תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

תשובה יהודית

05/10/2004
עמןדים תשרי - חשוון תשס"ה (687) 2-1
תשובה יהודית לפוקויאמה

על אמונה וערכים בעולם המודרני

יואב איתן

לקראת סוף המאה ה-20, העלה מדען אמריקני בשם פוקויאמה השערה הדנה
ב "קץ ההיסטוריה". על פי הבנתו, בעקבות השינויים הטכנולוגיים העצומים, האנושות כולה תגיע אל גישה אחידה לחיים, תוך אימוץ ערכים ליברליים ודמוקרטיים
הנוהגים כיום באומות המערביות
אך נראה כי המציאות שונה. המאה ה-21 נפתחה בהכרזת מלחמה של קיצוני האסלאם על התרבות הנוצרית "צלבנית". קיצוני נאסלאם עברו לטרור קיצוני
האם המאה החדשה תראה על צעידה בכיוון חשיבתו של פוקויאמה, ואם לא, להיכן נוטה כיוון ההתפתחות האנושית על פי היהדות?


במאת השנים שעברו, התקדמה מאוד הטכנולוגיה שברשות האנושות. כדור הארץ נראה פתאום קטן יותר. בני האדם החלו להרגיש כי הם חיים ב"כפר גלובלי", בעולם קטן יחסית.
להרגשה זו תרמה במיוחד ההתקדמות בתקשורת. שיטות התקשורת שבין אוכלוסיות העולם, בתחומי התחבורה, הטלפון, הרדיו, הסרטים והטלוויזיה, השתנו לבלי הכר. קצב שיפור התקשורת עוד גדל ובמידה עצומה, עם המצאת המחשבים האישיים הלוויינים והאינטרנט. בני אדם ברחבי העולם קנו במיטב כספם את אמצעי התקשורת החדשים, ובכך הצביעו על חשיבותם הרבה לאנושות, על רצונם בקשרים אלו.
לקראת סוף המאה ה-20, העלה מדען אמריקני בשם פוקויאמה השערה הדנה ב "קץ ההיסטוריה". על פי הבנתו, בעקבות השינויים הטכנולוגיים העצומים, האנושות כולה תגיע אל גישה אחידה לחיים, תוך אימוץ ערכים ליברליים ודמוקרטיים, הנוהגים כיום באומות המערביות.
אך נראה כי המציאות שונה. המאה ה-21 נפתחה בהכרזת מלחמה של קיצוני האסלאם על התרבות הנוצרית "צלבנית". ממצב של הפגנות שנאה כנגד "השטן הגדול" ושריפת דגלי ארה"ב במשך עשרות שנים, עברו קיצוני האסלאם לטרור מעשי. במבצע מתוזמן ביום 11.9.2002, נחטפו ארבעה מטוסי נוסעים, והם רוסקו על נוסעיהם אל תוך מרכזים אזרחיים וצבאיים בארה"ב. תומכי הטרור העולמי הזה, נשבעו להרוס את כלכלת מדינות העולם החופשי, ולפורר את משטריהן.
האם המאה החדשה, תראה על צעידה בכיוון חשיבתו של פוקויאמה, ואם לא, להיכן נוטה כיוון ההתפתחות האנושית על פי היהדות?

התפתחות האנושות – שלבים ראשונים
כבר משחר ימי האנושות ניסה האדם להבין את החוקיות שבטבע, על מנת לכוונו לצרכיו. האדם הבין כי רק ידיעת חוקי הטבע תאפשר לו שליטה טובה יותר על עתידו, באמצעות התערבות מכוונת בטבע.
לאחר שהאדם למד את חוקי עונות השנה ונעזר בהם לעבודת האדמה, הוא הבין כי לכל תוצאה יש את הגורם לה. בשלב הבא ניסה האדם להבין מי אחראי לתוצאה הנקראת טבע. מי ברא את העולם. האדם החל להאמין בכוח עליון.
נדבך מחשבתי נוסף התמקד בהבנת המוסר הא-לקי. על פי הבנת האדם, אם ישנו בורא לעולם אשר קבע את חוקיות הטבע, חייבת להימצא גם חוקיות מוסרית בטבע. על פי הגיונו של האדם, לבורא חייב להיות גם "היגיון ערכי" המתגלה בהתרחשויות בעולם. לבורא צריכה להיות כוונה מסודרת ואחידה המכתיבה את מעשיו בעולם. לכן החל האדם לנסות ולהבין מהו "טוב" ומהו "רע" מתוך התבוננות בעולם שסביבו.
כאשר לא מצא האדם שום הסבר הגיוני ל"טוב" ול"רע" שראה סביבו, הסיק כי כוחות שונים שולטים בעולם. לכוחות אלו מטרות מנוגדות, ולכן, מערכות שונות של טוב ורע. ממילא אין טעם לחפש אחר צדק אחיד בעולם. אליל אחד יחייב את המלחמות וההרג, הנקם והאכזריות, בעוד שאליל המתנגד לו ידגול בשלום, בחמלה ובהתחשבות. האחד יחייב את הנאמנות לבת הזוג, בעוד שהשני יתהולל וירמוס כל מחויבות וילעג לריסון עצמי.
התוצאה כמובן היא כאוס ערכי, כמו שהבין האדם את התנהלות העולם. אין מוסר אחיד ואין סולם ערכים המקובל על הכול. לכן מוצדק כי איש הישר בעיניו יעשה, ורק החזק והערמומי ישרדו. כך ראו הדורות הראשונים את העולם.
התורה מבהירה, כי כאוס ערכי זה מסתיים בעונש המבול.

