תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

קונפליקטים

21/12/2005
עמודים כסלו תשס"ו (699) 2
קונפליקטים ערכיים בחינוך הממלכתי - דתי

מאת: ד"ר אלחנן בר-לב

האם הערכים אותם אנו מנסים להקנות לתלמידינו נשמעים בקרב הצעירים? או שמא גורמים אחרים, עמם עומדים בני הנוער בקשר, הם המשפיעים העיקריים עליהם?
ד"ר אלחנן בר לב, איש חינוך פעיל, עמד על הצורך להתחקות אחר מידת הצלחתו בהקניית ערכים אצל תלמידיו, מן הטעם הזה בחר לעסוק בעבודת הדוקטורט שלו בנושא: התמודדותם של תלמידים ומורים, בחינוך הממלכתי-דתי עם קונפליקטים ערכיים.


החינוך הממלכתי-דתי היווה עבורי, כמי שלא צמח בתוכו, מסגרת מרתקת למחקר וזאת משתי סיבות: א. חמ"ד הוא הגוף החינוכי הממלכתי היחיד בין המדינות הדמוקרטיות, המחזיק במוצהר בשני "סדרי-יום" (Agenda בלע"ז) נפרדים – דתי וממלכתי. עובדה זו אמורה להוות אתגר חינוכי לאנשי חמ"ד לא פחות מאשר לחוקרים המתחקים אחר התופעה; ב. חמ"ד עבר בשנים האחרונות תמורות מרחיקות לכת במישורים רבים (לפי מאמריהם של ד"ר אבינועם רוזנק, יוסף אחיטוב ורבים אחרים), ולפיכך מעניין לבדוק היכן עומדים דגשיו החינוכיים כיום. יצויין, כי הפרוגרמה המקיפה האחרונה לחמ"ד חוברה בשנת 1992, ולא עודכנה מאז.
ערכים מוגדרים באופנים רבים, ואני העדפתי להגדירם כ"אמות מידה לשיפוט מעשים או אפשרויות לעשייה על פי סולמות שיפוט מוסריים, אסתטיים או הנוגעים לצרכיו הבסיסיים של הפרט" – שילוב של מספר הגדרות המצויות בספרות המחקרית. מתוך התיאוריות השונות לניתוח ערכי, בחרתי את זו המקובלת כיום במחקרים תלויי-תרבות, משל פרופ' שלום שוורץ, איש האונ' העברית בירושלים. שוורץ הרכיב סולם ערכים הכולל 11 סוגי ערכים בסיסיים המחולקים ל-4 קבוצות, שתוקפו בחברות ותרבויות שונות: "ערכי שימור": מסורתיות, קונפורמיות וביטחון (קולקטיבי ואישי); "ערכי קידום עצמי": כוח והישגיות; "ערכי פתיחות לשינוי": נהנתנות, גירוי והכוונה עצמית; וכן, "ערכי התעלות עצמית": אוניברסליזם ונדיבות.
ערכים על "סדר היום"?
נקודת-המוצא במחקרי הייתה קיומם של ערכים המצויים בקונפליקט בין "סדר היום הדתי" ובין "סדר היום הממלכתי", הבא לידי ביטוי בישראל בערכים דמוקרטיים. בדקתי עד כמה ערים מנהלים ומורים לאותם קונפליקטים ערכיים וכיצד הם פועלים כאשר צצים הקונפליקטים בשיח הבית-ספרי. בדיקה זו נעשתה בדרך של ריאיונות חצי מובנים, בהם נשאלו אנשי החינוך על המצב המצוי בבית הספר והמצב הרצוי מבחינתם בנושאים אלו. במקביל, הרכבתי שאלון לתלמידים, באמצעותו בדקתי מהן עמדותיהם ביחס לקונפליקטים ערכיים נתונים. כמו כן בדקתי מהם ערכיהם האישיים של התלמידים הנבדקים לפי הסולם של שוורץ, ועד כמה קיימת זיקה בין ערכיהם האישיים ועמדותיהם לגבי הקונפליקטים הערכיים. לצד העמדה שהציג התלמיד, היה עליו לפרט כיצד השפיעו עליו גורמי חיברות שונים בגיבוש עמדתו.

