תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

גידולים אורגניים

03/05/2005
עמודים ניסן תשס"ה (692) 7
גידולים אורגניים בקיבוצים

"כַּרְפַּס"

"ייקח מעט כרפס נקי מחשש תולעים..."

ב-1974 הקצו בשדה אליהו חלקה בת 200 דונם לניסיון
זו הייתה אבן פינה ל"חקלאות האורגנית" בארץ

"הרעיון התחיל לפני למעלה משלושים שנה, אחרי שהייתי חקלאי כבר שנים רבות", מספר מריו לוי, חבר קיבוץ שדה אליהו. "תוך כדי הסתכלות על החקלאות ועל הטבע, ראיתי שלמרות שאנחנו מהללים את עצמנו ואת הישגינו – יש הרבה בעיות. התחלתי להרהר בקול רם...
"מה שהשפיע עליי בעיקר, הייתה החשיפה הישירה של האנשים לרעלים. אנשים שעבדו בגן הירק עברו בדיקות דם ואסרו עליהם לרסס עוד. מאוחר יותר נודע לי על מחקרים שהוכיחו גם על נזקים בריאותיים לטווח ארוך. כשהתחלתי לנתח את הדברים, הבנתי שאנחנו צריכים להתחשב בסביבה כולה, ולהתייחס לכל האמצעים ולכל דרכי הפעולה שלנו, כדי שאפשר יהיה לשנות את המצב של הריסוסים התכופים ושפיכת הרעלים. מצאנו שדישון כימי, למשל, גורם לצמיחה טובה יותר, אבל גם הופך את הצמח לרגיש למחלות ולמזיקים.
"זו דוגמה לכך שהמבט החקלאי המחקרי שמנתח ומבודד את החומרים והשפעותיהם – אינו נכון. יש השפעות גומלין. העניין אינו מצטמצם במציאת חלופה זו או אחרת – אלא כלל התפיסה שלנו מוטעית, וחייבים לשנות אותה באופן כוללני. זה בנפשנו..."

"ההתלבטות נמשכה מספר שנים, במהלכן גיליתי דברים בשדה, ורעיונות בודדים התחילו להתגבש אצלי. בגזר, לדוגמה, היו נמאטודות (זחלים מיקרוסקופיים שחלקם מזיק וחלקם מועיל). חיטאנו את הקרקע לפי ההוראות. גיליתי פתאום שבשדה שלא הפכו בו את הקרקע – לא הופיעו נמאטודות. שיניתי את דרך העיבוד – והנמאטודות נעלמו.
"התחברתי אל אנשים שהלכו בכיוון הזה. גידלנו סלק סוכר שסבל מקימחון. עשינו ניסיונות להפחית את חומר ההדברה. בא חוקר מקליפורניה שאמר: 'למה אתם נלחמים בקימחון – הוא לא מוריד את היבול'! ניסינו שנה-שנתיים ונוכחנו לדעת שהוא צודק. אגב, העיקרון של מלחמה מוגבלת במזיקים, בלי להשמיד אותם באופן טוטאלי, משרת גם את תעשיית ההדברה הביולוגית.
"ההסתכלויות ארכו שנים. אצלנו במשק היו אנשים עם נטייה ללכת עם הטבע. יעקב נקש עבד כבר שנים לפניי על הדברה ביולוגית והגיע לאותן מסקנות. אפרים נחשוני שעבד בתמרים – לא ריסס אף פעם..."

"אני יכול לומר בפה מלא, שלולא שדה אליהו, לא הייתה היום חקלאות אורגנית בארץ. זה לא רק 'מריו לוי'.
"כששמעתי שיש חקלאות ביולוגית בעולם, התחלתי לחפש בספרים ולקרוא בגרמנית ובאיטלקית. מדי שנה היה מבקר בארץ גוי ציוני בשם מילר, שייסד את החקלאות האורגנית בשוויץ. הוא בא למשרד החקלאות ובלבל להם את הראש. הוא לא הִרפה מהם במשך שש-שבע שנים. לא הסתכלו לעברו עד שמנחם בר-דרומא ז"ל מקבוצת יבנה, התמנה למנהל מחלקה. הוא שמע גם ממני על הרהוריי, ויום אחד בא לכאן ואמר לי: 'מריו, תיסע לשוויץ ואחר כך תחזור ותקים כאן משק ביולוגי-אורגני'..."
ב-1973 הביא מריו את הרעיון לדיון בוועדת המשק בשדה אליהו.
ב-1974 התחיל לגדל חלקה אורגנית בת 200 דונם...

(מתוך "מריו, עולם", חנה עמית, "עמודים-שבט" תשנ"ד)


הידעת? להפוך שטח קונבנציונלי לשטח אורגני לוקח שלוש שנים.
הגידולים האורגניים בשדה אליהו גדֵלים במתכוון ברצועה מעגלית סביב בתי הקיבוץ
כדי שכל סביבת המגורים תהיה נקייה מריסוסים.

לביא:
גידולים אורגניים במטע:
אבוקדו – 40 דונם
אשכוליות אדומות – 43 ד'
שנדלר – פומלה אדומה – 5 ד'
ליצ'י – 7 ד'
לונגן – 2.5 ד'

מעלה גלבוע:
גידולי שדה:
גזר – 350 דונם
תפוחי אדמה – 100 ד'
עגבניות – 80 ד'
תבלינים – 100 ד'
בצל – 15 ד'
פלחה – 300 ד'
עשב לימון – 15 ד'

שותפות מעלה גלבוע - טירת צבי:
גזר – היקף ייצור 3,500 טון (מחצית מהיקף גידול הגזר)

טירת צבי:
חיטה – 150 דונם

עלומים:
חיטה – 450 דונם
תפוחי אדמה – 300 ד'
בטטה – 250 ד'
גזר – 100 ד'

שדה אליהו:
כרם ענבים – 55 ד'
רימונים – 35 ד'
תמרים – הכול אורגני
תבלינים – 250 ד'
תבואות – חיטה, אספסת וכו'
עגבניות – 100 ד'
ירקות לצריכה עצמית


חסר רכיב