תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

עודד רום ז"ל

05/09/2005
עמודים סיון תשס"ה (694) 9
עודד (עודי) רום (רויך) ז"ל

נולד: כ' בשבט תשט"ו 12.2.1955
נפטר: כ"ט באייר תשס"ה 7.6.2005

סעד
עודי, אחי שלי היקר
נפרדנו ממך הבוקר בנשיקה, המשפחה שלך שאהבת, שאהבה אותך מאוד, מתקשים להאמין שנגמר. בוכים, נאחזים זה בזה וכבר מתגעגעים.
אח יקר, רק לפני מספר חודשים, חגגנו אתך יומולדת 50, ופניך השמחות ותודתך הנרגשת – נצורים בלבנו.
כי כזה היית – טוב מזג, אוהב אדם, שנון, שופע הומור, מתעניין, מעיר הערות סרקסטיות – על אחרים ובעיקר על עצמך.
בסיום היומולדת אמרת בין השאר באירוניה מושחזת:
"גיל חמישים נאמר עליו בפרקי אבות, בן 50 לעצה, אני כידוע לכם וזה לא סוד, קיבלתי הרבה עצות בחיים, זה לא אומר שאני תמיד קיבלתי את העצות שנתנו לי, ואולי חבל, אבל את הנעשה אין להשיב"
תלונות – לא היו אף פעם כוס התה שלך, אבל ארוחה טובה, רצוי עם כבד וסטייק וצפייה במשחק כדורגל (ואחר כך הטלפון לאבא – "נו, מה אתה אומר על הגול של בניון"?) דווקא כן, וגם "הגששים" – שציטטת ישר והפוך, ובקיאות מרשימה ברזי ההיסטוריה והפוליטיקה מאז ומעכשיו, שלא לדבר על הידענות והעניין העצום במוסיקה, שאבא אמר תמיד, שזה בטוח לא ממנו...
במהלך השנים השתדלת להפיק מן החיים את המיטב, בקשריך עם ידידים רבים מבין חברי הקיבוץ ששמרו אתך על קשר חם ומתמשך. אנשים טובים אלה, ראו ללבך, הכירו בערכך, ונפשך נקשרה בנפשם.
זכינו כולנו – להתלכד סביב לאבא ואימא נפלאים, מסורים ודואגים, שעשו כל שאפשר למענך, כמו למעננו, ואני תפילה שידיעה זו היא שנסכה על פניך את השלווה שכל כך ביקשנו לראות בהם בשבוע האחרון.
חיבקנו אותך, דיברנו אליך, אביבה אפילו השמיעה לך מוסיקה, והתפללנו... כמה התפללנו...
נסתרות דרכי האל...
היום הזעיק את כולנו אבא היקר, לעמוד ליד מיטתך, עת נשמת את נשימותיך האחרונות.

הספד – עלי אלון
אנשים צנועים באמת
גם מותם חרישי,
כמעט מתנצל, אנא
סלחו לי על הטרחה
לא יכולתי אחרת

אנשים צנועים באמת מתים בשקט
כמעט בנשיקה,
הרחק ממילים.
הם אינם נלקחים לשמים
במרכבות של אש.

רוח חרישית מניעה את עצי האגוז.
ריח דשא קצור
ברכה לדרך.
אנשים צנועים באמת נישאים אל בית עולמם
להרהר בין העצים הגבוהים
בשקט על יקיריהם.

היה שלום אחי שלי היקר

האחות, הִלה ערמוני
חסר רכיב