תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרוטוקול ישיבת מזמו"ר בהודיות 30.05.07

11/06/2007



פרוטוקול ישיבת מזכירות מורחבת
יום רביעי י"ג בסיון תשס"ז (30.5.07)
בהודיות

 

משתתפים: יהודה נווה (בא"י), אברהם ברניגר, (בי"ר), עמוס צביאלי, גבי בן דוד (ט"צ), אילה צרויה, יואב איתן (יבנה), יעל מילוא, מתניה אונא (לביא), גורי בית אריה (מירב), לני קפלן (מעל"ג) שרה עברון, בני אחיטוב (סעד), יהודה אביישר, גדעון ישראלי, רוברט ברל, תלי רוטשילד (עיה"נ), דרור רמיאל, יוסף וולך (עין צורים), רפי בן אבי,טוביה בן זאב, דליה תורן, אילנה מאירפלד (שלוחות), טל ליאון (ניר עציון), אודי (בני דרום)

 

מוזמנים: עקיבא פלק, נחמיה רפל, לאה בן יצחק (שד"א)

 

מזכירות פעילה: יאיר ריינמן, דובי מילר, אלי סומר, מנוחה זכאי, גילה קפלן, עדי שגיא, תולי בגבליטר, רוברט ברל

 

חסרים: דוד שפירא (בא"י), צבי בן שמואל (בנ"ש), יפתח יוחנן (ט"צ), יהושוע אניקסטר, יוסקה עמיר, אסף בית אריה, דגנית גלס (יבנה), תהילה הר-זהב, יוחנן בן יעקב (כפר עציון), מנחם עמירם, מזל אורבאום (לביא), עפרה ללוש (מגדל עוז), חיים הרצל, דני לזר (סעד), עדי שקלאר, דויד בר (עלומים), מרדי שבט (ראש צורים), מרים טרופר, רונית יעקבי רפאל צרפתי, אייל לב (שדה אליהו), מיכאל רייך (משואות יצחק), ציפי סטרשנוב

 

יו"ר: גדעון ישראלי


גדעון: בפתח היום -  המזמו"ר מחזק את ידי חברי סעד ועלומים ומזמינם להפוגה  בקיבוצי הצפון.

 

 

 

על סדר היום:

1.                  'רביד' מודל פעילות של קיבוץ "חינוכי"

2.                  זיכרון לנפטרים - לימוד משניות

3.                  מינוי חברים חדשים במזמו"ר

4.                  מינוי חברים במזכ"פ

5.                  ישיבת הקבה"ד בעין צורים

6.                  הענקת תואר "חברות של כבוד בקבה"ד" ליהונתן פולארד

7.                  קבלת "בני דרום" לקבה"ד

8.                  'הודיות' - סקירה וסיור

9.                  כפרי הנוער של 'הועדה לעליית הנוער הדתי'


1. קיבוץ רביד - ביקור

      

 

מזה זמן ארוך שאנו דנים באופן לא רשמי ברעיון של הקמת קיבוץ "חינוכי" על בסיס כפרי הנוער של 'הועדה לעליית הנוער הדתי'.  הנושא מורכב ורב פנים, אך תלוי בראש ובראשונה באמונתנו ביכולת לגייס צעירים לעניין.

המזכ"פ סבורה כי נכון לחשוף בפני חברי המזמו"ר  את הרעיון העומד מאחרי פעילות ה'קיבוץ החינוכי'  כחלק מהדיון שנקיים בהמשך היום בנושא הקשר שבין הקבה"ד לכפרי הנוער.

 

 

 

 

2. לימוד משניות - זיכרון לנפטרים

 

לימוד משניות - אילה צוריה

 

זיכרון לנפטרים: 

אני (חנה) שור ז"ל - טירת צבי

חיים רימון ז"ל - שלוחות

עמוס ולך ז"ל - שלוחות

יהודה צונץ ז"ל - שדה אליהו

פריבה לוי ז"ל - שדה אליהו

עדה ישראלי ז"ל - עין הנצי"ב

שרה בן אהרון ז"ל - יבנה

ויקי גלסנר ז"ל - עין הנצי"ב

לאה אמיתי ז"ל - עין הנצי"ב

פנינה בן סירא ז"ל - ניר עציון

 

