להסכם. מסתובבים היום בשוק מספר נוסחים שונים. מביני דבר יודעים שיתכנו הבדלים משמעותיים ביניהם, גם אם אין הדבר נראה כך על פניו. לטובת העניין יש ליזום מפגש של כל היוזמים בתחום (ביניהם, חברנו הרב אלישיב קנוהל, הרב דר' יוסף דוד משלוב שמשתמש שנים בהסכם שהוא כתב, הרב בניה ברונר, שהציע בעיתון צהר הצעה חדשה והטוענת הרבנית רבקה לוביץ' ). מאחר ואיני מומחה לעניין, יש להניח שישנן עוד הצעות. צריך לעודד דיינים ורבנים מובילים להירתם לקידום הנושא (לאחר ביטול הכנס בנושא).

מקומו של הקיבוץ הדתי
מספר פעמים שאלתי את עצמי מה מקומו של הקיבוץ הדתי בסוגיה זו. מחד, ברור שתפיסתנו הדתית היא כזאת, שעוולות מעין אלו צורמות לנו במיוחד, ויש ברצוננו לפעול בנידון. אך מאידך, שמנו בעולם הדיינות עלול להועיל לא יותר מאשר שמם של ארגוני הנשים. ובכל זאת איננו פטורים מלפעול מאחורי הקלעים בנידון.

עין הנצי"ב
חסר רכיב