תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

רפאל צרפתי

03/05/2005
עמודים ניסן תשס"ה (692) 7
רפאל צרפתי - מח' חברה
יחץ

"ייקח המצה האמצעית משלוש המצות השמורות שבקערה ויחצנה לשתיים
חלק אחד גדול וחלק קטן... ויצניעהו לאפיקומן"

הקיבוץ בין אתמול למחר
רפאל צרפתי, מחלקת חברה

בעשר השנים האחרונות מתרחשת היסטוריה של שינויים מהותיים בקיבוץ הדתי. אם עד לפני עשרים שנה הקימה התנועה קיבוצים, היום היא מתמודדת עם השאלה: איך קיבוצים אלו, ובעיקר האחרונים, ישרדו כקיבוץ. מתוך כך נולד רעיון "המעגלים" ש"דחק" ל"מעגל החיצוני" את הקיבוצים הדיפרנציאליים, בעוד ששאר קיבוצי התנועה ראו עצמם קיבוצים שיתופיים מובהקים והגדרתם ב"מעגל הפנימי" של התנועה.
מה שהתרחש לאחר אישור "המעגלים" ב"מועצת בארות יצחק" לפני שש שנים, היה מעניין: "המעגלים" לא גרמו להרחקת הקיבוצים הדיפרנציאליים, והם זרמו בתנועה. לעומת זאת, חלק אחר של הקיבוצים, החלו בתזוזה לכיוון ההפרטות - מי יותר ומי פחות.
מצד אחד, אִפשר אישור "המעגלים" יצירת שלושה מעגלים בתנועה, בדיעבד, ופתיחוּת המועצה אִפשרה לדיפרנציאליים להמשיך ולהרגיש חברי תנועה רצויים. מן הצד השני, נכנסה קבוצה של קיבוצים ותיקים לתהליך של הפרטות, במידה צנועה או עמוקה יותר, ולא ראתה את עצמה מזוהה עם "הזרם השיתופי", היותר שמרני. ומן הצד השלישי, חמישה קיבוצים שלנו, שהם נאמני הקו האידאולוגי המסורתי השמרני - נאמני ה"זרם השיתופי".

שש שנים עברו מ"מועצת בארות יצחק" שאישרה את הדיפרנציאליות, ובאה "מועצת מעלה גלבוע" בחנוכה האחרון, ואישרה "תנועה במעגלים מתרחבים" - עם הפנים אל הציבור הדתי הרחב יותר – קשר עם המושבים השיתופיים וקהילות נוספות שאינן קיבוץ. מקביעת חומות של מועצת "בארות" לפתיחות והתרחבות של "מעלה גלבוע". ובין לבין, נשארו קיבוצי הדיפרנציאלי בתנועה, מילאו תפקידים והיו חלק ממנה, ולא ויתרו על זהותם כקיבוץ ושייכותם לתנועת הקיבוץ הדתי.
גם הקיבוצים הוותיקים השמרנים שואלים עצמם שאלות: האם הם יכולים להמשיך במדיניות של שיתוף מלא בצריכה ובשירותים לחבר, עד כדי בזבוזי משאבים והון, ומה הדרך לצמצם בסעיפי "חינם" שבהם החברים לא תמיד מגלים אחריות, והם עולים הון רציני לקופת הכלל, בלי לקרוא לזה הפרטה.
התחושה הכללית היא הצטמצמות השפעתה ומקומה של התנועה בתהליכים אלו. התשובה לשייכות התנועתית ולשיתוף הקיבוצי הוא האינדיבידואליזם השורר בחברה הישראלית, שחודר גם לחברה הקיבוצית. מה שנשאר מתנועה חזקה ומרכזית היא תחושה של משפחתיות, וגם זה אינו מחייב. כמו במשפחה, בדור הראשון והשני - הקשר חזק והמחויבות גבוהה. בדור השלישי - המחויבות מאבדת מעוצמתה ומכוחה.

ולנושא האידאולוגיה – התרחשו ומתרחשים תמורות, הן בחברה הקיבוצית והן בחברה הישראלית, שנטייתם הפוכה לערכים שהיו בסיס לקיומו של הקיבוץ. לא רק שלא מדברים סוציאליזם ושוויון, אלא שבחברה התחרותית הישראלית קיימים הפערים הגדולים ביותר בעולם המערבי, ואנו, הקיבוצים, לא מסוגלים למחות אפילו, ולהרים קול זעקה. הצעירים מצפים מהתנועה לתגובה ציבורית ולהשפעה ממשית. עבורם השוויון הפנימי בתוך כותלי הקיבוץ אינו התשובה ההולמת והמספקת לאי שוויון וצדק בחברה הישראלית העכשווית.
אם לא נזעק, לא תעל שוועתנו אל האלוקים.

נתונים:
קיבוצים המשתייכים ל"זרם השיתופי": קבוצת יבנה, לביא, מגדל עוז, עלומים ושדה אליהו;
"תושבות" קיימת בקיבוצים: סעד, עין צורים, כפר עציון, טירת צבי, עין הנצי"ב, שלוחות, בית רימון, מעלה גלבוע, מירב וראש צורים (ברוב הקיבוצים הנ"ל אפשרות התושבות גם לבני הקיבוץ);
שינויים והפרטות: בסעד, עין צורים, כפר עציון, טירת צבי ועין הנצי"ב;
שכר דיפרנציאלי: בעין צורים (הוחלט לאחרונה), ראש צורים, מירב, מעלה גלבוע ובית רימון;
הרחבה קהילתית: בסעד (בדרך), כפר עציון (בדרך), בית רימון, ראש צורים, מירב ומעלה גלבוע.
חסר רכיב