תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

כיצד יהיה שלום בארץ?

28/01/2007
עמודים שבט תשס"ז (710) 4
כיצד יהיה שלום בארץ?

הרב עדיאל כהן

במזמור קכח' בתהלים נעשה שימוש בדימויים של בני אדם לעצי השדה, הגפן והזית
בעל המזמור משורר את שירת המשפחה היהודית בשלמות כה גדולה
שספק אם יש דומה לה ליופי
הרב עדיאל כהן – על הליכה בדרך ה', עמל ויגיעה אריכות ימים ושלום בארץ.
על סדר וקיצורי דרך



תהלים קכח
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו:
(ב) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ:
(ג) אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ:

(ד) הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה':
(ה) יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָים כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:
(ו) וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:

האדם עץ השדה
אכן האדם הוא עץ השדה בספרות המקרא.
יחזקאל בנבואתו (פרק לא') מדמה את פרעה מלך מצרים ל "אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ". דניאל פותר את חלום האילן של נבוכדנצר: (בתרגום מארמית): "האילן אשר ראית אשר גדל ועצם ... ופריו רב ... אתה הוא המלך". גם בנבואת הנחמה בישעיהו יא' מדומה עמידתו של המלך מבית דוד לצמיחה חדשה אשר תתחדש מגזע כרות: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה".
במזמור קכח' בתהלים נעשה שימוש בדימויים של בני אדם לעצי השדה, הגפן והזית, ובעל המזמור משורר את שירת המשפחה היהודית בשלמות כה גדולה שספק אם יש דומה לה ליופי.

שני חלקים במזמור
השיר נחלק באופן ברור לשני בתים, שלושה פסוקים בכל אחד מהם: בית א': פסוקים א-ג; בית ב': פסוקים ד-ו. ההקבלה בין הבתים בולטת לעין: בפסוק הראשון של כל בית מופיע הצירוף: ירא ה' ובגוף שלישי: "ירא ה' ההלך בדרכיו"; "יברך גבר ירא ה'". בפסוק השני באה פנייה לנוכח "אשריך וטוב לך"; "וראה בטוב ירושלים". ובפסוק השלישי: מול ברכת "בניך כשתלי זיתים" עומדת הברכה "ראה בנים לבניך".

בית א': אורחות חייו של ירא ה'
הבית הראשון עוסק בדברי שבח בנוגע אורחות חייו של ירא ה'. אין ירא ה' אלא זה ההולך בדרכי ה' שהרי: "מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ? כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו" [דברים י, יב]. ירא ה' הוא אדם עמל הזוכה ליהנות מעמלו, ולאכול את יגיע כפיו. התמונה ההרמונית של המשפחה החותמת את בית א', מהווה את שיא שבחו של ירא ה': אשתו מדומה לגפן פוריה – אין מדובר בגפן העשויה לנוי בלבד אלא גפן הנותנת פירותיה, משל לאישה עמה מקים אדם משפחה והיא שמעמידה לו צאצאים. מקומה של האישה בירכתי הבית יכול להיתפס כרומז לצניעותה או כמסמל את נינוחותה הרבה שהרי בתקופת המקרא נעשו הבישול ושאר מלאכות הבית בחצר, ואילו החדר שבירכתי הבית שימש למנוחה בשעות הפנאי.
בתיאור בניו של ירא ה' נשען המשורר על תמונת זית זקן המצמיח משורשיו, סביב גזעו, נצרים המשמשים כשתילי ריבוי. הזית הזקן הוא ירא ה' ובניו הם השתילים הרעננים שסביב לו. כך יסבו בניו של ירא ה' סביב לשולחנו.

בית ב': ברכת ה'
בבית השני עובר המשורר לברכת ה' הנתונה לזה שירא אותו.
ה' יברך אותו מציון שהרי היא מקור הברכות ושם "צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם" (תהלים קלג). ירא ה' יזכה ויראה בימי חייו לא רק בטובתו הפרטית: טובתו הכלכלית וטובת משפחתו אלא גם בטובתה של ירושלים שהלב כוסף לראות אותה ואת טובתה. עוד יזכה ויראה נכדים, סימן מובהק במקרא לאריכות ימים, ויזכה לברכת השלום – שלום על ישראל שהרי "אם אין שלום אין כלום" (ספרא בחוקותי פרשה א). גם בית ב', כמו בית א' נחתם בהקשר המשפחתי – ברכת המשפחה המורחבת בנים ובני בנים.

בין הפרטי לכללי
מה בין הבית הראשון לבית השני? בבית הראשון מתוארות אורחות חייו של ירא ה': הוא הולך בדרכי ה', הוא עמל ויגע ונהנה מיגיעו, הוא מקים עם אשתו משפחה, ובניו ישובים סביב שולחנו. ירא ה' אינו זקוק לברכה חיצונית, ואכן השורש בר"ך אינו מוזכר בבית זה כלל – חייו הם מופת אותו המשורר מהלל ומעלה על נס, אורחות חייו הם הברכה בעצמה. עולה על הדעת לפרש כי תמונת האידיליה המשפחתית – שיאו של בית זה, לא ניתנה לו לירא ה' מתנת חינם, גם היא יגיע כפיו של האדם. כדי לזכות לבנים הישובים סביב שולחנו נדרש ירא ה' לעמל רב, להשקעה בילדים ובטיפוחם הרבה מעבר ל"זמן איכות", ובבניית תקשורת בריאה עם אשתו שבירכתי ביתו. ההרמוניה לא נוצרת מאליה, היא באה רק ואך ורק בעקבות יגיע הכפים.
הבית השני מעביר אותנו למישור הלאומי והכללי: טוב ירושלים, שלום על ישראל. ההשקפה כאן היא על טווח החורג מהמשפחה הגרעינית; כאן כבר מדובר על בני הבנים. על כך באה ברכת ה'. הבית הזה מלמד אותנו כי לא די בעמלו של אדם, נחוצה גם עזרת האל.
לסדר הבתים משמעות רבה: טובתה של ירושלים ושלום בישראל יבואו רק לאחר ששלמים וטובים יהיו חיי המשפחה.

משבר המשפחה
ברגע של משבר בתולדות המשפחה היהודית, בעת שתמונת האב והאם והבנים סביב השולחן אינה התמונה המיידית אלא לכל היותר, ובמקרה הטוב, אופציה אחת מני מגוון אפשרויות, בעת שטובה של ירושלים ושלום ישראל נראים כה רחוקים, החזרה למזמור המופלא הזה מעניקה כוח ותעצומות. הוא שב ומשנן באוזנינו בצורה מושלמת את היסודות: הליכה בדרך ה', עמל ויגיעה במשפחה, ברכת המשפחה, טוב ירושלים, אריכות ימים, שלום בארץ. כך ורק כך, ובסדר הזה דווקא. אין קיצורי דרך.
חסר רכיב