תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

ברכות ידידי התנועה

05/05/2005
עמודים ניסן תשס"ה (692) 7
ברכות ידידי התנועה
ביום חגה
75 שנה לתנועת הקיבוץ הדתי




כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ
שמתחילה עובדי רפת, לולים ומטעים
היו חברינו בקיבוץ הדתי,
והיום יש להם היי-טק, מכונות ממוחשבות
ומפעלים מתוחכמים.

ר' יהודה נתן בהם סימנים
של חברה בריאה ומצליחה,
עם אידאלים
וערכים,
שהספיקו לשכוח רבים אחרים.

אהבת התורה – שתיים,
אהבת האדם – שתיים,
אהבת הארץ – שתיים,
ציונות אמיתית – שתיים
ומעורבות ואכפתיות חברתית – שתיים,
וביחד - ע ש ר !

ברוך שומר הבטחתו לקיבוץ הדתי –
שלא חישב לו את הקץ
ולא עמד לכלותו
כמו שנעשה לתק"ם ולקיבוץ הארצי.

וכל שאינו יודע לדרוש באמונה ולשנות ע"ה שנות
לא מכיר את היתרונות
והתרומות
של הקיבוצים הדתיים ושל חבריהם הנפלאים.
ולפיכך חייבים כולנו להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם,
להדר, לברך, לעלה ולקלס –
ה ל ל ו י ה!

תנועת אמונה, תנועת האישה הדתית לאומית

* * * * * * * * * * * *

ברכות ליום חגכם. שמחתכם שמחתנו וחגכם חגנו
שאו ברכה ויקוים בכם הפסוק: וְהָיָה כְּעֵץ ֹשָתוּל
עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲֹשֶר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל
וְכֹל אֳֹשֶר יַעֳשֶֹה יַצְלִיחַ
בית יד יצחק בן-צבי

* * * * * * * * * * * * *

לתנועת הקיבוץ הדתי
ברכה
לקיבוץ בניה לתוכה בשמחה
מאת הרב יהודה עמיטל
מידידי התנועה
מאז היותה גאוות הציונות הדתית
עד ימינו
* * * * * * * * * * *

לקיבוץ הדתי
תנועת הנעורים שהקימה את הקיבוץ הדתי הייתה מקדש מעט לרוח ישראל סבא ובית כנסת לרוח אנוש. תנועת העזה לפתיחת פתח אך גם תנועה ראלית-מוסרית קשורה לאדמה הזאת, הקשה כל כך ואֵם כל חי.
75 שנים וצריך כל יום להתחיל מחדש.
לשחות נגד הזרם – פירושו להעז לא לשכוח את המקור ולא להילקח בשבי על ידו. תנועת הסבים והנינים תדע לא לשכוח את מעיין נעוריה, ותהיה בגרותה חכמה ובשלה אך פורצת אל ימים חדשים.
מוקי צור, עין גב

* * * * * * * * * * * * * *
לחברינו בקבה"ד,
ביום חגכם, הוא חגה של ישראל,
ברכותינו לכם שלוחות:
שיהיו עינכם וראשיכם איתנים כצורים,
שלא תזדקקו מאחרים לסעד,
שמיטב ומירב ילדיכם ימשיכו בקיבוצים,
לבנות בית עשיר כרימון במעשים,
שישכיל מי שיבנה, להקים בית פשוט כצבי ולא מפואר כטירה,
שימלאו אסמיכם בר וסביב בארותיכם, הנוער יצחק,
שייחם לבבכם ותבחינו בין טפל לעיקר,
שתתעקשו על הזכות על הקרקע, כמו כפ"צ ומגד"ז שבהר,
שיכיר בכוחכם כל בית בישראל – ולא תהיו עלומים,
שתעפילו מעלה מעלה בשנים ובגלבוע,
שלעד יהיה בית הקבה"ד כלכלית יציב,
ולא יזדקק לתמיכתו של שר או נצי"ב (אם או בלי עין)
שנלמד מכם כולם עם כלביא, מהו,
ונזכה במהרה לביקור משיח בשדה אליהו.
צוות אלומה, ירושלים

