תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

מה עשינו בקיץ

06/09/2006
עמודים אלול תשס"ו (706) 9
קו המשווה
מה עשינו בקיץ
הקיץ שעבר עלינו כלל אירועים קשים אך גם חוויות יפות ואירועים מרגשים.

בבקשה, כך פניתי לקיבוצים -
לעמודים שילחו כמה מילים
על פעילות אחת יפה ומרגשת
ואם אפשר, תמונה בתוספת...

קיבוץ עלומים
קייטנת נכדים

השנה, לראשונה, התקיימה בעלומים "קייטנת נכדים". הקייטנה היא חלק מאירועי שנות-40 לעלומים, ונטלו בה חלק כ-30 נכדים מבחוץ ועוד כ-50 ילדי הקיבוץ מכיתות א' – ו'. הקייטנה אורגנה על ידי צוות של חברים, שכלל מספר מורות. מלבד נסיעה רב גילאית לים, פעילויות הקייטנה היו ברובן בעלומים: יום ספורט בבריכה, משחקי חשיבה וזריזות ידיים, סדנאות יצירה, קומזיץ ומשחק "זה הסוד שלי" בשיתוף הסבים והסבתות.
התגובות היו נלהבות מאוד מצד כל המשתתפים: הסבים, הנכדים וגם ההורים, בני המשק.
ההצלחה השאירה טעם של עוד, ולכן, מקווים שזה יהפוך למסורת.

דגנית גמליאל
לביא
מעוללות מלחמת לבנון II

הפעם "זכינו" להיות בשני צדי המתרס: מחד, נפלו סביבנו מ"משלוחי" החיזבאללה, ומאידך היינו למקלט (בעזרת המלון שהתרוקן מאורחים המשלמים תמורת האירוח) לאנשים מקריית שמונה, מצפת וממעלות. כנראה שאנשי הצפון הצפוני יותר, ראו בנו מקום מוגן יחסית!!
בשבוע הראשון (כמו בשבועות הבאים אחריו) יצאנו בשעות אחר הצהרים המוקדמות – על זקננו, נערינו וטפינו, לרחצה בסחנה ולביקור בגן גורו אשר בשכנותו. גם אנשי הצפון אשר מצאו מקלט אצלנו הצטרפו בחלקם והיה זה אירוע חברתי מוצלח ונעים מאין כמוהו.

האוורור מהסירנות היום יומיות, הצוותא הנינוח, מזג האוויר הנוח – כל אלה הביאונו להמשיך נוהג זה במשך שבועות המלחמה, להנאת רבים בציבור. 6 אוטובוסים מלאים השתתפו באירוע זה!!
ובאשר לצד המלחמתי – הרמנו כפפה של גורם באזורנו שגייס כספים לטובת ארוחות עבור אלה אשר נשארו בצפון היותר צפוני. ענף הקייטרינג הצעיר בלביא, הפועל חודשים ספורים בלבד, נחלץ לאספקת אלפי ארוחות ל"צפוניים". על הכל ניצח צוות המלון – בתוספת התנדבותית של רבים וטובים שעסקו באריזה! גם האספקה נוהלה על ידנו – ושמחנו על שנפל בחלקנו ליטול חלק גם בצד זה של המלחמה! זאת, בנוסף לחיילים בשירות הסדיר ובמילואים שגויסו ונטלו חלק במאמץ הצה"לי – ועד היום חזרו הביתה בחלקם הגדול. אנו מצפים לאחרוני המשתחררים!

מנחם עמירם
יבנה

פ"ז 4

בקבוצת יבנה קיימת מסורת לא סדורה של פסטיבלי זמר. משמעות הדבר היא שחברי הקיבוץ כותבים ומלחינים שירים מקוריים, 'משלנו', והם מועלים על הבמה לאחר עיבוד ובחירת המבצעים. השנה זכינו לקיים ערב בסגנון זה, בפעם הרביעית.
כיוון שמדובר ביצירה מקורית, דבר שלוקח זמן רב, יש צורך להחליט ולהודיע לציבור על קיום הפסטיבל מספר חודשים מראש.
במוצאי פסח התכנסנו, צוות הפ"ז, והחלטנו כי אמנם לוח הזמנים קצר אך אפשרי להפקה בסדר גודל שכזה. כיוון שהיה ברור כי הערב יהיה מקורי ומרשים חשבנו שנכון יהיה להזמין את בני הקיבוץ לפסטיבל. לאחר דיון במזכירות קבלנו את ברכת הדרך, ויצאנו אליה.
בשלב ראשון הועברו אלינו מספר שירים.
בשלב שני פנינו באופן אישי לחברים שמוכרים בכישרונם בכתיבה או בהלחנה.
את השירים שהיו בידנו וחשבנו שנכון לשלבם בפסטיבל העברנו להלחנה (שוב, בפניה אישית למוכשרים...).
במקביל העברנו את כל מילות השירים לבמאי, לבניית קונספט הערב וכתיבת קטעי הקישור.
כחודש לפני הפסטיבל היו כל השירים מולחנים. קיימנו מפגשים בין הכותב/ת המלחין/ה, המנהל המוזיקלי, הבמאי וצוות ההפקה.
מיד לאחר שמיעת השירים בחרנו מבצעים לכל שיר, ושוב פנינו לגיוס הכישרונות המקומיים לביצוע השירים. החודש האחרון הוקדש לחזרות עם הנגנים, הזמרים, השחקנים והרקדנים.
בד בבד עם קיום החזרות החלה המלחמה בלבנון ונדרשנו יום אחרי יום להחליט מחדש שעל אף הכל ממשיכים בהכנות ומקיימים את הפסטיבל. עם התקרבות מועד הפסטיבל והעמקת הלחימה בלבנון ההחלטה להמשיך הייתה קשה עוד יותר, אך המזכירות חיזקה את ידנו, והמשכנו.