כדי ליצור הנגדה בין ערכים דתיים לדמוקרטיים בשאלון לתלמידים, בחרתי לחבר דילמות, שבכל אחת מהן קיים מתח בין הערך הדתי לערך הדמוקרטי. גורמים מתוך חמ"ד סייעו לי בהתאמה של הדילמות לעולם המושגים של תלמידי חמ"ד.
הדילמות בשאלון היו:

בתחום האישי:
· אין לאפשר לנשים לפתח קריירה במקצועות הדורשים השקעה רבה של זמן, אם הן בעלות משפחה (צידוד בהיגד מבטא ערך לא דמוקרטי); הערכים המתנגשים בדילמה זו הם: טובת המשפחה המחייבת את האישה לוותר על קריירה עצמאית כערך דתי לעומת שיוויון הזדמנויות לנשים כערך דמוקרטי.
· יש להתיר נישואים אזרחיים בין כהן לגרושה (צידוד בהיגד מבטא ערך דמוקרטי); הערכים המתנגשים בדילמה זו הם: קיום ההלכה היהודית לגבי נישואין - כערך דתי, לעומת החופש להינשא - כערך דמוקרטי.
בתחום המשפטי:
· צריך לזמן לחקירה רב גדול בתורה, במידה שקיימים נגדו חשדות לפלילים (צידוד בהיגד מבטא ערך דמוקרטי); הערכים המתנגשים בדילמה זו הם: כיבודם של גדולי הדור ("כתר תורה") - כערך דתי, לעומת שיוויון בפני החוק - כערך דמוקרטי.
בתחום המדיני:
· על חייל דתי לבצע הוראה של פינוי יישוב על פי החלטות הממשלה (צידוד בהיגד מבטא ערך דמוקרטי); הערכים המתנגשים בדילמה זו הם: קדושת ארץ ישראל - כערך דתי, לעומת כיבוד החלטות דמוקרטיות - כערך דמוקרטי.
· יש לשתף חברי כנסת ערבים בהחלטה לגבי גורל ירושלים (צידוד בהיגד מבטא ערך דמוקרטי); הערכים המתנגשים בדילמה זו הם: ישראל כמדינה יהודית - כערך דתי, לעומת שיוויון אזרחי - כערך דמוקרטי.
בתחום החברתי:
· צריך להימנע מלגייס לצה"ל כל מי שחפץ ללמוד תורה, גם אם אינו מצטיין בכך (צידוד בהיגד מבטא ערך לא-דמוקרטי); הערכים המתנגשים בדילמה זו הם: לימוד תורה - כערך דתי, לעומת שיוויון אזרחי (בחלוקת הנטל) - כערך דמוקרטי.
· לערביי ישראל מגיעות זכויות שוות לזכויות היהודים בארץ (צידוד בהיגד מבטא ערך דמוקרטי); הערכים המתנגשים בדילמה זו הם: ישראל כמדינה יהודית - כערך דתי, לעומת שיוויון אזרחי - כערך דמוקרטי.