התפתחות האנושות – האמונה בא-ל יחיד
שינוי עצום בהבנת העולם חל עם הופעתו של אברם העברי. על פי מסורת רבותינו, במקום תאוריית אלילים המרבים לריב ביניהם על מטרות וערכים מנוגדים, הבין אברהם כי ישנו רק א-ל יחיד אשר ברא את העולם. הנחת יסוד נוספת של אברם הייתה כי בורא העולם שולט בו גם לאחר שסיים את בריאתו.
בגלל היותו א-ל יחידי, הניח אברהם כי הבורא פועל אמנם ב"צדק", היינו, ביחס אחיד ועקבי ולא במקריות. אברם העברי הבין גם, כי בני האדם לא יכולים להבין את הצדק הא-לקי בגלל מוגבלות שכלם. בכך פתר אברם את הבעיה העיקרית אשר הביאה את האנושות לאמונה באלילים רבים. אברם הניח את היסוד למונותאיזם.
הבנה זו אליה הגיע אברם העברי, היא הבסיס ליהדות, ויש בה כמובן גם הישג מוסרי של האנושות כולה. אברם הביא למהפכה ערכית כאשר הכריז כי בורא אחד יצר את כל בני האדם ולפיכך שווים כל בני האדם. אברם חידש בטענתו גם כי כל האנושות מחויבת בסולם ערכים אחיד, זכאית לצדק. על פי הבנה זו יש גמול לעושי טוב ועונש לחושבי להרע. א-ל אחד שופט את כל מעשי האדם בלא משוא פנים, ומשפט אחד קובע את גורל כולם.
קבלת התורה בהר סיני על ידי משה רבנו, השלימה את הבנת היהדות על ידי ציון ברור של סולם הנבראים. ייחודו של האדם הוא בעובדה הידועה "ויברא א-לקים את האדם בצלמו, בצלם א-לקים ברא אתו" (בראשית א, 27). מעובדה זו נגזר סולם הערכים העולמי.
נשארה כמובן בעיה לא פשוטה, של הבנת הצדק הא-לקי, כלומר, הבנת "סרגל הצדק" בעולם, על ידי בני האדם. לבעיה זו מוקדשים פרקים חשובים בתנ"ך.
דוגמה ידועה היא המעשה המדהים של אברהם אבינו, בעומדו לפני ה"מקום" , בניסיון להבין את הצדק שמאחרי ההחלטה על חורבן סדום ועמורה. אנחנו כבר יודעים כי בסוף כל "ההתמקחות", חזר אברהם להבנה, כי בשכלו ובהגיונו הבנויים על גורם ותוצאה, על "סובב ומסובב", לא יוכל מעצם טבעו להבין את גזרותיו של בורא העולם.
אברהם הנחיל לאנושות את ההבנה כי בורא העולם, אשר יכול לחרוג ממסגרת ההיגיון האנושי, וליצור את עולמנו ביצירת "יש" מתוך ה"אין", רק הוא יכול להיות הממונה על "סרגל הצדק", על הגמול הא-לקי. האדם יכול להתנחם בעובדה כי אכן יש צדק בעולם, גם אם אינו תמיד מובן לשכל האנושי.
אברם הוריש לאנושות את התקווה לעולם טוב יותר, לעולם המתקרב אל הצדק הא-לקי.

