תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

הדשא של השכן

05/10/2004
עמודים תשרי - חשוון תשס"ה (687) 2=1
הדשא של השכן

ימים נוראים
מלכנו אבינו
במה שגינו
איפה טעינו
שכך לקינו
זו לא המדינה שבנינו
פשע, שכרות, סמים, זנות וקזינו
עוני נורא ראינו
עושר מסנוור מולו חזינו
זה לא הקיבוץ אותו רצינו
שיתוף ושוויון על עץ תלינו
תאצ'ר וביבי לרבותינו מינינו
לא זה מה שקיווינו
זה סוף החזון, הלא תבינו!
הלוואי כבר לא היינו
וכוס התרעלה לא שתינו!
מלכנו אבינו
לא פשענו ולא עווינו
צדק ויושר רצינו
אבל כנראה שלא הבינו
וקינה ותוגה בפינו
מפי ר' יוסי שנינו:
תחת צדק צדקה עשינו
ותחת רווחה רווח קנינו.
שנה טובה
נ.ב. אני מחפשת ראפר עברי שילחין וישיר קינתי זו.
(שלוחות, חברה ותיקה)

קורס מיחזור
הציבור מוזמן לסדרת שיעורים של לימוד וחזרה על המחזור (רה"ש ויוהכ"פ) בכל יום שני בשעה 20:45 בבית המדרש.
בתכנית – הבנת התפילות ברבדים של פשט ועומק.
נא להביא מחזורים.
[שלוחות]

"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"
לקראת ראש השנה התחייבנו לאנשי גמ"ח דרכי ציון בבית שאן לעזור להם במילוי הסלים. הם מבקשים שנספק להם: 120 עוגות, 120 לקטי ירקות קפואים.
עובדות המרכולית ידאגו לספק את הסחורה והחברים מתבקשים להירשם בקופה לפי מספר הפריטים שהם מעוניינים לתרום. ההרשמה עד יום שישי כ"ד אלול (10.9.04).
מי שמעוניין לקנות מצרכים אחרים מוזמן לעשות זאת ולשים בקרטונים שעל יד הקופות.
[שלוחות]

היה היה פעם
לפני הרבה שנים כאשר כולם אכלו את כל הסעודות בחדר האוכל וגם הכלל: "אין יוצא ואין בא" נשמר במלואו – תליתי טופס הרשמה אחד כאשר "שבת שובה" הייתה צמודה לראש השנה – כמו הפעם – כלומר הרשמה אחת ל-3 ימים.
אם היה צורך להשתמש בחדר השירות העצמי או בשנות ה-70 של המאה הקודמת באולם של מחסן הבגדים לחלק מן החברים, עשיתי 3 סידורי שולחן כדי להטיל את ה"עונש" רק למשך יום אחד – לפי תור. עד כאן הסיפורים וכעת...
כדי לא לסבך את ההרשמה בתנאים החדשים נפריד לגמרי בין ההרשמה לסעודות החג והשבת. בשלוש סעודות החג (ערב ראשון, צהרים ראשון, ערב שני) לא נתחשב בהוראות הקבע וכל מי שמבקש לאכול אחת מסעודות אלה בבית – צריך להירשם. ביום שני של ראש השנה שחל ביום שישי – כולם אוכלים בבית בצהריים.
לשתי סעודות השבת (ליל שבת ושבת בצהריים) תהיה הרשמה רגילה (נפרדת!) ומתחשבים בהוראות הקבע. אנא עשו מאמץ ותקפידו על רישום מדויק וברור. תודה
[שלוחות]