"מיהו דמוקרטי"?
על השאלון השיבו 821 נבדקים מ- 9 מוסדות חינוך מהסוגים הבאים: 2 ישיבות-תיכוניות (אחת פנימייתית ואחת אקסטרנית), 2 אולפנות (אחת פנימייתית ואחת אקסטרנית), 3 מקיפים-דתיים, תיכון התיישבותי ותיכון לבנות.
מאפייני התלמידים שענו על השאלון הם:
355 בנים לעומת 466 בנות; 417 תלמידי כיתות י' לעומת 404 תלמידי כתות י"ב; 230 היו תלמידים שזוג הוריהם ילידי ישראל, 78 – שזוג הוריהם ילידי אתיופיה, 33 – שזוג הוריהם ילידי חבר המדינות, 392 – הוריהם ילידי אסיה-אפריקה, 68 – הוריהם ילידי אמריקה-אירופה, וכן 20 שארצות המוצא של הוריהם מעורבות; השכלת ההורים: 160 תלמידים - שהשכלת הוריהם יסודית, 174 – תיכונית ללא בגרות, 161 – תיכונית עם בגרות, 139 – על-תיכונית (כולל השכלה דתית) ו-186 שהשכלת הוריהם אקדמית; דתיותם של התלמידים (משתנה זה מכיל רכיבים של חשיבה דתית והתנהגות דתית, וכן 2 פריטים מן השאלון של שוורץ): 291 - שדתיותם נמוכה, 256 – שדתיותם בינונית ו- 269 – שדתיותם גבוהה. על פי נתונים בשאלון, חושב מיצובם הכלכלי-חברתי של התלמידים כמשתנה.
לגבי הדילמות נערך ניתוח גורמים, והתקבלו שני גורמים עיקריים: פיתוח קריירה לנשים, נישואים אזרחיים, חקירת רב החשוד בפלילים, פינוי יישוב על ידי חייל דתי וכן גיוסם של לומדי תורה – גורם א', שכונה "גורם יהדות", ואילו שיתוף ח"כים ערביים לגבי גורל ירושלים וזכויות לערביי ישראל – גורם ב', שכונה "גורם ערבים".
בין המימצאים העיקריים שהמחקר מצביע עליהם:
1. עמדות התלמידים לגבי הדילמות נטו לכיוון הדמוקרטי בכל המוסדות, בכל הנוגע לפיתוח קריירה לנשים, דילמת הגיוס לצה"ל של תלמידי ישיבות, דילמת זימון לחקירה של רב דגול בתורה, פחות מכך דילמת פינוי יישוב על ידי חייל דתי בהוראת הממשלה, התרת נישואין אזרחיים בין כהן לגרושה, ובמידה הנמוכה ביותר – הדילמות הכלולות ב"גורם ערבים". בלטו בעמדות דמוקרטיות בין המוסדות: התיכון ההתיישבותי, אולפנה 2 ומקיף-דתי 2. ההבדלים בין המוסדות השונים נמצאו מובהקים.
2. כאשר נותחו המימצאים על פי סוגי מוסדות, נמצאו לגבי "גורם יהדות" תלמידי הישיבות התיכוניות פחות דמוקרטים מהשאר, אחריהם תלמידות האולפנות, תלמידי המקיפים-הדתיים, ובמידת הדמוקרטיות הרבה ביותר – תלמידי התיכון ההתיישבותי. לגבי "גורם ערבים", היו העמדות דמוקרטיות לפי סדר יורד: התיכון ההתיישבותי, האולפנות, המקיפים-הדתיים והישיבות-התיכוניות. כל ההבדלים בין סוגי המוסדות נמצאו מובהקים.
3. לגבי מין התלמידים, כיתתם, מגוריהם במוסד והוותק בו – לא נמצאו הבדלים מובהקים בין התלמידים.
4. לפי מוצא ההורים: העמדות הדמוקרטיות ביותר היו של ילדיהם של יוצאי אירופה-אמריקה, ואילו הפחות דמוקרטיות – של יוצאי אסיה-אפריקה ויוצאי אתיופיה. ההבדלים בעמדות הדמוקרטיות על פי מוצא ההורים, נמצאו מובהקים.
5. לפי השכלת הורים: נמצא שעמדותיהם של התלמידים היו דמוקרטיות יותר ככל שהוריהם היו משכילים יותר, באורח מובהק.
6. לפי מיצב כלכלי-חברתי: נמצא באורח מובהק כי עמדות התלמידים בעלי המיצב הכלכלי-חברתי הגבוה, דמוקרטיים יותר מאשר של בעלי המיצב הנמוך.
7. לפי דתיות התלמידים: נמצא באורח מובהק ביותר, כי ככל שהתלמיד דתי יותר (הן במידת אמונתו והן במידת קיום המצוות על ידו) – עמדותיו פחות דמוקרטיות.
8. לגבי מידת הטיפול של סוגיות דתיות ודמוקרטיות על ידי המורים לפי הערכת תלמידיהם: נמצא כי סוגיות דתיות הקשורות לדילמות המחקר (כגון, גדלות בתורה כערך מרכזי לשיפוטו של הפרט, קדושת א"י, ניהול חיים עפ"י ההלכה וכד') מודגשות ע"י המורים במידה רבה בהרבה על סוגיות דמוקרטיות (כגון שיוויון בין אזרחי ישראל היהודים ללא-יהודים, כיבוד סמכותו של בית המשפט האזרחי, ציות להחלטות הממשלה וכד').
9. ייחוס השפעה לגורמי חיברות על עמדותיהם של התלמידים: התלמידים ייחסו לבית ההורים את ההשפעה הגבוהה ביותר על עיצוב עמדותיהם, במידה פחותה לאמצעי התקשורת ולבני גילם ורק במקום הרביעי - לבית הספר (!).
10. לפי סולם הערכים של שוורץ, ערכי אוניברסליזם מתקשרים לעמדות דמוקרטיות ואילו ערכים מסורתיים לעמדות דתיות. סדר ההעדפה של התלמידים לפי כלל הערכים היה: 1. ביטחון קולקטיבי; 2. הכוונה עצמית; 3. נדיבות; 4. אוניברסליזם; 5. מסורתיות; 6. ריגוש; 7. השגיות; 8. קונפורמיות; 9. ביטחון משפחתי; 10. נהנתנות; 11. כוח.