האמונה והמוסר
אדם אשר הצליח להגיע לאמונה בא-ל עליון והבין כי הוא לבדו ברא את העולם, מחויב אם כן לכללי מוסר מוסכמים, ולסולם ערכים אחיד. זאת בניגוד לאדם האתאיסטי, אשר אצלו המוסר מושתת על הגיונו של האדם. היגיון יכול להשתנות, כידוע, בהתאם לנסיבות בו הוא מופעל, ובהתאם ליכולת השכלית של האנשים הטוענים בשמו של ההיגיון. המוסר האמוני יציב הרבה יותר.
לאמונה המונותאיסטית יש, אם כן, כוח מוסרי מחייב עצום, על קהל המאמינים בה. זאת בניגוד לאתאיזם או לאלילות. האם לאמונה זה יתרון או חסרון בעולם המודרני?

התקשורת והשוואת תרבויות אנושיות
כפי שצוין, הקשרים שבין חברות בני האדם התחזקו מאוד במאה ה-20, עד כדי הפיכת העולם האנושי למעין "כפר גלובלי אחד". אדם בבורמה, לומד על החברה שבפינלנד, נער במצרים לומד על חופש ההבעה של הנוער בארה"ב ואזרח בסוריה לומד על מערכת המשפט והצדק בישראל. אנשים מתחילים להשוות בין מדינות, ובעיקר לשאול את עצמם שאלות: מדוע במדינה מסוימת ישנה מערכת משפט הוגנת, יש התפתחות מדעית ופריחה כלכלית, ובמדינה אחרת יש התאבנות כלכלית ורעיונית; כיצד ניתן להבין שבאותם "תנאי פתיחה" של אוצרות טבע, שתי מדינות נבדלות כל כך בכלכלה, ברמת החיים ובאפשרויות ההתפתחות האישית; כיצד נוצרו הבדלים כה גדולים ברמה החברתית, למרות שלכאורה בכל מדינה יש פרלמנט, ישנן בחירות וישנה מערכת חוקים ומערכת שיפוטית; מדוע במדינה אחת יש חופש גדול לפרט, ובאחרת יש פחד ודיכוי לאורך שנים רבות?
השוואת התפתחותן של החברות האנושיות בעולם מלמדת כי חברה יכולה להשתפר רק כאשר יש בתוכה מערכת חוקים המקובלת על העם, מערכת אחידה ומחייבת.
לא יכולה להיות התקדמות חברתית כאשר לאזרחים יש חשש מתמיד מהיתקלות במערכת חוקים לא אחידה או מסוכנת ולא מוסרית. אין התקדמות של חברה אנושית כאשר בתוכה יש חשש מתמיד מאלימות ורצח. בלי ביטחון יסודי זה, ישתק הפחד את הפתיחות ההדדית ואת האמון הבסיסי, וימנע את הזרימה החופשית של המידע. חוסר האמון שבחברה כזו, ימנע את התקדמותה בתחומי המדע, הכלכלה והמשפט, ויגרום לנסיגתה.
לימוד מצב החברות האנושיות במאה ה-20, מראה על יתרון ברור לקבוצת אוכלוסייה אשר מכונה "העולם המערבי". מדינות העולם המערבי בולטות ביכולתן הכלכלית ואפילו הצבאית. חברות אלו מתייחדות במשטרים חופשיים ודמוקרטיים, ומאופיינות במערכת משפט אמינה ועקבית ובמערכת פיתוח מידע באוניברסיטאות. מדינות אלו נשענות על מערכת גביית מסים מודרנית ועל גיבוי סוציאלי מתקדם. לכן חשב פוקויאמה כי מדינות אלו ישמשו מודל לחיקוי עולמי.

מערכת החוקים וערכי היסוד
על פי הבנתי, בעקבות השאלות יגיע האדם בהכרח להבנה כי את ההבדלים בין המדינות ניתן למצוא בהבדלים שבין חוקי העמים, ובעיקר ביסודות מהם נגזרו חוקי המדינה, בערכים היסודיים של החברות השונות.
על פי הבנה זו, חברה היא תוצר של ערכיה המשותפים. מתוך ערכיה הבסיסיים נגזרים חוקיה ולא להפך. קביעת חוקי היסוד, כתיבת "חוקה" של עם, מתבססת על תפיסת העולם של מייסדי המדינה ומעוגנת בהשקפת העולם של קובעי חוקי היסוד.
אם נעמיק עוד לבחון במקור הכוח של המדינות המפותחות, נגלה כי השקפת עולמם של מייסדיהן מקורה באמונתם. ההבנה על מעמד האדם בעולם מול בוראו ועל מעמד שאר הברואים, נגזרת מאמונתם. התפתחותן המרשימה של המדינות "המערביות" במאות האחרונות, נעשתה בלי קשר לגודלן או לכמות חומרי הגלם שברשותן.
כאשר בוחנים את השקפת העולם של מייסדי הדמוקרטיות המערביות, בולטת חשיבות הסתכלותם הדתית, כפי שתיאר אחד מכותבי חוקת ארצות הברית. מערכת הערכים עליה התבססו המחוקקים, נבעה מחינוכם ואמונתם הדתית נוצרית. אמונתם הדתית נשענה על המונותאיזם אשר ייסד אברהם העברי.
כתוצאה מהבנות כגון אלה, יתחילו אנשים לשאול מהי החברה הטובה יותר והמתאימה יותר, או בניסוח אחר, מהם רעיונות היסוד אשר כדאי לאמץ על מנת להביא את חברתם להצלחה כלכלית וחברתית.
על פי ניתוח זה, ייתכן שדווקא במאה ה-21, יעמיקו יותר אנשים במאמץ הבנת הדתות, אשר השקפות עולמן נמצאות בבסיס החברות האנושיות. תהליך ההשוואה בין הדתות יתרחב.
ייתכן שתהליך זה יביא לעלייה בחשיבות האמונה דווקא, ואולי לגידול במספר המאמינים במאה החדשה.
האם ייתכן שזו הסיבה לטרור של האסלאם הקיצוני?