 

3. מינוי חברים חדשים במזמו"ר  (בסעיף זה תכהן המזמו"ר כמועצה זוטא ) 

 

אילנה מאירפלד במקומו של רפי בן-אבי (שלוחות )

 

סיכום :

המינוי אושר פה אחד

 

 

4. מינוי חברים במזכ"פ

 

ציפי סטרשנוב - אישור להערכת קדנציה בשנה נוספת כמרכזת מח' החינוך

  יאיר : צוות המינויים ממליץ לאשר שנה נוספת לציפי סטרשנוב כמרכזת ועדת החינוך. ציפי למדה מינהל חינוכי, תוך פעילותה ובמימון חלקי של הקבה"ד, ויש לנו עניין לנצל הידע הנצבר.  שביעות רצון רבה מעבודתה.

 

סיכום :

אושר פה אחד

 

מינוי עקיבא פלק (שד"א) כמרכז ועדת המשק של הקבה"ד

 

יאיר :  על מנת ליצור דירוג בהחלפת בעלי תפקידים כלכליים בקבה"ד סיכמה ועדת המינויים לפעול להחלפת דובי או את אלי (בהתאם למועמד שימצא) במועד, ולדחות החלפת השני בכשנה. ממליצים על עקיבא כמחליפו של דובי ובד בבד מבקשים להאריך הקדנציה של אלי עד לקיץ 2008.

            בשנים האחרונות הקדישו פעילי המחלקה זמן רב בטיפול במספר משקים שנקלעו למציאות כלכלית בעייתית. לאחרונה סיימנו ההתארגנות וההסדרים בכל המשקים ובסה"כ, בעז"ה, המצב טוב. בהקשר לכך יהיה צורך להגדיר מחדש תחומי עיסוק והגדרת תפקידים בין הפעילים במחלקת המשק

 

עמוס צביאלי:   כחלק מדיוני צוות המינויים צריך לבחון גם את האוריינטציה שמביא כל פעיל, והאיזון בתוך המזכ"פ בין ההיבטים המשקיים והחברתיים.

            מהיכרותי האישית חושב שמינוי עקיבא לתפקיד ראויה ומתאימה. מאחל הצלחה

 

יואב איתן:         מודה לדובי על פעילותו ומסירותו

 

בני אחיטוב:      מציע לבחון במסגרת החשיבה המשקית - תנועתית את העיסוק ביצירת שת"פ בין קיבוצים.

 

דובי:     כחלק מפעילות ועדת המשק אנחנו בוחנים יזום של עבודה אסטרטגית, שתבחן, בין השאר, את פעילות הקיבוץ היחיד אך גם את ההקשרים האזוריים.

 

סיכום :

אושר פה אחד

 

 

5. ישיבת עין צורים

 

יאיר:     הגענו לצומת בה מתחייבת הכרעה כואבת בדבר המשך פעילות הישיבה.  בשל המשמעות הכבדה – כלכלית וערכית  ראוי כי המזמו"ר יהיה שותף לדברים גם אם ברמה האינפורמטיבית.

 

אלי סומר: מציג בעזרת מצגת ( מצ"ב ) את מבנה תקציב הישיבה.

 

יאיר:    סקירה הסטורית:

1975 -             החלטת מועצת הקבה"ד על הקמת הישיבה

1976 -             הקמת בימ"ד - ידידיה כהן ז"ל, הרב אהרון שמש,  שמעון הקשר,

1985 -             נחנך בנין הישיבה בעין צורים

1986 -             פתיחת תוכנית השילוב

1992 -             הקמת ישיבת מעג"ל

 

ניתוח ראשוני של הדברים  העלה 2 נקודות:

1)         תוכנית ה"שילוב" – הדוגלת בשילוב בין לימוד ישיבתי ושרות צבאי מלא, נשחקת כתוצאה מריבוי הישיבות השונות (במגוון סגנונות וכו')מחד,  ומריבוי מכינות (שנותנים תשובה לספקטרום נרחב של גישות חינוכיות תוך שילוב שרות צבאי מלא) מאידך. בשנים האחרונות קמות גם מכינות מעורבות (בנים-בנות, חילונים-דתיים).

