תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

עין הנצי"ב

19/02/2006
עמודים שבט תשס"ו (701) 4
יושבים על הגדר
בכפר עציון יושבים על גדר ההפרדה שעוד לא קמה.
עושים חושבים ומתווכחים.
איך קוראים את מפת המציאות המתרקמת לה מול העיניים?
הדיון הציבורי מתחיל להדהד
בגוש עציון לא יושבים על הגדר
ירון רוזנטל

גדר ההפרדה ההולכת ונבנית בימים אלו ברחבי הארץ לא פסחה על גוש עציון.
הגוש, אמנם, הושם בצידה הישראלי של הגדר, אולם הגדר אמורה להיבנות במרחק עשרות מטרים מארבעה יישובים: כפר עציון, מגדל עוז, אפרת ובת עין.
זאת ועוד, תוואי הגדר עלול לנתק את גוש עציון מירושלים ומהשפלה, ולהפוך את הגוש למובלעת בתוך שטח ערבי.

ביוזמתו של שמעון קרניאל, מוותיקי כפר עציון, החל דיון ציבורי על השפעת הגדר על מהלך חיינו ועל האפשרויות העומדות בפנינו.
הסכנות שמביאה עמה הגדר (שעלולה להפוך לגבול) לא נעלמו מעיניהם של חברי הקיבוץ, שהעדיפו להישאר בשלב זה מחוץ לתוואי הגדר.
באספת החברים התקבלה ההחלטה הבאה:
1. אספת החברים קובעת כי גדר ההפרדה המוצעת סביב יישובי גוש עציון הינה פיתרון גרוע הפוגע ביהודים וערבים גם יחד, לפיכך אנו מוותרים עליה ומבקשים להמירה באמצעי ביטחון חלופיים המתוכננים בישובי יהודה ושומרון.
2. במגמה לחזק את חיבורו של גוש עציון למדינת ישראל עלינו לנקוט בשלושה צעדים עיקריים:
א. חיזוקה והרחבתה של ההתיישבות היהודית בכל מרחבי המועצה האזורית גוש עציון.
ב. חיזוק החשיבות של גוש עציון בתודעה הציבורית באמצעות דרכי הסברה, הבאת ציבורים רחבים לגוש ועוד.
ג. תביעה במערכת הציבורית והמדינית להחלת הריבונות היהודית על גוש עציון ועל כל אזור ביהודה ושומרון שיש בו רוב יהודי מוצק.

החלטת האספה בכפר עציון הציתה ויכוח ציבורי רחב בגוש עציון, שעד לאותה החלטה היה בתרדמה כללית.
על מנת לעורר את תושבי האזור, קיימנו מספר ערבי הסברה בהשתתפות מאות מתושבי הגוש, בסיומם הוחלט על הקמת צוות משותף למתנגדי הגדר ולנציגי המועצה, במטרה לשפר את תוואי הגדר ולהרחיקו מהיישובים.
ביום ה', 15/12/05, היו אמורות להתחיל עבודות הבנייה באזור צומת גוש עציון. מנהלת הגדר לוחצת להתחיל את בניית הגדר בגוש על מנת לקבוע עובדות בשטח, אשר על פי ניסיונם מייאשות את התושבים ומרפות את ידי המתנגדים.
בפועל, בחרה המנהלת להתחיל את העבודות ביער אבו סודה (בין צומת גוש עציון למגדל עוז) משום היותו שמורת טבע מתקופת המנדאט. להערכתם, שם לא יעצרו את העבודות עתירות לבג"ץ של שכנינו הערבים.
בית ספר שדה כפר עציון, מתוקף היותו גוף ירוק שהוקם במטרה לחנך ולשמור על ערכי הטבע והנוף באזור גוש עציון והר חברון, עמל על הגשת בג"ץ על תוואי הגדר באזור היער.