מעמד היהדות במאה ה-21
על פי הבנות אלו, נראה כי ליהדות יתרונות גדולים במאה הזו. יתרונה הראשון הוא בהיותה הבסיס למונותאיזם, כלומר א-ל יחיד ומוסר אחיד. ויותר מכך, ייתכן שניתן להראות כי גם בין הדתות המונותאיסטיות, יש ליהדות יתרון. יתרונה הבולט הוא בפתיחותה, בחופש הבעת הדעה בין חבריה. נראה כי דווקא חברה המתבססת על קיום מצוות התורה מתייחדת בחופש ההבעה, כפי שהדבר מתבטא בישיבות ובקהילות היהודיות ( ואף בכנסת ישראל... ). יתרונות אלו חשובים מאוד בעידן החדש של התקשורת הפתוחה.
חופש הבעת דעה זה, נשען על הקפדה והחמרה עצומים בשמירה על חיי אדם ובאימוץ טוטלי של הדיבר "לא תרצח". החמרה זו מוצאת את ביטויה בדרכים שונות, כמו למשל ההנחיה ההלכתית על חשיבות "פיקוח נפש", וכמו ההנחיה לשופטי בתי הדין להתאמץ בהצלת נאשם מדין מוות. היהדות בולטת בזהירות בחיי האדם, כי "חביב האדם שנברא בצלם". הקפדה זו בשמירת חיי האדם היא המאפשרת למעשה את חופש ההבעה ומאפשרת את זרימת המידע בין אנשים. היא העומדת למעשה בבסיס ההתקדמות של החברה המודרנית.
ליהדות יתרון מיוחד נוסף, והוא הציווי של התורה לחיות בפועל על פי המצוות, "אלה המצוות... אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח, 5). אין קיום מצוות התורה מוגבל ליום מסוים בשבוע והחיוב מקיף את כל תחומי החיים בכל יום ויום. לחיוב זה השפעה ישירה על גמישותה היחסית והתחדשותה של היהדות. קיום המצוות בחיי היום יום מכריח את הדבקים בתורה להתמודד עם השינויים הגדולים בכלכלה, בטכנולוגיה ובכלל האנושות, תוך כדי שמירת המצוות. זה מתכון ייחודי ליהדות, המותאם היטב למניעת התאבנות. השלכות הציווי "וחי בהם" על קהילות ישראל ועל פסיקת ההלכה בהן, הן עצומות. מאפיין זה של תורת ישראל, גורם לה להיות כל כך עדכנית, גם (ואולי דווקא) בעידן של התקדמות טכנולוגית וביולוגית כל כך מהירה.
ייתכן שזה ההסבר מדוע פסיקות ההלכה של חכמי ישראל בעניינים הנוגעים למוסר האנושי, נעשות כיום למקור השראה ולימוד ברחבי עולם המשפט המודרני. פסקי הלכה יהודיים מצוטטים בפסקי דין עדכניים העוסקים בבעיות ערכיות שמציבים החיים המודרניים ברחבי העולם המתקדם.
הערכים הנגזרים מתורת ישראל, נותנים תקווה לכלל האנושות, לעולם צודק יותר.
וכך מנוסחת גישת רבותינו לחזון המתאים לאנושות: "ועל כן נקוה לך ה' א-לקינו לראות מהרה בתפארת עזך… לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך" (מתוך תפילת "עלינו לשבח").
קבוצת יבנה
חסר רכיב