תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דבר העורכת

02/09/2004
עמודים אלול תשס"ד (686) 12
דבר העורכת
תודו שלראות ילדי בית ספר צעירים
יוצאים ביומם הראשון לבית הספר והילקוט הגדול על השכם
זה מראה ענוג ומרטיט מאין כמוהו...
תודו שלראות את פרח החצב הנישא בשולי הדרך
ואת הערב היורד ומקצר את שעות האור והחום
זו בשורה לקרירות ורוגע שנוגעים בנו...
תודו שקול שופר בבוקר ימי אלול והזמנת לוח שנה חדש
מכניסים בנו יראה וחגיגיות, והקול הפנימי ניעור לחשבון הנפש.

"סוגרים קיץ" בגיליון אלול, אחרון לשנה זו.
קיץ לוהט של מושגים שהשתגרו מהר בשפת היום-יום:
"ועדת דברת" לנושא מבנה הלימודים של ילדינו;
אנשי גוש קטיף, אנחנו ושאלת "ההינתקות",
"קאסמים" בנגב המערבי, בשדרות וגם בסעד,
ו"רעידת האדמה" בקיבוץ הדתי, שהפך לשק חבטות
של חלק מעיתוני הציבור הדתי וקוראיו.
"יונתן בשיא", "אמנון שפירא", "עמדת התנועה", וכו'.

חלקו הראשון של הגיליון נוגע בשאלות פוליטיות
ואמנות להסדרי יחסים בציבוריות השסועה.
בחלקו האמצעי אנחנו "סוגרים את הקיץ", בד בבד
עם שאלת התרבות לחברים בקיבוץ המשתנה.
חוגגים יום הולדת למעלה גלבוע, ומגיבים לנושא "חתונה מאוחרת".

ימי "חודש האיתנים", הוא חודש אלול. ימים של ריכוז וחשבון הנפש.
ימים של מחשבות על הדרך והמעשים, על עצמנו ועל דרכינו
כדי לחפש ולהיות יותר ויותר "אדם".

"ההכנה לתשובה הכללית היא קול השופר המאסף לכל המחנות" (הרב קוק).
חודש הרחמים והסליחות


חסר רכיב