הקבלנים הגיעו ביום ה' בשבע בבוקר על מנת להתחיל לנסר את עצי היער. בטענות שונות, הצלחנו לעכב את הקבלן עד לשעה שמונה וחצי, אז כבר הצלחנו לגייס כמאתיים וחמישים מתושבי ונערי הגוש שעצרו בגופם את המסורים.
כוחות צבא ומשטרה זרמו לאזור לבושים בסרבלים השחורים המאיימים, אולם לאחר שהסברנו להם שברגעים אלו מתקיים דיון בבג"ץ על עצם חוקיות העבודות, ניאותו לחכות עד לשעה עשר וחצי. בינתיים, ניצלנו את הזמן על מנת להסביר לשוטרים ולחיילים לובשי השחורים, על אזור גוש עציון ותפקידו החשוב בהגנה על ירושלים במלחמת השחרור....

בשעה עשר וחצי הגיעה הבשורה המשמחת – בג"ץ הורה על הקפאת העבודות עד לדיון בנושא.

אנו מקווים שההצלחה הקטנה בהחלטת בג"ץ היא רק הצלחה ראשונה ברצף הצלחות שירחיקו את הגדר מהיישובים.
חשוב לציין, שעבור גוש עציון המאבק על תוואי הגדר הוא שאלה קיומית. במידה ולא נצליח להרחיק את הגדר מהיישובים ומהצירים, יהפוך גוש עציון לגוש קטיף וכביש המנהרות לציר כיסופים.
לדעתי, המאבק הקיומי מחייב גם את הנהלת הקיבוץ הדתי לעשות כמיטב יכולתה על מנת לעזור לקיבוצי הגוש.
אנו מקווים שהחברים מדובנוב 7 "ירדו מהגדר" ויתגייסו לניסיונות להרחיק את הגדר מיישובי הגוש.


בית ספר שדה כפר עציון.



כפר עציון אל מול גדר ההפרדה
יוחנן בן יעקב

"גדר ההפרדה הביטחונית" היא תוצאה רעה של מציאות עגומה, שעיקרה: אי הצלחה של מדינת ישראל למגר את הטרור, וכישלוננו בהנחלת אהבת ארץ-ישראל. חבלי ארץ יקרים ורבי חשיבות ומשמעות נתפסים ומוצגים כנטל, כגורם הרסני, המסכן את המדינה ואת רווחת אזרחיה. מביצוע ה"הינתקות" למדנו כי יש בכוחה של המדינה לעקור יישובים ולהחריבם. אין כוח פנימי שיכול לסכל החלטה ממלכתית מגובה בהסכמה לאומית, לפחות הסכמה שבשתיקה, וטוב שכך! האשליה כי "היו לא תהיה" אינה יכולה להיות קו מנחה למאבק שאנו נִדרשים לנהל.

"גדר ההפרדה" הבוקעת וקורעת את הארץ, הִנָה עובדה קיימת. היא מוקמת בהחלטת ממשלה, ברצון העם, וככל הנראה יש לה יתרונות ביטחוניים, לפחות בטווח הנראה לעין. לטעמי, אלו יתרונות מפוקפקים. ממשלת ישראל החליטה, בגיבוי ציבורי רחב, ש"גדר ההפרדה" תגונן על מדינת ישראל ותכלול בתחום המוגן גושי התיישבות צמודים לגבול המדינה (קרי, "הקו הירוק"). אלה נבחרו משיקולים ביטחוניים וערכיים גם יחד. החלטה זו משקפת תמונת עולם עתידית ויש בה ביטוי למגמות מדיניות של ממשלת ישראל.