* * * * * * * * * * *

במלאת 75 שנים לתנועת הקיבוץ הדתי קבלו נא מיטב הברכות והאיחולים לגיל שבין "שיבה" ל"גבורה", שלא בייש את צעירותו.
הקיבוץ הדתי, מעמודי התווך של הציונות הדתית, רשם פרק מפואר בהקמתה וביסוסה של דרך תורה ועבודה ותרם באופן משמעותי לעיצוב דרכה של תנועת הנוער בני-עקיבא.
הקיבוץ הדתי היה תמיד הקול השקול והמאוזן של היהדות הדתית-לאומית, ההולך כחלוץ לפני המחנה, בתרומתו למערכת החינוך, החברה והתרבות של מדינת ישראל בכלל, והציונות הדתית בפרט.
הקיבוץ הדתי זכה להעמיד מתוכו מנהיגים ציוניים דתיים חשובים ומשפיעים על דרכה של התנועה הדתית-לאומית – המפד"ל, ושל הסתדרות הפועל המזרחי.
הקיבוץ הדתי הוא בית היוצר למחשבת הציונות הדתית, ליוזמות חברתיות ומדיניות המדרבנות הבנה ואחדות בתוך מדינת ישראל.
על כל אלה תבורכו, ואני מאחל לכם עוד שנים רבות של בניין והגשמה, לתפארת הציונות הדתית.

בברכת חברים נאמנה

ח"כ זבולון אורלב
יו"ר סיעת המפד"ל בכנסת

* * * * * * * * * * * *

אם יש בארץ עוד תנועה אחת שלא נס ליחה, למרות שעברו כבר 75 שנה, הרי זו תנועת הקיבוץ הדתי.
התנועה האחת והיחידה שלא שכחה לתת יד אמיצה לעבר היהודי ולתורה, יחד עם יד אמיצה לעם ולמדינה כפי שהם; היחידה שלא שכחה את החלום המקורי של תורה ועבודה. היחידה שיש לה סיכוי לצלוח את המשבר הגדול של הציונות הסוציאליסטית בלא לאבד את צלמה.
העקשנים, הנאמנים לחלום שאיננו מתכחש למציאות הממשית של העם היהודי בדור הזה, סופם לראות גם בתהליכים של תיקון ושל תחייה. סופם לחזות בנחמת ציון.
יהי רצון שהילדים הנולדים בקיבוצים שלכם ימשיכו בדרככם, ויישארו בבית.

במבי שלג, עורכת המגזין "ארץ אחרת"

* * * * * * * * * * * * * *

לקיבוץ הדתי שלוחה ברכה
מתנועת נאמני תורה ועבודה
על 70 שנות פעילות ועשייה
בבניין המולדת ותחיית האומה

כל המספידים מתהפכים בקברם
בראותם את הקיבוץ הדתי שריר וקיים
פורח ועולה, גדל ומתחזק
והולך וצומח מפרויקט לפרויקט

מהמרד הקדוש נותרה הקדושה
ודווקא בקיבוצים נמצא רבנות צעירה
ההולכת יד ביד עם הקוצר והחלבן
בסיסמת "תורה ועבודה" יתברך העולם

נאחל שנצלח את הימים הקשים
ונמשיך לשלב ידיים בצוק העיתים
נפריח שיממון בתרבות ובאמונה
ונברך "ה' עִמכם" בכל דרך ופינה.
משה טור-פז, יו"ר "נאמני תורה ועבודה"
* * * * * * * * * * *

ברכות
לקהילת הקיבוץ הדתי
ברכותינו הלבביות
במלאות 75 שנים לייסודה

יהי רצון שתוסיפו להיות עמוד האש ההולך לפני המחנה
בהציבו ערכי תורה ועבודה, ציונות והגשמה
למען חידוש פניה של קהילתנו הרחבה
ושל מדינת ישראל כמדינת העם היהודי כולו.
בידידות ובשותפות
לחזון ולדרך