ביום שלישי, ערב ט"ו באב, התאספו להם למעלה מ 1,000 איש על הדשא, בין חדר האוכל לבית כנסת,
ונהנו מפסטיבל הזמר הרביעי של קבוצת יבנה.

שדה אליהו
"בצר לי אקרא ה' ואל אלקי אשוע
ישמע מהיכלו קולי ושועתי לפניו תבוא באזניו" (תהילים י"ח).
אמהות, אבות, נשים, ילדים
ועמך ישראל כולם,
כולם בהמתנה דרוכה – שיחזור ה"חייל שלי...."
שיחזור בלי פגיעה,
שיחזור שלם בגופו
שיחזור בלי פגיעה קשה מידי בנפשו
שיחזור לעבודתו ולעמל יומו
שיחזור וילטף
שיחזור ויחבק
שיחזור.

"מודה אני לפניך מלך חי וקיים"
מודה אני על שנתת לי היכולת והכוח
לפתוח ביתי ולבי למשפחות הצפון,
מודה אני על כל המתנדבים "לסתימת חורים"
שנפערו עם גיוס המילואים...
מודה אני על הודעות המייל וה-SMS שהגיעו מהחזית
ומצאו דרכם לכל אחת ואחת בכל רחבי העולם....
מודה אני על עצמתה וכוחה של חברתנו שבאה לידי ביטוי
בתחושת היחד, החיזוק ההדדי, הגיבוש והתמיכה.
מודה אני על שקהילתנו הקטנה, במלחמה זו, לא נפגעה.

על כל אלה ועוד הרבה יותר
הודינו בקידוש הודיה רב משתתפים
לאחר תפילת השבת.
"ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".

רונית יעקובי
שלוחות
קיץ בקיבוץ

לפני עשור נפתחה בקיבוץ שלוחות קיטנת "קיץ בקיבוץ" - קיטנה בסגנון מחנות הקיץ בארצות הברית, הקיטנה היא דוברת אנגלית והשנה חגגה הקיטנה עשר שנים לקיומה.
הקיטנה התקיימת בשני מחזורים, המחזור הראשון היה הגדול מתמיד- 210 ילדים וכ-70 אנשי צוות שמלאו כל פינה בקיבוץ.במחזור השני היו 60 ילדים ובתוכם ילדי החטיבה שלנו. השנה התקיימה הקיטנה בצל המלחמה, מה שחייב שינוי בתוכניות .אנו רואים בעובדה שאף חניך לא עזב את הקיטנה למרות המצב הבעת אמון בצוות המסור שעשה לילות כימים כדי שגם השנה ייפרדו הילדים בהבטחה - "להתראות בשנה הבאה".
דליה תורן
בארות יצחק
פעילול

המילה פעילול היא יצירה לשונית ייחודית, כמו הדבר עצמו: ראשיתו לפני כ–15 שנה, במבנה לול ריק שהפך לאכסניה לילדי כיתות א' – ו' בחודשי הקיץ. מאז, החליף הפעילול הרבה מקומות, כולם לא "תקניים" למגורים, ובכל מקום הסב הרבה נחת, תכנים וערכים לילדים. וגם השנה - בין עצי חורשה בכניסה לקיבוץ ניטעו אוהלים, הותקנו פינות יצירה, אולתרו בית כנסת וחדר אוכל, צצו פינות יצירה, הובא שולחן פינג פונג, ועוד ועוד, ובעיקר – צוות מדריכות שגויס לפעילול. סדר היום והתכנים מאפיינים את רוח הקיבוץ הדתי כפי שאנחנו זוכרים אותו ורוצים לראות אותו: תפילה בפינות בטבע, חוגי יצירה המונחים על ידי חברים שמתפנים מעבודתם כדי להיות עם הילדים, ואפילו בוקר פעילות משותפת עם "בית המדרש לגימלאים" – זקני הקיבוץ. במסגרת הפעילול היו גיחות לאטרקציות שונות בסביבה (טיולים יותר ארוכים בוטלו עקב המצב בארץ), אבל לא האטרקציות כבשו את הכותרות; לב הפעילול הוא הפעלה עצמית, בידיים וברגליים (טיולי אופניים, יציאה למעיינות בסביבה) – חוויות משותפות המגבשות את חברת הילדים.
ל–50 ילדינו הצטרפו, ללא תכנון מוקדם, כ–15 ילדים מצפון הארץ, שהתחברו מיד לילדי המקום והזימו את הטענה שילדי קיבוץ הם מתנשאים ומסתגרים. הקשרים החבריים נוצרו מיד. המצאותם של הילדים מהצפון גרמה לכולם להתעדכן בנעשה בחזית המלחמה ו"להיות עם העם".
אנחנו קוראים בעיתון על ילדים משועממים בחופשת הקיץ ועל הורים שכבר לא מצליחים להעסיק אותם. לא אצלנו.
למה לא יהיה פעילול עשרה חודשים בשנה??
שמעה וכתבה: דינה אמיר
עין צורים
קייטנת נכדים