הקושי למשוך תלמידים איכותיים - גדל.

הניידות הרבה של תלמידים בין הישיבה לבין הצבא כחלק מתוכנית השילוב, מקשה על יצירת "ליבה" בבית המדרש.

 

2)         מורכבות המסר היוצא מהישיבה, והקושי של השילוב הצעיר "לשאת" מסר זה על גבו ללא גיבוי של שכבה בוגרת. בתחילת דרכה הישיבה "התהדרה" בקבוצה חברים  מהקיבוץ הדתי שישבו לתקופה ארוכה בישיבה, ויצרו פלטפורמה לשיח מורכב ומחובר בין תורה למציאות.

             בשנים האחרונות מתגלות תופעות חינוכיות לא פשוטות. לעיתים תלמידים אשר אינם תופסים עצמם כמחויבים להתנהגות אלמנטארית של בן ישיבה. מציאות זו אינה נשארת בין כתלי הישיבה, והשמועות עוברות . התוצאה – רמי"ם בישיבות תיכוניות העוצרים תלמידים מלהגיע לישיבה.   

 

 

בסיכומם של דיונים שקיימנו החלטתנו כי לקראת תשס"ט יבחר ראש חדש לישיבה אשר במשותף עם הקבה"ד יעצב מחדש את חזון הישיבה.  שנת תשס"ח תהיה שנת מעבר שבמסגרתה תיערך ההתארגנות המחודשת.

 צוות הישיבה הנוכחי קיבל מכתבי פיטורין השבוע (החוק מחייב הודעה עד סוף מאי), ובמקביל מגבשים מתכונת הפעלה מצומצמת לשנת תשס"ח.

בחודשים הקרובים נצטרך להחליט על דמות הישיבה בשנת תשס"ט - להחליט מי יעמוד בראשה (רב וצוות) ולפעול לגיוס התלמידים.

דעתי - לקבה"ד יש צורך במוסדות לימוד במידה  ולבית המדרש ישנה אמירה והתייחסות לנעשה מחוצה לו.  חשוב כי יהיה רלוונטי לסביבתו (הגיאוגרפית/רעיונית). לצורך כך חייב בימ"ד להיות חזק משמעותי ומוביל.

באשר לישיבת מעג"ל - אמנם הנתונים הכספיים ומספר התלמידים שונה ( לטובה ), אך השאלות הבסיסיות רלוונטיות גם לישיבת מעג"ל (השילוב/המורכבות/המסרים ...) ויש צורך גם שם לבחון את הדברים.

בפני הקבה"ד תעמוד בקרוב שאלת המשך תוכנית ה"שילוב". יתכן והשילוב איננו רלוונטי לצרכי הנוער כיום, ולא יהיה מנוס מקיפול דגל זה, והנפת אחר במקומו.

נחמיה, כמי שיצטרך להתמודד עם הנושא, כבר מעורב בחלק מן הדברים.

 

עמוס:   הדברים לא באים בהפתעה

ההחלטות שנצטרך לקבל - קשות, עקרונית ואידיאולוגית. אני לא בטוח שניתוח התהליך שהוצג - נכון.

אני חושב שצריך להציג עקרונית (נכון גם לגבי המדרשה) בחינת דרך, רעננות ובדיקת צרכי הנוער (פני הנוער, כיום, כנראה לכיוונים שונים).

האם תנועת הקבה"ד, בסדר הגודל שלה, מסוגלת להחזיק מספר כזה של מוסדות ברמה גבוהה?

ספציפית לעי"צ - יש צורך למצוא רב מתאים שיוביל את הישיבה החל מתשס"ט.

 

בני אחיטוב:      אין צורך ב- 2 ישיבות לתנועה כה קטנה (מה גם שחברים אינם לומדים בישיבות). את הישיבה בעי"צ, אם סוגרים, אין צורך לפתוח שוב.

"הרצוג" מעביר את המסר.

מציע לבחון האפשרות כי המבנה ישמש לפעילות כלכלית

 

יהודה אבישר:   האם השם "קבה"ד"  - נכס או נטל על הישיבות ?

 

יואב איתן:        לי, ובוודאי לכולם, בשורה כזו היא קשה. (מזכיר כי  ביבנה אושרה "תרומה" לפני כשנה לישיבה).

