תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

מאגר דוד

05/10/2004
עמודים תשרי - חשוון תשס"ה (687) 2-1
שמו הולך לפניו

בשלהי השנה שיוצאת, באזור הנגב היבש, נחנך ביום כ"א באלול, 7 בספטמבר, מאגר מים המשרת את גד"ש יישובי דרום הר חברון: מעון, כרמל ויתיר. מי שהוביל את הקמתו של המאגר הוא דוד מבצרי, "מושבניק" בכינויו הידוע, חבר עין צורים ומלווה חקלאי של יישובי ההר וחבל קטיף מטעם הגוף המיישב "אמנה". זהו המאגר השלישי שהוא מקים בעזרה וסיוע של הקק"ל ונציבות המים. לא נס ליחו והוא ממשיך ופורץ דרך עם המוטו הידוע "כשיש מים, אפשר להפריח את השממה"

דבריו של "מושבניק"
בטקס חנוכת "מאגר דוד":
גבירותיי ורבותיי, חברים וחברות, מר אברהם דובדבני, מר שמעון טל,
מר יוסי ישי, מר יחיאל לקט, מר אורי זילברמן - מחליפי הנאמן
ואחרונים חביבים בני משפחתי וחברים יקרים
אנו נמצאים באזור פלשת, מקום בו צמח החקלאי הראשון שלנו – יצחק אבינו. יצחק היושב באזור גרר, מגיע להישגים חקלאיים מרשימים. הוא מממש את חלומו של כל חקלאי באזור, מאז ועד עתה. ככתוב: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' " (בר', כו, 12). כלומר, "בשנה ההיא" בה נפרד מאבימלך מלך הפלשתים היושב בגרר, הגיע יצחק ליבול של "מאה שערים". איננו יודעים בדיוק למה התכוון הכתוב: כמה דונם היו לו, כמה טון הפיק מהם, האם צדק המדרש בפירושו כי "שדה ששיערוהו שיוציא כור אחד הוציא מאה כורין"?
על כל פנים, ברור לכול שיצחק הוציא את העיניים לחקלאי הסביבה. ככתוב במפורש: "ויקנאו אותו פלשתים" (שם, כו, 14).
מה היה סודו של יצחק?
הוא הבין היטב את סוד ההצלחה באזור. הוא הבין שמקור היבולים הגבוהים טמון בכמות המים העומדת לרשות החקלאי ולכן הוא פועל בשיטתיות לפיתוח מקורות המים באזור. הוא פתח מחדש בארות מים עתיקים שחפר אברהם אביו, אך נסתמו על ידי הפלשתים ואף חפר בארות חדשות.
מסתבר כי התנהל באזור מאבק ממושך, תוקפני ואלים בנושא המים בין רועי גרר לרועי אברהם ויצחק. יכולתו הטכנולוגית של יצחק, חריצותו, וברכת השמים עליו, עוררו את קנאת רועי גרר, ושמות הבארות "עשק" ושטנה" מעידים על כך.
בפעילותינו כיום למען אגירת מי גשמים וניצול מי קולחין של העיר באר שבע, אנו ממשיכים במאבקו העיקש של יצחק למען חקלאות האזור. הטכנולוגיה התפתחה מימי יצחק ואנו יודעים כיום להפיק ממי הקולחין מים להשקיה, אך המטרה היא אותה מטרה: להצמיח חיטה ושעורה כמו בשדותיו של יצחק.
זכינו, וכיום אנו מגדלים באזור גם גידולים כמו, תפוחי אדמה, גזר, בטטות ובוטנים ליצוא.
מפעל "מאגר דוד" הִנו חלק מהמאבק שלנו לכיבוש הנגב. לצערנו לא פסקו המריבות עם רועי גרר.
גם כיום, כל דונם שלא מעובד - ייהפך במהרה לנחלת רועי האזור …
לפני 17 שנה, כשהתחלתי לעבוד ביישובי דרום הר חברון, הבנתי מהר מאוד שהאדמות שקיבלנו ברמת ערד לא יצמיחו יבולים ופרנסה לשלושת היישובים, ופניתי למוסדות בבקשה לקבל שטחים נוספים באזור בו אנו נמצאים. אחרי ויכוחים ודיונים רבים קיבלנו את שטחי לב הנגב על יד אופקים ושטחי עין גדי לשעבר, אך המים שקיבלנו לא הספיקו. דרישותינו להכיר באזור כ"אזור בצורת" לא נענו, ואז עלה הרעיון של תוספת מים ממי הקולחין של באר שבע. בסופו של דבר, לאחר משא ומתן מייגע ומתיש קיבלנו הקצבה של מיליון וחצי קוב מי קולחין.
בערב חגיגי זה אני רוצה להודות למשרד החקלאות, לנציבות המים ולסוכנות היהודית אשר עזרו לנו להקים מפעל חיוני זה למען חקלאי דרום הר חברון.
אני רוצה להודות לכל האנשים הנפלאים שנאבקו אתי במאבק הקשה הזה להחייאת שטחי הנגב, ובמיוחד לאנשי הגד"ש של דרום הר חברון: מעון, כרמל ויתיר.
לבסוף, אני רוצה לאחל לכולנו שנזכה לברכת שמים ואדם. מי ייתן ונתברך כיצחק אבינו – "כי עתה 'ירחיב' ה' לנו ופרינו בארץ".
הלוואי שנזכה להתברך מברכותיו של כהן גדול ביום הכיפורים אשר היה מתפלל ואומר:
"יהי רצון מלפניך, …שתהא השנה הזאת הבאה עלינו ועל כל ישראל עמך …שנת אוצרך הטוב תפתח לנו,
שנת אוסם, שנת דגן תירוש ויצהר,
שנה טלולה וגשומה, שנת ימתיקו מגדים תנובתם,
שנה שלא יצטרכו עמך בית ישראל זה לזה ולא לעם אחר"!
עין צורים
חסר רכיב