נקודת האור היחידה ב"גדר" היא החלטת ממשלת ישראל לחרוג בכמה נקודות מ"הקו הירוק", באופן ש"הגדר" לא תחזיר אותנו ל"גבולות אושוויץ" כהגדרתו של אבא אבן ז"ל. ממשלת ישראל החליטה שלא להקים "גדר הפרדה" באזור גוש עציון על תוואי "הקו הירוק", אלא מזרחה ממנו! עמדה ממשלתית זו עלולה חלילה להשתנות, כיוון שהמציאות נזילה והחולשה הלאומית ניכרת. החלטה זו מותירה בידינו פתח להתמודד על עתידם של יהודה ושומרון וזיקתם למדינת ישראל. בהחלטה ובמעשה נמהרים ובלתי שקולים, אנו עלולים לסתום את הגולל על פתח תקווה זה.

"הגדר" מכלילה בתחום המוגן קומץ יישובים עבריים, וחוֹצה בינם לבין יישובים שייוותרו מעבר לה. ימים קשים צפויים לאלה שייוותרו מעבר ל"גדר", אף שמובטחת להם טבעת מיגון יישובית. הכרעה שאנו נדרשים לה היא בין נאמנות עיוורת לאחינו שייוותרו מחוץ ל"גדר", לבין אחריות לעתידם ולקיומם של גושי יישובים המצורפים לתחום המוגן עם מדינת ישראל. עלינו להפנים את העובדה שנחשפה בעוצמה רבה ב"הינתקות" - מה שיש לנו ביד אינו זה הנראה לעין על גבי מפת הארץ. מה שיש לנו באמת הם אך ורק אותם חלקים לגביהם קיימת הסכמה לאומית רחבה. כל השאר הוא בחזקת אשליה, פאטה מורגנה. הסיכוי למנוע הקמת מדינה פלשתינאית בכל יהודה ושומרון, טמון ביכולתנו לנקוט מדיניות נבונה שתנצל את מעט ההסכמה הלאומית שעוד נותרה סביב גושי ההתיישבות בכלל, וגוש עציון ההיסטורי בפרט.

גוש עציון מבטא ומסמל מורשת היסטורית ייחודית שאין דומה לה בתולדות ישראל. עלינו לפעול לצירוף גוש עציון ההיסטורי למדינת ישראל, מהלך הנושא בחובו משמעות יהודית ציונית עמוקה למדינת ישראל ולעם ישראל, ולא רק לנו, יושבי גוש עציון. ויתור על הזדמנות זו שמאפשרת לנו הממשלה, ביוזמתה, הוא בעיניי חוסר אחריות לאומית ממדרגה ראשונה.

היעד שלנו אינו להיאבק באופן הרואי ומכובד על עתידנו כאן, ולהיות מובסים אך גאים ברוחנו. יעדנו הוא להישאר כאן לנצח נצחים ולשאת ברמה את מורשת גוש עציון; לעשות כל שביכולתנו למען יישארו כמה שיותר יהודים ביהודה ובשומרון, ולחתור לכך שמדינת ישראל תִפרוש שלטונה על כמה שיותר חלקים מחבלי נחלתנו.

בנסיבות הנוכחיות, הצבת "הגדר" בתוואי הנוכחי - בתיקונים מסוימים, שהם חיוניים ביותר - תשרת לא רק את גושי ההתיישבות שמעברה הישראלי של הגדר, אלא גם את היישובים היהודיים שייוותרו מהעבר האחר, ואת האינטרסים של נאמני ארץ ישראל הרחבה! "הגדר" הנוכחית מעוררת התנגדות פלשתינאית לכל הסדר שיוביל להקמת מדינה פלשתינאית. האם נדע לשוב למדיניות הפתרונות החלקיים, שאינם שלמים, אך מובילים אותנו לקראת מציאות רחבה ושלמה יותר? גושי ההתיישבות האחרים קיבלו על עצמם, מאונס אך בפיקחון, מדיניות זו, ויש לנו מה ללמוד מהם. עלינו לדחות בתוקף גילויים של ייאוש ושל אשליה. מול "רגישות ונחישות" עלינו להתמודד בתבונה ובאמונה, באחריות ובפיכחות!

כפר עציון

חסר רכיב