תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

ליל סדר במדבר

03/05/2005
עמודים ניסן תשס"ה (692) 7
לעשות את "הסדר" במדבר

שֶבְּכָל-הַלֵּילוֹת

12 נפש, 2 כלבים ו-4 גורים, ירדו יחדיו למדבר
לקיים את "הסדר" כהלכתו
אראל וגליה, ילדיהם הגדולים של שרי ויוסי רוטבנד מקיבוץ עלומים
היו "חיל חלוץ" לבניית המאהל והכנת השטח לחבורה שתגיע לקראת החג

זה התחיל באוניברסיטה בבאר שבע, במחלקה לעבודה סוציאלית, שם שמעה אימא שרי רוטבנד מסטודנט, דווקא לא דתי, שהוא ומשפחתו הולכים לעשות את "הסדר" במדבר.
"התלהבתי", היא אומרת, "ושנתיים אחרי זה הסתדר מבחינה משפחתית, מה גם שלא היה קשה להלהיב את המשפחה שלי, הם פשוט כאלה".
שרי ויוסי חשבו שהפעם יצטרכו לשנות ממנהגם הקבוע ולהיפרד לליל הסדר מאחותו של יוסי ומשפחתה, אלא שתגובת הדודים הייתה מפרגנת והם שמחו להצטרף.
קדירה גדולה, המון עצים, ג'לביות שאימא שרי קנתה לכולם, וכל זה הפך את הפסח למשהו מדהים. "אני מאלה שמתרגשת לקראת כל חג", ממשיכה לספר שרי. "גם לפני פסח, שהוא כידוע חג של אנחות לרוב הנשים, גם בהכנתו וגם במהלכו. 'הלקראת' היה מאוד מרגש בשבילי".

10 דקות מגבול מצרים
הם בחרו לרדת ל"בורות לוץ" בסביבת מצפה רמון, עשר דקות מהגבול המצרי.
גליה ואראל ירדו יום קודם עם הציוד: מזרונים, כריות, בדים צבעוניים, עצים למדורה, והתמקמו באחד ממבני ה"ר" שיש במקום, מקוּרֶה בקורות עץ. הם מתחו רשת צֵל ובנו מאהל.
"כשהגענו למחרת בצהריים, ערב חג, היה נפלא לפגוש אותם לבושים בג'לביות, משתלבים בנוף המדברי, והכול מוכן", מתרגשת שרי. "הם בנו מאהל הכי מזמין ומפנק שיכול להיות. העצים היו מוכנים למדורה ענקית ובקטע הגבוה יותר היה מסודר המאהל עם הכריות והציוד. נכנסנו מיד לעבודות ההכנה שלפני החג. כולנו היינו עסוקים, בלסדר, בלחתוך את האוכל הלא-מבושל שהבאנו ולהכניסו לקדירה שתעמוד על אש המדורה, מכניסת החג ועד לצהריים שלמחרת. זו הייתה התארגנות קבוצתית מופלאה.
"את השעות האחרונות שלפני החג העברנו בשירה ונגינה – כולנו בג'לביות, חגיגיים ומוכנים לחג".

ו"הסדר" עצמו?
"'הסדר' דווקא לא היה מיוחד, ואני חושבת שאני גם יודעת למה. היינו מאוד נרגשים ב'לפני' ועסקנו המון בהכנות, כך של'סדר' עצמו הגענו ממש עייפים ולא ממש הקדשנו 'מקום' להכנה שלו. היה גם קור נוראי וכולנו התעטפנו בכל מה שהיה לנו. עכשיו אני יודעת שאנחנו צריכים להקדיש מקום גם להכנת הסדר, אחרי שלמדנו והצלחנו בכל ההכנות שלפני. זה האתגר הבא. התחושה שליוותה אותנו כל החג הייתה קִרבה לבני-ישראל שיצאו ממצרים - מה הם אכלו, איך הם הסתדרו בקור של המדבר. היינו ממש קרובים לתחושה 'כאילו אנחנו יצאנו ממצרים'".
ומה בשנה הזו? כנראה שהיומיים הצמודים של שבת וחג ישאירו את משפחת רוטבנד בבית, לצערם, אבל הם מבטיחים שזו הייתה הפעם הראשונה ואחריה בעז"ה יהיו עוד.


חסר רכיב