                          סיפור היסטורי על הקמת הישיבה ביבנה (במלחמת השחרור). הקושי בגיוס - הרב גולדווכט ז"ל שהקים את כרם ביבנה, וביחד עם הקבה"ד יזם את "ההסדר".

                          אנחנו עכשיו בשברו של רעיון "השילוב".

                          מציע להיצמד לניהול כספי מסודר ולא לתת הלוואות ע"ח. ניהול הישיבה והנהגה על רעיון אחר.  (זהו גם שבר של רעיונות נוספים).

 

לני:       מכיר את הישיבה במעג"ל. את הישיבה בעי"צ מכיר בעיקר מן הדברים שכתב לאחרונה הרב מאיר ליכטנשטיין. יש תחרות בין הישיבות שלנו ואין מספיק תלמידים.

הקמפוס הדרומי חייב לבוא עם מסר שונה.

מזכיר  כי הקמת 2 קמפוסים באה כדי לשרת את חברי הקבה"ד באזורים השונים. כיום לא לומדים חברים מהקיבוצים, על כן יש צורך ליצור סיבה טובה להפעלת שתי ישיבות.

צריך להפעיל יצירתיות שיווקית ו"למכור" את עי"צ עם רעיונות אחרים.

 

נחמיה: למרות הקשיים, נשתדל להמשיך "ולהגדיל תורה".

האם באמת צריך את הישיבה? (גם מ"כרם דיבנה" נפרדנו).

חלק מן הבעיה נובע מן המבנה הפיזי של הישיבה ומן הקשר/קרבה למרכז הרצוג.

 

גם במעג"ל יש בעיה, אם אנו מבססים את הישיבה על צעירים בוגרי יב' מהישיבות התיכוניות ובתי הספר התיכוניים.

אופי הלימודים (ב- 2 הישיבות ובמדרשה) שכלתני וקר - בעייתי קשה ויש צורך בשינוי. לימוד אינטלקטואלי אינו הולם להמונים וצריך ללמוד להוסיף התלהבות וחום וכו'.

צריך לנהל את הדברים בטווח הקצר והארוך ותוך קשר מתמיד עם המזמו"ר.

 

יוסף וולך:         צריך לבחון, לא רק את קיום הישיבה אלא כיוונים אחרים.

עקבתי מקרוב כאשר התחלפו ראשי הישיבה ולזה יש השפעה על משיכת תלמידים.  בכדי להחזיק תלמידים צריך ראש ישיבה חזק שמושך את התלמידים.

צעדים להמשך :

1. בחינה האם צריכה הישיבה להמשיך באותה מתכונת (אולי מוסד אחר כמו סמינר)

2. למצוא אדם כריזמטי שיעמוד בראש המוסד.

 

 

עדי:      אחת מן השאלות המרכזיות ביחס לצבא (גיוס בסביבות גיל 20 - )

שילוב - לא אטרקטיבי

 

גורי:     לב העניין - אוריינטציה פוליטית כפי שנתפסת בציבור  ( גם אם בפועל הדברים שונים ). מוסדות הקבה"ד נתפסים כבעלי עמדות "שמאל", תפיסה שאינה תואמת לרוב הנוער הדתי .  מציע להביא הצעות להמשך – הבראה וסגירה.

 

גדעון:   מסמך ההנהלה  (מצ"ב) -  עליו יש להצביע. קיימת הסתייגות מצד חלק מהחברים לאמץ את המסמך ככתבו ולשונו.

 

יאיר:    מציע כי המזמו"ר ירשום בפניו את הדברים. בישיבת המזמו"ר הבאה ( בעוד כשלשה חודשים ) תוצג תוכנית העבודה באשר לעתיד הישיבה ( תשס"ט והלאה ) ובכלל זה שאלת ראשות הישיבה.

 

טוביה:  צריך להציג הדברים בקיבוצים ולא רק במזמו"ר.

 

יאיר:     נציגי הקיבוצים כאן ואנחנו נשמח לסייע.

 

סיכום : המזמו"ר רושמת בפניה את סיכום הנהלת הישיבה ( והמזכ"פ ) המצ"ב.  הצעה באשר  להמשך פעילות המוסד, אופי הפעילות, ודרכי העבודה, משנה"ל תשס"ט,  יובאו לאישור המזמו"ר בהמשך.