בעוד שבוע תתקיים "קייטנת נכדים"
לה מחכים הסבים, ההורים והילדים.
כמדי שנה נפגשים ילדי ד'-ו' מצפון ומדרום
לחוות יחד 3 ימים של קיבוץ של פעם ושל היום.
מפעל מקסים של משפחה אחת שחלמה ומגשימה.
(הבן- שמרכז ומפעיל, ולצידו מוותיקות הקיבוץ- האמא)
ומצטרף כל שנה בן/בת משק צעיר לביצוע המשימה.
מתארחים בבתים, שומעים סיפורים
בענפים עם מגוון משימות מבקרים ויוצרים,
חוויות מגוש-עציון ומבקעת שפיר,
משהו מילדותם של אבא או אמא להכיר.
נהנים מגיבוש של לילה לבן במרחבי עיבדיס הישנה
סרטי ארכיון, חידון בתי ילדים,
פשוט יופי של קייטנה!
מסיימי כיתה ו' מצטערים להיפרד מהחוויה
אך שומרים על קשר עם החברים,
והאחרים מבטיחים –
בשנה הבאה על קייטנת נכדים לא מוותרים!!

דורית רמיאל

עין הנצי"ב
עושים גלים – באים ונהנים

פתחנו את העונה בחגיגה עם פאן דנן מיודעינו, ובכל שבוע לאורך עונת הקיץ – שגרת "עושים גלים" שאין צורך יותר מדי לעטוף אותה בתכניות, שהרי כבר ידוע לכולנו שזהו הפורמט המנצח - הבריכה היפה, האווירה, הדשא, משחקי הכדור, יצירות שונות וסרט לסיום – ובשנה הבאה כשהעץ יגדל גם על הקיר שנבנה במיוחד לצורך ההקרנה, נחפש מקום חדש להקרנה.
("עושים גלים" – תכנית אחר הצהריים לאורך הקיץ: פעם בשבוע, בילוי משפחתי בבריכה, בלווי פופ קורן, שערות סוכר וסרט לילדים – כולם נהנים וגם היתושים...)
(מתוך דפי מידע)

בית רימון

הקיץ בבית רימון עבר בצל המלחמה, היו המון אזעקות אבל לא היו נפילות קרובות, כך שאפשר לומר שיצאנו "בזול".
לצערנו, "קייטנת אילן" בוטלה, לאחר הכנות רבות שעשינו לקראתה, את ההכנסות משוק הצדקה שעוד הספקנו לערוך אנחנו שומרים לשנה הבאה...
למרות המלחמה, הצטרפה הקיץ משפחה חדשה ליישוב והוכנו דירות לעוד שתי משפחות שמצטרפות אלינו בימים אלו. בשבת ואתחנן חגגנו בר מצווה ביישוב עם אורחים שלא חששו לעלות צפונה. אוזן אחת תמיד כרוייה לאזעקה פן תשמע. באותה שבת לא ישנו בצהריים.
אברם ברניגר עם המשאית של 'תבור' ביצע יום שלם של חלוקת מצרכים, שנתרמו על ידי אזרחים טובים. עברנו לאורך כל גבול הצפון ושימחנו חיילים.

יוסי יורב

משואות יצחק

במסגרת המאמץ המלחמתי ארחנו הרבה משפחות מהצפון ובנוסף ארחנו קבוצה מהמאהל של גיאדמק שבניצנים לפעילות אחר הצהרים, אירוח לארוחת ערב אצל משפחות ומופע של כליזמרים משותף לאורחים וכל המשק.

מצאנו אנשים שהיו זקוקים לקצת שלווה ושקט, לראות קצת ירוק בעיניים ולא להרגיש חול וחול בכל מקום. ניתנה הזדמנות לאורחים להיות גם קצת עם עצמם (קצת פרטיות שכה חסרה להם במאהל).

כולם מודים לגיאדמק, גם אלה שלא היה להם מצוין שם. החיבור עם המשפחות היה מדהים, נוצרו חברויות וקשרים בין המשפחות.

במופע של הכליזמרים ענה על הצורך של כולנו לשמוח ועל אף מצב הרוח הקשה של כולם, נוצרו מעגלי רוקדים וזה אירוע שהוא בהחלט ראוי לציון.

הניה אורן
חסר רכיב