תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

המרחב הפתוח

05/10/2004
עמודים תשרי - חשוון תשס"ה (687) 2-1
תנועה בתנועה
ב"מרחב הפתוח"

"תיקצר היריעה מלפרט את השבחים שהורעפו על קיבוץ סעד במהלך הכנס שאירחנו ובעקבותיו... אם הייתם שואלים אותי לפני שנה אם בערב ראש השנה תשס"ה תהיה סעד מוכנה לארח כנס קדם-מועצה של הקיבוץ הדתי, אני מודה שהייתי מגמגמת... אבל במהלך חודשי החורף שעברו, כשהתברר שצפוי כנס רעיוני של התנועה במתכונת מאוד מיוחדת של "המרחב הפתוח", החליטה סעד (ואני אִתה) שאין מקום מתאים יותר מכאן לכנס זה. סעד עסוקה היום בחיפוש והתוויית דרך, מתלבטת בשאלת עתידה, בודקת ומסמנת שבילים חדשים בדרך בה היא הולכת. שאלת חזון – לאן ועם מי – היא קיומית עבורנו, כקיבוץ וכפרטים בתוכו.
...כאן, ביום שני אחה"צ, אני מרגישה כמו בשמחה משפחתית. נקבצו ובאו מרחוק ומקרוב כל בני המשפחה וחבריה, כדי לדבר יחד על מה שחשוב לנו באמת" (מדברי מנהלת הקהילה, שרה עברון,קיבוץ סעד, בפתיחת הכנס)

מספר המשתתפים: ההערכה נעה בין 160 ל-200 איש;
משך הכנס: יום שני מ-16:00 ועד יום שלישי ב-15:00;
שיטת הדיונים: שיטת "המרחב הפתוח";
ציון כללי לקיבוץ המארח: 10(!)

לקט מדברי הנוכחים בכנס:

שני תנאים להתקיימות תנועה אחת
"שני דברים הייתי רוצה לראות בקיבוץ הדתי: האחד, שכל קיבוץ וקיבוץ יוכל לעשות את חשבון הנפש שלו ועדיין נוכל להישאר תנועה. הייתי רוצה מהתנועה שלנו שתפקח על כך שהתהליך בקיבוץ יהיה הוגן ודמוקרטי באמת.
שנית, הביטחון הסוציאלי לכל חבר בקיבוץ הדתי. שלא יקרה אצלנו מה שקורה היום בקיבוצי התנועה האחות, שאנשים מבוגרים, חולים או חלשים ימצאו עצמם זרוקים.
אם הקיבוץ הדתי יפקח על שני דברים אלה אפשר יהיה להשאיר את כל הקיבוצים בתנועה".
ללי אלכסנדר, עין צורים

השאלה הדמוגרפית
"השאלה המרכזית שבה צריך להתעסק היא "השאלה הדמוגרפית". כיצד מרחיבים את השורות שלנו וקולטים כל שנה משפחות צעירות אל יישובינו, עם שימת דגש על בנינו ובנותינו שגדלו בקיבוץ. לי אישית אין ספק שללא קליטה כזאת, הקיבוץ ייאלץ להיעלם מן המפה".
אילן חרובי, שלוחות

להפוך אותם לגל אדיר
"ישנם כמה מפעלים שנעשים במשקים שאפשר להפכם לגל אדיר ולתנופה גדולה, כמו: 'חברות נוער' בסעד, 50 בנות... 'בית הילד' – במירב, 'משפחתון' - בסעד – מפעלים של הצלת נפשות; אירוח חיילים שהם בתכניות גיור - כולם מחולקים למשפחות, לומדים, כמעט כולם מגיעים לגיור".
אריה קרול, סעד

"מרחב פתוח" לצעירים
א. "לא לקיים מועצה לפני שנעשה 'מרחב פתוח' גם לצעירים. חייבים לשמוע אותם. חנוכה כתאריך למועצה אינו קדוש. הצעירים לא הגיעו ואנחנו רוצים לשמוע אותם. מבחינתי מדובר בחבר'ה אפילו מגיל תיכון ועד גיל 35. יכול להיות שבמרחב פתוח שלהם נקבל מסרים שחשוב שנשמע אותם".
חנן קסלר, סעד

ב. "אי אפשר להתעלם מזה שקולם של הצעירים לא נשמע כאן, והקריאה שיצאה לכנס אותם. מוטל עלינו להרים את הכפפה. אנחנו חייבים להקשיב לקול הצעיר".
שרק'ה שטרן, לביא