 

אושר פה אחד.

 

 

6. מאבק על שחרור יהונתן פולארד מן הכלא האמריקאי (מוזמן: אשר מבצרי)

 

יאיר:     על אף שנמנענו בשנים האחרונות מנקיטת עמדה פוליטית תנועתית, סברנו כי עניין פואלרד חורג מהמחלוקות הפוליטיות, ומצוי בקונצנזוס רחב –חוצה מפלגות.  בעקבות פניות מחברים שונים התקיים דיון במזכ"פ, במסגרתו חיפשנו דרך  לבטא את תמיכתנו המשותפת במאבק לשחרורו  של פולארד.

מציעים להכריז על "חברות כבוד" - כדרך תנועתית משותפת. אני מקווה שהצעד שלנו יצטרף ויסייע  בשחרור פולארד.

 

אשר מבצרי:      (בן עין צורים- חבר קהילת 'כפר דרום', ומרכז בהתנדבות את הפעילות החוץ  פרלמנטארית לשחרורו של פולארד ) לא מדובר על האיש אלא על העיקרון של כל ישראל ערבין זה לזה.

סוקר את השתלשלות האירועים שהביאה למעצרו וכליאתו של פולארד.

יהונתן פולארד הוא כמו כל השבויים והנעדרים, אלא שאותם, לצערנו, איננו יכולים לשחרר. במקרה של פולארד ניתן באמצעות לחץ ציבורי לסייע בשחרורו.  חברות כבוד בקבה"ד חשובה מאד בהקשר זה, וגם בהקשר של עידודו ותמיכה מוראלית בו.

נשמח גם לערוך פעולות הסברה בקיבוצים ולהיות בקשר עם כל מי שמוכן לסייע בקיבוצים.

 

 

יוסף וולך:         למה האמריקאים מסרבים לשחרר את פולארד?

 

גבי:      האם יהדות אמריקה עושה משהו?

 

יהודה:  המאבק לשחרורו של פולארד  מזוהה עם המחנה הדתי - לאומי ( "כתום "). אולי אנחנו  יכולים לשכנע את שותפנו הלא דתיים להצטרף ?

 

אילה:   האם היו תקדימים בעבר להענקת "חברות של כבוד" ?

 

גדעון:   מתנגד למהלך . סבור כי אסור לחזק המגמה שבעניינו של פולארד עוסק רק המחנה הדתי.  אשמח להעניק חבר של כבוד בתנועה הקיבוצית כולה.

 

אשר:    האמריקאים לא משחררים, כי הם מריחים שבארץ יש חוסר תמיכה ישראלית (יש בעיה בארץ).

עלולים לשכוח אותו ולכן, למרות היותנו כתומים, אנחנו לא מפסיקים. הכוחות הפועלים מעטים מאד.

יהדות ארה"ב שינתה את פניה (בנושא) בחצי השנה האחרונה (פניה של גופים רבים).

 

יאיר :  ככל שזכור לי ננקטו צעדים דומים של חברות כבוד בהקשר ל"סירובניקים" (שרנסקי - שד"א).  

ברמת העיקרון מסכים עם יהודה וגדעון , אך סבור כי אין להתנות החלטתנו בהצטרפות התנועה הקיבוצית כולה למהלך.

אפנה למזכירי התנועה הקיבוצית ואציע להם להצטרף.

שוחחתי עם ח"כ אורית נוקד (שפיים, עמדה בראש הלובי בכנסת לשחרור פוארד ). לא התלהבה מהעניין.

 

סיכום:  הענקת "חברות של כבוד בקבה"ד" ליונתן פולארד .

 

בעד: 15                       נגד: 2

 

 

7. קבלת בני דרום לקבה"ד

 

אודי רובינשטיין - נציג בני דרום

 

-מצגת -

 

אודי:     הרעיון להצטרף לקיבוץ הדתי – עוררה בתחילת הדרך תסיסה בתוך בני דרום :

הותיקים: הכצעקתה?

הכלכלנים: למה לנו?

החברתיים: משכנעים ...