זכות זו
השבוע זכינו לביטוי שמהווה עבורי ועבורנו חג של ממש.
רן בן-נון שלח את מאמרו בעניין שיטת רבינו תם בהבנת זמני השקיעה, מאמר שכידוע עסק בו הרבה ואף לימד אותו בציבור. והרב שילת אחרי שעבר עליו, אמר שהוא ראוי לפרסום. וכיוון שהרב שילת כאמור לא מהמשחיתים מילותיהם לריק, ואינו בין אלה שדוגלים בעשיית ספרים אין קץ, באומרו שזה ראוי לפרסום, הוא מתכוון שזה חידוש של ממש.
נדמה לי שזו זכות שלא רבים זוכים בה, לחדש משהו לאמיתה של תורה. על כך ראוי רן לברכה רבה ורציתי בשם הקהילה לברכו על זכות זו.
[מירב]
אישה וילדים קטנים לה
מה תעשה אישה שיש לה ילדים קטנים, בקשר להשתתפות בתפילות בציבור ושמיעת תקיעות השופר בראש השנה?
עדיף כמובן להשתתף בכל התפילות ובכל התקיעות, אך הדבר תלוי בכך שהילד לא יפריע בזמן התפילה ואז ייצא שכרנו בהפסדנו. יש צורך לבחור לוח זמנים בו ניתן להיות בבית הכנסת תוך קביעת סדרי עדיפויות.
המצווה המרכזית של ראש השנה היא תקיעת שופר. מתוך התקיעות, ה-30 הראשונות (לפני מוסף) הן העיקר, והשאר הן תוספות, לכן עדיף לשמוע אותן מאשר את האחרות.
אם כן סדר העדיפויות הוא:
א. תקיעות שלפני מוסף.
ב. תקיעות במוסף ולאחריו.
ג. שאר התפילות.
כמובן שלא כל אחת יכולה לתכנן את זמנה לפי הנאמר לעיל ויש שיגיעו לבית הכנסת רק לתפילה ולא לתקיעות. במקרה זה צריך להשתדל לשמוע את התקיעות הנעשות לאחר התפילה כדי להוציא ידי חובה את מי שלא שמע.
בשו"ת המופיע באתר מורשת מצאתי תשובה של הרב שרלו על העניין, ושם הוסיף מישהו הערה, שהוא נוהג להתפלל מוקדם תפילת ותיקין בראש השנה וביום הכיפורים כדי שאחר כך יוכל לטפל בילדים ולאפשר לאשתו להשתתף בכל התפילות. אולי כדאי לחשוב על רעיון דומה אצלנו ולשנות את זמנו של אחד מן המניינים.
שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה לנו ולכל בית ישראל.
הרב יוקי [שלוחות]

