תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

עמוד פנימי

03/04/2005
עמודים אדר א - ב תשס"ה (691) 6
לנוניקה שלי - באהבה
פנים עמוד השער

במשך ילדותי הייתי מתבוננת באישיותו המגוונת של סבי – פעם שר, פעם צוחק, פעם מציג, והרבה מאוד אוהב – רוקד את החיים.
רק עכשיו, כשאני גדלה, אני יכולה להסתכל מהצד ולהבין עד כמה הדמות שלו משפיעה על חיי – על תכונותיי, על הדברים שאני אוהבת ומתחברת אליהם.
בחרתי לצייר את סבא מאיר, אבא של אימא, ולהראות אותו בכמה מישורים. סבא שיש לו כל כך הרבה כישורים, שממאן להתבגר (גם בגיל 85).
הציור הראשון הגדול, מתאר את סבא, חלוץ ציוני, שעבד כל חייו וגם לחם למען המולדת. לאחר שהתחתן עם סבתא רבקה, עברו לגור בקיבוץ מעגן השוכן ליד הכינרת, שם עבד ברפת, ודייג בכינרת היה לו כתחביב.
ציירתי אותו בצבעים חמים כדי להבליט את אישיותו החמה ואהבתו לעבודה, וכן הוא מקרין מהעוצמה שלו ומעצמו לעולם כולו. הרקע לתמונה היא הכינרת. הכינרת היא בשבילו הבית, לידה בנה את משפחתו וגידל את שלושת ילדיו, לידה עבד וראה את זריחתה ושקיעתה של השמש במימיה כל יום.
הציור השני מתאר את סבא כאיש תרבות, איש סיפור ושיחה שכל חייו מספר על הילדות שלו בגולה, עלייתו ארצה, משפחתו, ועל החיים בקיבוץ של פעם. ציירתי אותו בצבעים נעימים אשר מבטאים את דמותו הנעימה והמרתקת – שנעים ומצחיק להקשיב לה וכל כך קל להישאב לתוך המעשה שהוא מספר.
הציור השלישי מתאר את הקשר בין סבא לביני. סבא מתואר יושב על ספסל ומתבונן בילדה אשר מסמלת אותי. סבא משגיח עליה באהבה והילדה משחקת. הם, לכאורה, מרוחקים זה מזו אך יש ביניהם בכל זאת, קשר בעיניים. הם מתבוננים אחד בשני בחיבה.
ישנו מוטיב חוזר ביצירה: העץ. ליד סבא מצויר עץ גדול ושופע – הוא מסמל את סבי אשר כל חייו נתן מעצמו לאחרים, וכעת, לעת זִקנה מקבל את שכר עמלו.
ליד הילדה יש עץ נוסף אך לעומת העץ הגדול, הוא קטן ורק עכשיו מתחיל לצמוח. כך אני מתחילה עכשיו את חיי האמיתיים ולוקחת השראה בכל תחומי החיים מסבא.
הברווזים מסמלים את התום והאהבה המשותפת שלי ושל סבא לחיות.
ברקע שומעים שירים שסבי שר – השירה היא תחום מאוד מיוחד של סבא. הוא מאוד אוהב לשיר אופרות, קטעי חזנות ושירי ארץ ישראל, במיוחד על הכינרת.
נעמה יורב, טירת צבי, בוגרת המגמה לאמנות בבית ספר "שק"ד" בשדה אליהו
חסר רכיב