בני איש שלום, ההנהלה, הסגל והלומדים
בית מורשה בירושלים

* * * * * * * * * *


בספרו "זכרונותיו של חלוץ דתי", כתב גרדי, מראשי "איגוד המושבים" של הפועל המזרחי, כי באחד הימים הוא בא אל "האדמו"ר החלוץ", אשר עמד אז בראש בנק זרובבל, ועודד אותו, אולי אפילו האיץ בו, למלא את משאלתו משכבר הימים - "לצאת להתיישבות".
אבא, האדמו"ר החלוץ, לא חיכה לעידוד, הוא היה עצמאי בהחלטותיו וגם נועז. כך כשעלה ארצה וניתק עצמו מכבלי הגלות ותפיסותיה, וכך גם בעזבו את תל-אביב ובהפתיעו את יודעיו - כשהחליט להגשים את שאיפתו: "ראשינו בעמקי תורתה, כפינו ברגבי אדמתה".
הוא גם הפתיע בהעדפתו להצטרף למושב עובדים ולא לקיבוץ. האם הוא ביקש לתת ביטוי לביטחונו שיוכל להתמודד עם האתגר השונה כל כך? ואולי רצה לבטא (לעצמו?) שהוא יהיה חקלאי בארץ ישראל, שמפרנס את עצמו ואת בני ביתו.
בדרכים שונות הוא נחלץ להוכיח שארץ ישראל מסוגלת לספק צורכי תושביה. כך הוא נהג אף על פי שנפשו יצאה לחברי כפר עציון, שמחנה ההכשרה שלהם "קבוצת אברהם" היה צמוד לכפר פינס, ולחברים מקיבוץ טירת צבי ואחרים, ועל אף קִרבתו המיוחדת לרבים מחברי הקיבוץ הדתי.
אף על פי ש"האדמו"ר החלוץ" פנה עורף לאדמורות, התחילה להבשיל בכפר פינס "אדמורות ציונית-התיישבותית", שלא באה לידי הגשמה בגלל פטירתו בדמי ימיו של האדמו"ר החלוץ.
האם הוחמצה האפשרות לטפח בהתיישבות "אדמורות" חדשנית?!
את הידידות והקִרבה כלפי הקיבוץ הדתי, שמר אבא היטב. גרנו במרחק מספר בתים מ"מחנה ההכשרה" של "קבוצת אברהם" (כיום אולפנת בני-עקיבא), ובשבתות, כאשר החל כדור השמש לרדת בפאתי מערב, היה אבא חובש את מגבעת הקטיפה שלו ולובש את הקפוטה השחורה, מסתכל בערוגות הוורדים שגידל בחזית הבית, במקום הדשא, "עולה" (תרתי משמע?) ל"קבוצת אברהם" וסועד עם חברי הנצר החסידי היחיד שהתגבש בקיבוץ הדתי – חברי "קבוצת אברהם", דלי החומר ועשירי הרוח.
בתש"ד הוזמן האדמו"ר החלוץ ל"מועצת הקיבוץ הדתי" בשדה אליהו ונענה לה, שעה שהוא לא השתתף בוועידת "איגוד המושבים" של הפועל המזרחי. באותם ימים יצאתי לשדה יעקב בשליחותו של אבא, ללמוד את השימוש בטרקטור חדיש – טרקטור גלגלים, (גלגלי מתכת). שם, בשדה אליהו קם אבא ואמר את דבריו, ובתוכם משפט אחד שמיצה, מצד אחד, את משנתו: "ועשית הישר והטוב", ומאידך, את נטייתו לחדש ולחדשנות: "את הקב"ה אפשר לעבוד גם מעל גבי הטרקטור".
יוסק'ה שפירא, ידיד התנועה
חסר רכיב