החלטה לא קלה , אך כיום רבים מזהים את היתרונות ולכן רמת ההתנגדות פחתה מאד, כמעט ואינה קיימת.  כבר שנה אנחנו משתתפים בפורומים ואני שמח להזדמנות.

 

יאיר:     השלמת תהליך שאושר במועצת מעג"ל.

ההצטרפות של בני דרום נעשתה כבחירה ולא באופן אוטומטי.

מברך את בני דרום על ההצטרפות ואת הקבה"ד על הצטרפות בני דרום.

כולנו נהנה מהרחבת השורות.

 

עמוס:   מבקש פרטים על מבנה חברתי, רמת שיתוף וכו'.

 

אודי:     115 משפחות (75 בשיתופי והיתר תושבים והרחבה). 3 שנים אחרונות נוספו לנו 80 ילדים. לאחרונה מזהה ביקוש גדל להצטרף למשק השיתופי מצד בנים (בזכות ההרחבה הקהילתית) שינוי באווירה ובהליך.

מבחינה משקית: אין חובות. פנסיית מטרה: 4,000 ש"ח. קרן חיים

התנהלות קיבוצית לכל דבר. בכדי לתת למשפחה להגדיל הכנסה - משכורת האישה נכנסת למשפחה

יש קריטריונים מחמירים להתקבל לשכונה (רק 55%  מהפונים מתקבלים).

 

נחמיה: קשרים טובים בחן אנשי בני דרום ויבנה. מהלך מבורך. מברך את השותפים והשדכנים.

 

יאיר:     מזכיר כי על פי החלטתנו, ההצטרפות מתבצעת בהדרגה..

בני דרום (כמו משואות וניר עציון) מצטרפים במעמד זמני, ולאחר 2-3 שנים נקבע מעמד הקבע.

 

 

 

סיכום:

מאשרים פה אחד קבלת בני דרום.

 

 

8. הודיות - סקירה וסיור

 

אלי שטיין - מנהל כפר הנוער 'הודיות' : מציג את הודיות.

מוסד חינוכי שהוקם ע"י קיבוץ לביא. השם 'הודיות' נגזר מהעובדה כי החניכים הראשונים היו עולים מהודו.

לכל אורך שנותיו עוסק המוסד בקליטת נוער עולה, ונוער משכבות מצוקה.

כיום 220   תלמידים: 68% - עולי אתיופיה. 20% - עולי חמ"ע + ישראלים

שכבות סוציו אקונומית נמוכות

באופן קבוע בתקופה שלפני הקיץ מתח רב בשל ההתארגנות לחופשה, מסיימי יב' וכו'. לחלק מהילדים אין בית שניתן וראוי לחזור אליו.

למרות הכל - מגישים לבגרות - יום לימודים ארוך + לימודיה. בגרות 50% (הישג משמעותי לילדי פנימייה).

מגיעים לכאן ילדים בכיתה ט' שאינם יודעים קרוא וכתוב.

מוטו: ילד משועמם – מזיק, ועל כן דואגים לתעסוקה לכל אורך שעות היום.

משמעת קשוחה. יש מעט וונדליזם. יש וודקה ויש נרגילות (סמים עדיין לא נמצאו).

סביבת מגורים: מטופחת ויפה כחלק מתפיסת עולם המציגה לילדים כי "אפשר גם אחרת" ממה שהורגלו בביתם..

שדר: ניתן לחיות אחרת.

מצב כלכלי: לפני 15 שנה הבנו כי "אין לנו אבא", צרכים לייצר בעצמנו רשת ביטחון כלכלית. הקמנו חברה כלכלית "אשל הודיות". מפעילים קייטרינג, אירוח, בריכה - משכירים וזה מה שמציל אותנו.

מחזיקים בית עבור תלמידים בוגרים. מסייעים במלגות לאוניברסיטה, בביגוד לילדים ועוד.

11 משפחות צוות גרות במקום.

ההצלחה קשורה לאיכות אנשי הצוות.

 

בהמשך קיימנו סיור בכפר ובמתקניו.