ג. "אם רוצים שכנס של המרחב הפתוח יתקיים לצעירים, צריכים המבוגרים להתחיל את ההסברה לצעירים כבר בגיל חינוך – מהי תנועת הקיבוץ הדתי, לְמה היא מחנכת. אני פונה למזכירי הפנים – תפנו לדור הצעיר ותסבירו לו עד כמה זה חשוב".
רועי (צעיר), קבוצת יבנה
לא להגיב אלא להוביל
"הקיבוץ הדתי נמצא בסביבה דינמית של שינויים. בסביבה העסקית השינויים הרבה יותר מהירים. בהיי-טק השינויים הם מיידיים. גם ההלכה מתאימה את עצמה להלך החיים המשתנה. לדוגמה, מאפשרים למוגבלים להגיע בשבת לבית הכנסת עם קלנועית. העניין הוא לא להגיב על שינויים אלא להוביל אותם".
יוסי יעיש, שלוחות

אם לא נהיה משמעותיים החוצה
לא נהיה משמעותיים גם פנימה
"אנחנו צריכים לעסוק בדברים המשותפים לנו. תנועה צריכה להתעסק עם הדברים המשותפים, לא עם הקווים האדומים. אנחנו צריכים להסתכל החוצה. אם לא נעשה עשייה משמעותית אז אין לנו מקום בהיסטוריה, זה יילך ויתמוסס. בעבר ייצבו הקיבוצים את קו הגבול, הסתיימו משימות אלה ואם חפצי חיים אנחנו צריכים להתחבר החוצה.
'ביתי הוא מבצרי' – זה משקף תפיסה שזה ביתי וחומה סביבו. כך אין לנו זכות קיום מבחינה מוסרית, יהודית. אברהם אבינו חי באוהל עם ארבעה פתחים החוצה, זו המשמעות. אנחנו צריכים להיות מחוברים לחברה הישראלית".
עופר שלומי, סעד

להפנות את כל הכוחות למשימות בוערות בחוץ
"במדינה בה אנחנו חיים, מצד אחד יש כמו שמישהו כינה - "קפיטליזם חזירי" עם פערי עוני איומים, חוסר אכפתיות מהזולת – כדוגמת הלנת שכר עובדי המועצות, בעיות חברתיות ושסעים בין חלקי העם. מצד שני, כמעט שלא עובר יום בלי שייחשף עוד מקרה שחיתות בשלטון או בממסד – שלפעמים נדמה שאין מערכת בארץ שאינה מושחתת.
כשאני מסתכל סביבי בקיבוץ הדתי, אני רואה אנשים ישרים והגונים, שמובלים על ידי אידאולוגיה וחזון, ערכי יהדות וציונות. לדעתי יש לשקול במצב הנוכחי להפנות את כל הכוחות והמשאבים שיש ברשותנו למשימות החברתיות הבוערות ולהשאיר כרגע בצד את העניינים הפנימיים של התנועה. לתת לחזון הקיבוץ הדתי להוביל את עצמנו למשימות הגדולות והחשובות באמת. בראייה היסטורית תיבחן תרומת הקיבוץ הדתי בדברים אלה".
ג'רמי מייזל, עלומים

פתח בגדר הקיבוץ
"מדברים כאן על גודל הפתח הרצוי בגדר הקיבוץ. הפתח צריך להיות מספיק גדול שיאפשר לנו להיות רלוונטיים לחברה הישראלית. אם נתכנס לעיסוק מוגזם במעגלים הפנימיים שלנו, נחמיץ את השליחות.
השאלה החשובה היא לא כיצד לרשום את חלוקת המזון והשירותים, אלא מה יכול הקיבוץ לתרום במובן הלאומי.
צריך להניף מחדש דגלים לאומיים. למשל עבודה עברית. להחזיר לעבודה את הכבוד הראוי. לעסוק בחינוך לעבודה, ועידוד עבודת כפיים. למצוא בסביבה החברתית שותפים למאמץ כדי להשפיע במעגלים נרחבים.
הנושא חשוב לנו מאוד וחשוב לאחרים, אלא שהוא זקוק לקול קורא ומעורר. הבה ניטול על עצמנו להשיב אותו לסדר היום הלאומי".



חסר רכיב