תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

לאה גרוס ז"ל

23/01/2006
עמודים טבת תשס"ו (700) 3
לאה גרוס ז"ל

נולדה: ח' באדר תרפ"ו – 22.02.1926
נפטרה: ה' בכסלו תשס"ו- 6.12.2005

קבוצת יבנה
"אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה"
סבתא לאה, שמך הוא לאה כאן, בארץ. כאשר עלית, במחנה עתלית הוחלף שמך. בפי משפחתך נקראת הניו – הניה.
נפרדת מהורייך וממשפחתך הגדולה בערב שבועות באושוויץ בסלקציה על "הרמפה". שם ציווה אביך לך את החיים. שרדת את השואה ונשארת לבדך מכל משפחתך הקרובה. על גבך חרשו החורשים. כפי שסיפרת, יצאת אפילו בלי בגדים מהמחנה, אך ניצחת את הנאצים. כך הדגשת פעמים רבות.
הצלחת לבנות בית בישראל ולהקים משפחה לתפארת. נישאת ליחיאל, שנשאר שריד ממשפחתו, שנספתה בליטא. היית לו אם ואחות, אישה ובית - עד יום פטירתו.
"מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה". עוד בצעירותך למדת תפירה בכדי לתמוך בכל המשפחה. ידייך עמלו ועיצבו בגדים, שטיחים, פרוכות ומעילים לספרי תורה. הרבה כלות ביבנה זכו ללבוש את שמלות הכלה שתפרת באהבה. ראית בתפירה שלמות של אומנות ויופי יהודי.
"עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון".
רצית כל ימייך להיות משפיעה ונוכחת וגורם חשוב בסביבתך, במשפחה ובקיבוץ.
ניסית להעביר לנו את לקחי השואה והזיכרון. זכית אף לשמש אשת עדות לפני שנים אחדות, כשיצאת לפולין עם כיתת בנות אולפנה.
לא פחדת מהיום האחרון, אשר עמד לנגד עינייך פעמים רבות. אמרת לנו: אני פגשתי "אותו" עוד במחנות, וכל פעם התגברתי עליו. התחזקת וקמת מכל הצרות והמחלות. שימשת לנו דוגמא איך קמים כארי בבוקר לעבודה, לחיים. למדנו ממך איך להודות ולשמוח כאשר יש שוב משפחה גדולה ושמחה, ולהעריך זאת. את ה"ויכוח" עם הקב"ה השארת לתפילה. בחתונה של אחת הנכדות אף אמרת, שבעצם סלחת לקב"ה על כל אשר עולל לך.
"שובי נפשי למנוחיכי, כי ה' גמל עליכי. כי חילצת נפשי ממוות, את עיני מדמעה, את רגלי מדחי. אתהלך לפני ה' בארצות החיים"!

עקיבא יעיר
חסר רכיב