משמעות המימצאים:
א. המימצאים מצביעים על כך שערכיהם הבסיסיים של התלמידים משפיעים משמעותית על ניתוב עמדותיהם הדמוקרטיות. משמעות מימצא זה היא כי בהגיעו של התלמיד למוסד החינוכי, לפחות ברמת התיכון, עמדותיו בנושאים הקשורים לדת ומדינה מעוצבות למדיי. בית הספר משפיע, וזאת ניתן לראות בניתוח ההשפעות שיש למוסד עצמו ולסוג המוסד, על עמדותיהם הדמוקרטיות של התלמידים, אך לא באותה מידה כמו סביבת גידולו של התלמיד.
ב. הדגשים הערכיים בפועל של תלמידי חמ"ד: מתוך המימצאים עולה כי הערכים המבוטאים של תלמידי חמ"ד נוטים לכיוון הלא-דמוקרטי בעיקר לגבי הדילמות הכלולות ב"גורם ערבים", ביחס לערכים הכלולים ב"גורם יהדות".
ג. הדינמיקה במערכת הפורמאלית המתייחסת לקונפליקטים ערכיים: נמצא כי המוסד מכווין בעיקר לערכים דתיים, אם כי במידת השפעה נמוכה מזו של בית ההורים (המשפיע בכיוון דומה, אם כי לא אחיד) ושל תקשורת ההמונים (לכיוון ערכים דמוקרטיים). ההשפעה הכוללת של גורמי החיברות על עמדותיו הערכיות של התלמיד היא לכיוון תחום החפיפה (בין הקוטב הדתי לקוטב הדמוקרטי), בשל "ניטרול הדדי" של השפעות מנוגדות: בית ההורים ובית הספר לעומת אמצעי התקשורת, כאשר תנועת הנוער וקבוצת-הגיל אינם מהווים גורמים משפיעים משמעותית.
ד. יכולת מימושו של סדר היום של החינוך הממלכתי-דתי בפועל: על פי המימצאים האיכותניים עולה כי ברמת המוסד הבודד, כל מורה מגבש לעצמו את דגשיו האישיים בנושאי דת ומדינה, כאשר המוסד נמנע, במרבית המקרים, מלהיות מעורב בכך. רק במקרים קיצוניים (שבוטאו בשאלות למנהלים לגבי תומכי תנועת "כך" בין המורים), תיתכן מעורבות כלשהי מצד הנהלת המוסד באוטונומיה הפדגוגית של המורה הבודד.
ה. האם על חמ"ד לקבוע עמדה כלשהי לגבי הערכים המתנגשים בין שני סדרי היום שלו? לפי הריאיונות עם המורים במחקר האיכותני, עולה כי קיימת נכונות להתמודד עם סוגיה זו, אך לא במישור הארצי, אלא ברמה המוסדית.

הערות שוליים:
1. במאמר זה הבאתי את עיקריו של המחקר.
2. הרב שמעון אדלר, מנהל המינהל לחינוך ממלכתי-דתי סייע לי רבות, ותבוא עליו הברכה.
3. אשמח לקבל תגובות והערות מצד אנשי חינוך ומינהל (וגם אחזיר תשובות) לפי הכתובות: ebarlev@bgu.ac.il או barlev@macam.ac.il .


ד"ר אלחנן בר-לב, יליד ירושלים, גדל בקיבוץ ברור חיל. בעל תואר ראשון בסוציולוגיה ותואר שני בחינוך, באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטוראט עשה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. ד"ר בר לב הינו מורה לתקשורת בתיכונים ובמרכז הארצי להשתלמויות "בית יציב" בבאר שבע.


הערות:
- תמצית עבודת דוקטוראט של המחבר במסגרת אונ' בן-גוריון, המח' לחינוך, בהדרכתה של פרופ' תמר הורוביץ.




חסר רכיב