 

 

10. הועדה לעליית הנוער הדתי

 

רפי בן אבי מנהל הועדה לעליית הנוער הדתי מטעם הקבה"ד :

 

רפי:      בתחילת שונות ה- 90 פרשו מהשותפות בוועדה לעליית הנוער ה"מזרחי העולמי" ואחרים. הקבה"ד החליט להקצות פעיל על חשבון פ"צ לנושא זה.

הועדה מייצגת את הבעלות על כפרי הנוער. במסגרת הועדה מטופלים 5 כפרי נוער ובנוסף גבעת ושינגטון.

בסה"כ המוסדות מחנכים כ- 2,200 ילדים ברמות סיכון וקושי שונות.

לכל הנהלה של המוסדות צורפו חברי קיבוצים, על מנת לעבות הקשר.

שאלת מעורבות הקבה"ד בפעילות הכפרים נותרה פתוחה לכל אורך השנים. יש לקחת בחשבון, כי מעורבות רבה יותר כרוכה בלקיחת יותר אחריות. האם מוכנים לכך?

בשנים האחרונות חוזר ופונה לתנועה, על מנת שתעמיד את השירות שנת הי"ג בכפרי הנוער כאתגר למשרתי שנת הי"ג.

שירות בכפרי הנוער הוא חלק מאמירה תנועתית ועל כן מצפה לקריאה מהמזמו"ר לתמוך בנושא.

לקראת תשס"ח עתיד לקום גרעין משרתי י"ג שיפעל בנווה עמיאל. צריך לשמש כדגם לעתיד לפעילות גרעינים נוספים בכפרי הנוער.

עו"ד משה אגרסט עומד בראש פעילות הועדה לעליית הנוער בהתנגדות לאורך שנים ארוכות.

 

עמוס:   פעילות מרשימה של כפרי עליית הנוער. אמורים להיות תחת אחריות המדינה. האם אכן מתוקצבים כראוי? מקורות נוספים לסיוע במימון?

 

רפי:      משתייכים לאגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך. לאורך השנים מקוצצים תקציבי המדינה באופן קבוע.

התמודדות המוסדות עם מציאות זו נעשית בדרכים שונות. בהודיות הוקמה חברה כלכלית. בכפרים אחרים מגייסים תרומות.

בסה"כ בארץ קיימים 40 כפרי נוער.

 

רוברט: מביקורים שערכתי בכפרי הנוער יצאתי בתחושה כי נכון לערב חברים רבים ככל האפשר בפעילות כפרי הנוער.

שותף לחשיבה, כי יש לכוון משרתי י"ג לפעילות בכפרים.

בחנו מספר כיווני פעילות להגברת שיתוף הפעולה:

·        אימוץ כפר נוער ע"י מספר קיבוצים. במסגרת זו יקבעו דפוסי הפעילות בין הכפר לקיבוצים המאמצים.

·        פעילות אדי-הוק מול קבוצות או פרטים מתוך כפרי הנוער. במסגרת זו נבחנה הקמת גרעין שירות בקיבוץ המבוסס על בוגרי כפרי הנוער.

·        שנת שירות לגיל השלישי (דף מצ"ב). מחפש שיתוף פעולה בקיבוצים לאיתור זוגות פוטנציאליים להשתלב בפרויקט זה.

מסר חשוב לשכבת החברים הותיקה - גם בגיל 70 ניתן להמשיך לתרום – אנו זקוקים לכם !

קיימים קשיים אובייקטיביים שיש לתת עליהם את הדעת. חשוב למצוא את הראשונים שירתמו לעניין, יקל לגייס המשך.

חשוב ליצור מודעות בקיבוצים לקיום הכפרים, לפעילותם ולקשר של הקבה"ד איתם.

 

רפי:      מציע שת"פ גם בפעילות משותפת של נוער הקבה"ד עם חניכי המוסדות. שבת משותפת שהתקיימה עם בנות המדרשה מעין הנציב. הייתה מוצלחת ותורמת לשני הצדדים.

 

יואב איתן:לא היה מודע לקשר עם הקבה"ד והופתע מעומק הפעילות וחשיבותה.

 

יאיר:   חשוב ביותר לחשוף את חברי הקבה"ד לפעילות כפרי הנוער ולקשר של הקבה"ד לנושא. אין כמראה עיניים.  לצורך כך הזמנו את חברי המזמו"ר על מנת שישמשו כשגרירים. לצערי רבים מידי מקרב החברים אינם נוכחים – אכזבה אישית מכך.

