תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

הכשרת ז'בונשיין

22/12/2005
עמודים כסלו תשס"ו (699) 2
הכשרת ז'בונשיין

דינה ספראי

לפני זמן מה, נשאלתי מה קרה לחברים בחוות ההכשרה בגרינגסהוף בגרמניה, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. אינני חוקרת, אך מכיוון שהמסמכים נמצאים תחת ידי, הצצתי ומצאתי התכתבות המעידה על מקצת ממה שהתחולל שם.
ניהול הבח"ד (ברית חלוצים דתית) וניהול החווה, נעשו ע"י שליחי הקיבוץ הדתי בחוות ההכשרה, בשלב מסוים, בעקבות הסכנה, נאלצו להחזיר את השליח האחרון, משה (מוב) כהן וריכוז הטיפול בבח"ד עבר להולנד. חוות ההכשרה שבגרינגסהוף המשיכה להתנהל ע"י מנחם (ורנר) אלון, היום חבר קבוצת יבנה. זמן קצר לאחר מכן , התרוקנה החווה מחברי הבח"ד בעלי הנתינות הפולנית, אשר נשלחו יחד עם יהודים רבים באותו מעמד ל"ז'בונשיין", שעל גבול פולין גרמניה.
המעטים שנותרו בחוות ההכשרה בגרינגסהוף , נשלחו לבוכנוולד, משם שוחררו לאחר מאמץ שתדלני לא מבוטל, ועלו ארצה.
בארכיון אנו מוצאים את המסמכים הבאים אשר מעידים ב"זמן אמת" על התנהלות ה"חֶבֶר" (שמו של הקיבוץ הדתי באותם ימים) מול השליחים באירופה, עם בוא הידיעות על השילוח לז'בונשיין.
המסמכים משקפים את הצרכים המרובים מול קוצר היכולת הפיזי והכלכלי לסייע.
כשבתוך כך בארץ, עסוקים בהקמת קיבוצים חדשים שיוכלו לקלוט את עליית ההצלה.
אותם הכוחות הדלים, מתגייסים, בכדי לשלוח אנשים נוספים לסיוע בז'בונשיין, בידיעה ששעון החול הולך ואוזל. ברקע הדברים, עומדת המשאלה להביא את ההורים לארץ, ותשובתו הכואבת של השליח.
בארכיון קיימות רשימות של אנשי בח"ד שהיו בז'בונשיין.
ככל הידוע לי, מעטים מהם ניצלו.

מכתב ראשון: תאריך המכתב י"ד מרחשוון (8/11/38). מכתב על נייר רשמי של "חבר הקבוצות" נשלח לתנועת "תורה ועבודה" מדווח על הנעשה נושא המכתב: ורשה. "שמועות איומות מגיעות עלינו מגרמניה בכלל ומחברינו בפרט עם הגזרות החדשות על יהודי פולוניה (כך במקור) נשלחו חלק גדול מחברנו והוריהם לפולוניה הוציאו חברים מנקודות ההכשרה...עוד לא ידוע להנהלה שם וגם לנו פה איפה נמצאים כיום החברים האלו... גזרה זו עלולה להרס את כל תנועתנו ועלינו לכל הפחות להציל את החברים בא לא נוכל לשמר על התנועה..."


את המכתב השני שולח שלום טרללר מההנהגה הראשית של השומר הדתי בפולין למזכירות חבר בפתח תקוה. בכ"ז כסלו תרצ"ט (20/12/1938), והוא כותב:" ....בשביעות רצון קבלנו את ידיעתכם בדבר בואה הקרוב של המשלחת לפעולת החלוץ המזרחי שבפולין... התאמצו לזרז את הדבר כי המצב כאן אינו סובל דחוי יותר.... התארגן כאן משרד מיוחד לארגון ההכשרה לחברי בח"ד, במשרד זה עובד בנו רוזנברג ... ויהושוע לווינוביץ חבר המזכירות שלנו. ...בנסיון הגשת עזרה להורים אין אנו רואים את האפשרות בכל אופם אם יזדמן הדבר ואם נוכל דבר מה לפעול בזה לא נמנע מלעשות אנו מבינים עד כמה הדבר חשוב לקבוצות שלנו בארץ ... אנו מחכים לתשובה תכופה..." על החתום: שלום טרללר בשם ההנהגה הראשית של כנסת ה"שומר הדתי" שבפולין.
שלום טרללר הוא, שלום קרניאל, שנפל בשיירת העשרה בחנוכה תש"ח.


המכתב השלישי נשלח בכ"ג באייר תרצ"ט (18/5/1939) מאת "הקיבוץ הדתי" (השם שהחליף את "חבר הקבוצות" אל החבר אריה סלמון שליח התנועה באמסטרדם. וכך נכתב שם: "אריה היקר! רק היום התחלנו בעבודה מסודרת בקיבוץ הדתי ... סדרנו את משרדנו בתל אביב וח' דגני אובד כעת במשרד...נא להודיענו מהמתרחש אצלך. אנו חושבים שמן ההכרח שתעבור מיד לפולניה... רוזנברג עלול בכל יום לעזוב את פולניה ואף אחד לא יהיה שימלא את מקומו. העולים החדשים שהגיעו אלינו הביאו מעט מאוד בגדים. מצב הקבוצות הקשה לא מרשה לרכוש להם את הבגדים הדרושים לחברים האלה. אנחנו פונים לכן אליך בבקשה להעביר את הבגדים שנאספו אצלכם עבור זבונז'ין ושמטעמי מכס לא נשלחו לשם. בצורה זו ימצא אוסף הבגדים את דרכו לאנשים שהיה מיועד להם...
אנו מחכים לדין וחשבון מפורט ממך.
בב"ח לתו"ע.
חסר רכיב