לשון הרע ורכילות
החברה הקיבוצית מאופיינת בין השאר בכך, שדברים רבים שהם עניינו הפרטי של אדם בעיר, הם עניינם של כל החברים בקיבוץ כתוצאה מן השיתוף. מצב זה מביא להרבה הזדמנויות בהן צריך לדבר על אדם אחר, ולא תמיד לטובה.
אך הלכות לשון הרע אינן נעצרות בשער של הקיבוץ, ואפילו לא בדלת של אסיפת החברים או ישיבה של מוסדות הקיבוץ. הכללים שם הם אותם הכללים.
כמו שכבר נאמר, ההיתר לספר לשון הרע או רכילות לתועלת, כפוף למספר תנאים:
א. מותר לספר רק למי שהסיפור יביא לו תועלת, ולא לאחרים.
ב. מותר לספר רק אם ודאי לחלוטין שהסיפור הוא אמת.
ג. לא להוסיף מעבר לעובדות הוודאיות.
ד. לבדוק היטב האם מבחינה אמיתית המעשה שעשה האדם הוא אסור.
ה. אם ישנה אפשרות אחרת להבהיר את העניין ולהציל מנזק ללא סיפור לשון הרע, אסור לספר.
התנאים הלו חלים גם באסיפה הדנה על חבר מסוים. אין שום היתר לדבר על דברים רעים שאינם קשורים לשאלה הנדונה. אין היתר להגזים מעבר לעובדות וכדו'.
יש להעדיף במידת האפשר לדון על מקרה מסוים בפורום מצומצם, אם אין צורך אמיתי להפיץ את הסיפור.
כמו כן, אם נערכה הצבעה בעניינו של החבר (או בעניין קבלת מועמד) והדעות היו חלוקות, אין היתר לספר מי תמך ומי התנגד והדברים האלו צריכים להישאר בתוך האסיפה. בפרט, אין לומר לאדם "אני תמכתי בך, אך פלוני ופלוני הצביעו נגדך", זוהי בדיוק ההגדרה של רכילות.
...זהו נושא הנוגע לנו יום יום. גודל המשימה, לבנות חברה הבונה את היחסים ההדדיים בה על מחשבה ודיבור חיוביים על האחר, אינו צריך להרתיע מלנסות להתקדם, עקב בצד אגודל, להפחתת זיהום האוויר החברתי והמודעות לנזק שהוא גורם ולתועלת שיש בהחלפתו.
הרב יוקי [שלוחות]
תפילות השבת הן עיקר בחיי
עברתי למעלה גלבוע לפני יותר משנה. באתי לגדל את עצמי ואת בני בקהילה דתית, על כל המשתמע מכך. אפשר לומר שאני כאן בגלל הקדוש-ברוך-הוא. פירוט הבחירה הזאת להיבטים מעשיים מצביעה על דברים מוחשיים כמו כמה שירי ראש חודש שא' מביא מהגן ושאינם מוכרים לי, חברותא (חדשה) בבוקר, שגולשת לשיחות על אמונה, חגים ומשמעותם, ארוחות ו"תפילות שבת".
תפילות השבת הן עיקר בחיי כאן ולא בנקל אני שומעת על הקושי שנגרם לאחרים בשל ילדינו הרכים. ניתנת האמת להיאמר כבר בתחילה – מדובר בקומץ נשים די קבועות שמגיעות לבית הכנסת עם ילדים רכים. אנו משתדלות לכוון לשעת התפילה הנוחה לכך, "זוכות" (או לא) לחלקים שחשוב לנו להתפלל בציבור, מחלקות פירות וממתקים לכל החבר'ה ובעיקר מקיימות את הפעוטון הנייד שלנו (בהתאם למזג האוויר). מהתבוננותי בשעת התפילה לא ראיתי עד כה ילדים רצים במעברים בחופשיות מוגזמת ולא שמעתי קולות שגברו יתר על המידה (ואפשר לומר כאן בוודאות כמעט מלאה שאני "משוחדת") נדמה לי שכולנו נעות באי נוחות מוגברת מהרגע שהילד פוצה פה, וממתינות עוד רגע קט לראות אם ימצא עניין אחר בסובב או שזוהי באמת הקריאה האחרונה לצאת החוצה. לא הייתי רוצה לחשוב שכל מאמצינו לזכות לתפילה בציבור נכשלים ואנו גורמים רעה למישהו.
ובכל זאת: האם ייתכן שאין פתרון אחר מלבד הבקשה מאתנו לוותר על תפילות הציבור ולהישאר בבית?!
הייתי לא מזמן שבת בירושלים בבית כנסת והתפילה שם נשמעה למרחוק. לא הייתי מציעה להכיל עלינו את חוקי אותה תפילה (לא באורכה ולא בווליום) אך לעומתה, בתפילה החרישית שלנו, נדמה לי לעתים שזבוב טורדני יכול ליצור היסח הדעת. לכן אפשר שרגע לפני שאנו נאלצות לעזוב את ההיכל, נחפש פתרונות אחרים: אולי בדמותה של קבלת שבת חגיגית יותר ייפתר חלק מהקושי?
כמישהי שלא גדלה בעולם של תפילה או סתם מתוך אימהותי המגושמת והסקרנית אני מתבוננת פעמים בתפילתן של אמהות לילדים רכים. אני מביטה באמהות הללו שתינוק על ידיהן וילד קופץ להן בין הרגליים ובכל זאת מתאמצות הן, פעם אחר פעם, לבוא לבית הכנסת ולומר תפילה. מימיי לא ראיתי ילד (חסידי) ששריקתו בוקעת שערי שמים, אבל עתים אני מדמה לראות איך דווקא הן בתפילתן עושות נחת רוח לבורא עולם.
[מעלה גלבוע]
אין מילים בפינו
בשבת האחרונה ציין דוד הורביץ, המשמש כבר 10 שנים כמוהל, 100 מילות, מתוכן ל-40 ילדים ממירב. בסעודה שלישית חגיגית אליה הוזמנו משפחות הנימולים ממירב, הודה והוקיר דוד לנחמן שפר מקיבוץ לביא – מורו ורבו, אשר ממנו למד את מלאכת המילה.
זו ההזדמנות מצדנו לומר יישר כוח לדוד, ואשרינו שזכינו!
[מירב]
אתם הבנתם את זה?
1. מתוך רצון לתת לכל החברים אפשרות להתבטא בנושאים שונים העומדים על סדר היום, אנו מייחדים לכך את חלקו הימני של לוח המודעות בצדו הימני של חדר האוכל.
2. אין לפרסם בעילום שם, גם כשמדובר בציטוט (מודעות שיפורסמו בעילום שם יורדו).
3. אנו קוראים לחברים שלא להיגרר לניגוחים והשמצות אישיות ולשמור על מסגרת תרבותית תוך כדי שיח הדדי.
4. ברצוננו להמשיך ולחיות איש לצד רעהו, גם כאשר דעותינו חלוקות בנושאים שונים.
ועדת החברים [טירת צבי]

עם הספר
בשעטו"מ הגענו השבוע לספר ה-30,000 בספרייה שלנו. אנו מברכים ומתברכים על ההישג המכובד הזה, ובהזדמנות זו מזמינים את כל הציבור להמשיך ולהשתמש בשירותיה המגוונים של הספרייה, הכוללים גם השאלת ספרים באנגלית ובצרפתית.
[עין הנצי"ב]


חסר רכיב