תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

על הצדף 3

01/11/2005
עמודים תשרי - חשוון תשס"ו (698) 1

שמחת תּורה ליד

על המדף

שמחת תּורה ליד
לרבקה טיקטינר

יעל לוין
ירושלים תשס"ה (32 עמ')

נראה כי הנשים זימרו
את "שמחת תּורה ליד"
שעה שעיטרו את ספרי התורה
לקראת ההקפות בשמחת תורה
רבקה בת מאיר טיקטינר (נפטרה בכ"ה בניסן שס"ה, 1605, לפני כ-400 שנה) היא האישה היהודייה הראשונה אשר על פי הידוע לנו הוציאה מתחת ידה חיבור שלם, ספר המוסר ביידיש לנשים, "מנקת רבקה". חיבור זה ראה אור בשתי מהדורות, הראשונה בפראג בשנת שס"ט (1609). אישה זו נתכנתה במבוא ביידיש ל"מנקת רבקה", אשר נכתב בידי המוציא לאור האנונימי, "דיא אשה [=האישה] החשובה הרבנית הדרשנית". רבקה טיקטינר קבורה בבית העלמין העתיק בפראג, אם כי מוצאה ככל הנראה מפולין, ובין היתר נזכר בנוסח מצבתה כי "היתה דורשת יום וליל לנשים בכל קריה נאמנה" (א' מונלש, כתובות מבית העלמין היהודי העתיק בפראג, ירושלים תשמ"ח, עמ' 161).
רבקה טיקטינר אף חיברה שיר ביידיש, "שמחת תּורה ליד (=שיר לשמחת תורה)", שיר שבח ותהילה לה' המסתיים בחזון גאולה. שיר זה הוא בן 80 שורות. מועד כתיבתו של "שמחת תּורה ליד" אינו ידוע, כשם שמועד חיבור "מנקת רבקה" עלום. הגיעו לידינו שתי הדפסות של שיר זה, שאינן מתוארכות, ואולם נראה שיצאו לאור בדפוס במאה ה-17 בפראג.
נוסח היידיש של "שמחת תּורה ליד", ראה אור במהדורה ביקורתית בידי חנא שמרוק, תחילה במאמרו, "הסופרת היהודית הראשונה בפולין – רבקה בת מאיר טיקטינר וחיבוריה", שראה אור בשנת תשל"ט (שמרוק, הסופרת היהודיה, עמ' 23-20), ובנוסח מעודכן בספרו, ספרות יידיש בפולין (ירושלים: הוצ' מאגנס תשמ"א, עמ' 69-66). ב"שמחת תּורה ליד לרבקה טיקטינר", מתפרסם נוסח היידיש של השיר על פי הגרסה שראתה אור ב"ספרות יידיש בפולין" (הפרסום ברשות הוצאת מאגנס). כמו כן, מופיע לראשונה תרגום עברי של שיר זה, שנערך בשיתוף ד"ר בוריס קוטלרמן. כן מובאים מראי מקומות למוטיבים המצויים בשיר.
נראה כי הנשים זִמרו את "שמחת תּורה ליד" שעה שעיטרו את ספרי התורה לקראת ההקפות בשמחת תורה (א' יערי, תולדות חג שמחת תורה, ירושלים תשכ"ד, עמ' 464). ואולם, הגם ששיר זה הושר בפועל בידי נשים, תכני השיר אינם מתייחדים לעניינים הקשורים בנשים, וראוי לשקול את אמירתו בימינו בתרגום עברי על ידי הציבור כולו במסגרת תפילות הרשות בשמחת תורה, מתוך מוּדעות לערכו כתפילה שמן הנכון כי תימנה עם הטקסטים הליטורגיים הנישאים בפי כלל בית ישראל.
לנוסח היידיש של "שמחת תּורה ליד" ולתרגומו העברי מקדים פרק מבוא על רבקה טיקטינר ועל יצירותיה. במבוא מדעי זה מובא תחילה המידע הביוגרפי שיש בידינו על אודותיה, ומתפרסם לראשונה, מתוך כתב יד, נוסח תפילת יזכור לעילוי נשמתה ("קונטרס בית כנסת אלטנוישול בפראג", כ"י המוזיאון היהודי בפראג 113). תפילה זו היא המקור היחיד הידוע לנו שבו מאוזכר בעלה של רבקה. שמו פורש בתפילה זו, ואולם כתב היד פגום במקום זה והכתב מטושטש.
לראשונה מכונסות יחדיו במהלך פרק המבוא, העדויות שנשתמרו בידינו על נשים למדניות בפראג. בין היתר ובאורח מעניין, נזכר בבית העלמין העתיק על גבי נוסחי מצבות אחדות של נשים כי הן הגו בתורה. אחת מן הנשים הלמדניות בפראג היא רבקה (נפטרה בשנת של"ט, 1579), דודתו של השל"ה. על מצבתה חרות בין היתר: "לדרוש ולפרש המחזור לבנות ישראל בטעמה".
דמויות למדניות נוספות הן פיגלא כ"ץ, בתו של המהר"ל מפראג, ובתה חוה בכרך. נכדה של חוה בכרך, ר' יאיר חיים בכרך, כינה בין היתר את ספרו בשם חות יאיר, כאות הוקרה לזקנתו. במבוא לחיבורו זה העלה קווים לדמותה הלמדנית, בכנותו אותה: "יחידה במינה בדורה בתורה". היא הקדישה מעתותיה לתלמוד תורה, וחיברה ביאורים בין היתר, למדרשים, לפיוטים ולסליחות.

הערה: מתוך דף מידע שהוציאה המחברת, ד"ר יעל לוין.
חסר רכיב