תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

השק"ד פורח

10/05/2006
עמודים ניסן - אייר תשס"ו (703) 6
שק"ד פורח

בערב חגיגי, בהשתתפות המפקח הבית ספרי, מורי המגמה, מנהלי בית ספר שק"ד, בוגרים, הורים ותלמידים – נפתחה תערוכת הסיום של בוגרי מגמת האמנות בבית הספר שק"ד.
תערוכה זו היא מסורת שנמשכת כבר 7 שנים ובכל שנה מצליחה להדהים מחדש; ברמת העבודות, בתוכן ובמגוון.
רכזת המגמה היא זיוה ווייס משלוחות וכן מלמדות שם דבורה נחום – עיצוב ודבורה ליס – תולדות האמנות.
מגוון העבודות מוצג בחללים שונים. מצאנו שם ציורים, מיצגים ועבודות עיצוב שונות. מאחורי כל עבודה מסתתר "רציונל," בו מסבירים התלמידים מה המניע לעבודה, באיזה טכניקה נעשתה ומה ההיגיון שמאחורי הבחירה.

עבודתה של מאשה רם, "אמא ואני", מורכבת משלושה רישומים: באחד ציירה את עצמה, באחד את אמהּ ובתווך רישום של ידיים שלובות.
ברציונל היא כותבת: "... בציור אחד ציירתי את אימי ובציור השני ציירתי את עצמי. בכך ניסיתי להראות שכל אחת מאתנו היא אדם בעל אשיות שונה, בעלת שאיפות וחלומות שונים. עם זאת בשני הציורים מופיעים מוטיבים שמאפיינים דברים בקשר שלי עם אמי, דברים שמשמעותיים לי ולאמי כאחד... ידיים: בעזרת הידיים מתבטאים קשרים כה רבים. כבר מהיום הראשון לחיינו נוצר קשר של מגע, חיבוק, נשיקה, יד מלטפת..."

"מונסיפאון" היא עבודת עיצוב, בעלת הומור מיוחד של, דפנה גולדשמיט.
דפנה עיצבה ערכת שיווק לתרופה ש"המציאה" - "מונסיפאון" – תרופה הגורמת לשכחה. ברציונל שלה היא כותבת: "... מי מאיתנו לא היה מוכן לוותר על כמה זיכרונות רעים ומיותרים? אני מצאתי את הפתרון, מונסיפאון!... עיצבתי חמישה מוצרים: כרזה, מגנט, עטיפה..."

אלו רק שתי דוגמאות מתוך המגוון הגדול של העבודות. חלק מן העבודות מעטרות את הגיליון, והזריזים יוכלו עוד להגיע לבית ספר שק"ד ולצפות בתערוכה.
חסר רכיב