תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דבר העורכת

27/10/2005
עמודים תשרי - חשוון תשס"ו (698) 1
דבר העורכת

זה הזמן למסור את "המפתחות" שניתנו לי לפני 4 שנים ולהעבירם לידיה של העורכת החדשה, גילה קפלן, חברת מעלה גלבוע.
בשעה שאני חותמת תקופה של 4 שנים, ואו-טו-טו ייצא הגיליון האחרון שלי, אני יודעת שהזדמנה לידי תקופה מיוחדת מאוד בחיי, מבחינת התעסוקה, העניין והגירוי הבלתי פוסק בכל מגוון חושיי – במראות, בריחות, בנגיעה, בשמיעה ובטעם (היו הרבה כוסות קפה אצל ידידים בדרך..).

תהליך הוצאתו של עיתון, כמו יצירות אחרות שאדם עוסק בבנייתן, התנגן לי בשנים אלו כמילותיו של יהונתן גפן בכבש השישה-עשר: "איך שיר נולד, כמו תינוק..."
כך חשתי את חוויית בריאת/לידת כל "תינוק" כזה. הבטן שנמלאה בכל פעם מחדש בחומרים, בהתקשרויות ומידע, באנרגיות וריגושים, עוד ועוד ועוד, ועד לחוויית ההתרוקנות, עם סגירתו ויציאתו לאור של כל גיליון. מעגליוּת שיש בה שיאי גובה ומלאוּת ועד לשפל ורִיק של יום אחרֵי.
ובתוך התהליך היוצר, אתה - העורך - עושה גם את עבודת "המנתח", ובאִזמל חד שאתה נוטל לידיך אתה נדרש להתמודד עם החומר לשבט או לחסד, ואתה דן בינך לבינך בשאלה של מיקוד הנושא בכל כתבה וריאיון - מה חשוב שיהיה בטקסט ועל מה הכרחי לוותר. כדי שהכתוב יהיה ממוקד. כדי להיות מובן. כדי להיות הכי קרוב לליבת הנושא. כדי שהקורא יהיה אתך, הכותב, ככל האפשר.

תם פרק.
אני מאחלת לך, גילה,
הצלחה והנאה בעריכת "עמודים"
ובהתחברות למשפחה הקטנה במשרדי הקיבוץ הדתי בתל-אביב, ובמשפחת הקיבוצים סביב.
תודה לכולכם ושנה מצוינת.
יונה ברמן, עורכת "עמודים"


חסר רכיב