              הקמת הכפרים בצמוד לישובים ( קיבוצים ומושבים ), הייתה חלק מתפיסת עולם של מעורבות ישירה בהפעלת הכפרים. מסיבות שונות נותקו הקשרים. לדעתי קשרים שכאלו יכולים להועיל רבות לשני הצדדים.

              ניתן לקיים קשרים ברמות שונות של מחויבות. החל מהליווי המתקיים היום, דרך שרות י"ג, המשך בפעילויות אד-הוק משותפות, דרך אימוץ כפרי נוער ע"י קיבוצים, וכלה בהקמת התיישבות קיבוצית  בתוך כפר נוער "קיבוץ חינוכי " .

              בכל מקרה צריך להציג הכפרים בפני החברים לפני שדנים באופי הקשרים.

עמוס:   מציע לפעול לחשיפת כפרי הנוער דרך פעילות משותפת/שבתונים וכו' של חברות הנוער בקיבוצים.  חושפת לנוער ולמשפחתו את הסוגיה.

משרתי י"ג פועלים בשיטת "חבר מביא חבר". במידה ונחשוף הכפרים לכיתות י' וכו', אפשר שירצו לחזור גם בשנת י"ג ובכך נשבור החסמים.

 

יעל:      מערכת הקשרים בין הודיות ללביא נגזרו, בין השאר, מאירועים שונים בהם היו מעורבים ילדים מהודיות.  הביא לכך, כי נוצר נתק בין הקיבוץ לכפרי הנוער.

מציעה לבנות תוכנית עבודה, שבה יציגו אנשי כפרי הנוער לחברי הקיבוצים ובמיוחד לנוער את פעילותם.

באשר לתוכנית "שנת שירות לגיל השלישי" - בדעה כי התוכנית אינה ישימה. אין אפשרות לשמור מקום עבודה עבור מי שיצא לשנת שירות ועל כן בטווח הארוך המתנדבים יצאו נפגעים.

 

עדי:      הכוונת בתי הספר נותנת עדיפות לישיבות/מכינות בשנת י"ג. משרתי הי"ג בהתנדבות מהקבה"ד אינם בוחרים בעדיפות בכפרי הנוער. ניתן לשווק שנה זו למתנדבים מחוץ לקבה"ד.

גיבוש גרעיני י"ג צריכים להיעשות בתחילת כיתה י"א. להזמינם לשבתות ולגבשם.

 

נחמיה: ההכוונה לשנת י"ג משימתית אינה מחייבת שכנוע רבה. מי שמעוניין יגיע. צריך נוכחות בבתי הספר להצגת הפעילות ולגיוס תלמידים לשנת שירות.

ספקני לגבי הסיכוי לגייס מתנדבים בגיל השלישי. הסיכוי לאתר מתנדבים רק על בסיס נקודתי.

 

גדעון:   בדיון שקיימנו בעיה"נ גילית התייחסות חיובית מאד לשרות לגיל השלישי. צריך לאתר אנשים המצויים בשלבי מעבר, בין עבודה לעבודה וכו'.

מצפה, כי הנהלות הקיבוצים ישתכנעו כי הפרויקט ראוי וחשוב ויתרמו לאיתור מועמדים.

חברה משימתית היא חברה בריאה. המשימתיות אינה מוטלת רק על הגיל הצעיר.

 

אלי סומר:חש גאווה לקחת חלק בדיון ערכי שכזה.

 

רוברט: הסיכוי לגייס חברים בגיל השלישי תלוי באווירה ובמסר שיוצא מהקיבוצים.

 

 

סיכום :

 

1.      המזמו"ר מביעה הערכה רבה לפעילות המתבצעת בכפרי הנוער, ורואה במעורבות הקבה"ד חלק ממשימות הקבה"ד.

2.      לאור ההערות שנשמעו בדיון תשוב המזכ"פ ותבחן דרכים ליצירה והגברת מעורבות הקבה"ד בפעילות הכפרים.

 

 

גדעון : תודה לאלי שטיין לרפי בן אבי ולכפר הנוער הודיות על אירוח למופת לו זכינו.


חסר רכיב