תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

תלמידי נעל"ה

31/05/2004
עמודים סיון תשס"ד (683) 9
מפגש עם תלמידי נעל"ה
תמר לביא
לפני שנה הם הגיעו אלינו – נוער עולה לפני הורים
קבוצת תלמידים מצרפת הרחוקה, שהצטרפה לשכבת י' בבית הספר וחיה בשדה אליהו
השנה הם כבר "ותיקים ממש" והרבה מקצועות הם לומדים במסגרת הרגילה
נפגשתי אתם וביקשתי ללמוד מהם עליהם, וגם קצת עלינו...

מה שונה בין צרפת לישראל?
הנערים מספרים שפה טוב יותר מאשר בצרפת, כי פה, בקיבוץ שדה אליהו ובבית הספר, יש רק יהודים. "למרות שזו מדינה יהודית", אני מתפלאת, "הרי יש לנו עדיין אויבים"? והם אומרים: "אפילו שבארץ ישראל מסוכן, היא עדיפה כי היא שלנו!!! יש פה הרגשה שלמרות הסיכונים, יש ליהודים שליטה על החיים שלהם, והכי חשוב - אנחנו יכולים להיות יהודים בלי לפחד". בצרפת - כל כינוס יהודי, למשל, מלווה תמיד באבטחה. ליד כל בית ספר יהודי ניצב שוטר, מפחד שירביצו לילדים, ואי אפשר לצאת בערב מהבית כי יש סיכוי טוב שזה לא ייגמר בשלום.

אני מתקשה להבין: "גם לנו יש שומר בכניסה לבית הספר"?
הנערים מנסים להסביר לי שוב: "בחו"ל אי אפשר להיות יהודי, פשוט אי אפשר"!
אנחנו מעלים את האפשרות שמי שנולד בישראל לעולם לא יבין מהי אנטישמיות אמיתית, ולא יעריך עד הסוף את החירות הגדולה שיש לנו במדינה שלנו.
"אם יהודי יגיד לך, 'אני נוסע לארה"ב', לא תשאלי שאלות", מביא אותי במבוכה אחד הנערים, "אבל אם יהודי יספר לך שהוא עולה לישראל, זה יהיה לך בלתי מובן. איך אפשר לא להבין שאדם רוצה לחזור לבית שלו?! לי הרבה יותר קשה להבין את מי שלא רוצה לחיות פה".

הפשטות של הדברים מלמדת אותי פרק חשוב ביהדות וישראליות...
החבר'ה אומרים לי: "יש ישראלים שלא מבינים שעם ישראל לא יתקיים בלי ארץ ישראל וארץ ישראל היא 'סתם ארץ' בלי עם ישראל. כי כשהעם חי כאן, אז מקיימים פה את התורה ושומרים על מסורת האבות, ולמדנו מספיק פעמים, כולל בשואה, שבחו"ל אי אפשר לעשות את זה. חוץ מזה, אנחנו לא רוצים ששוב תהיה שואה, ורק אם יבינו היהודים שהם צריכים לשמור על הבית שלהם, זה לא יקרה שוב. אם יש אנשים שהבינו שהם צריכים להקריב את חייהם כדי שלנו יהיה בית, אז מי אנחנו שלא נשמור על מה שיש לנו בזכותם".

מה קשה בארץ?
קשה להם להיות רחוקים מהמשפחה, להיות 24 שעות ביום עם אותם אנשים, למצוא זמן לעצמם כשהם בפנימייה, וקצת משעמם לחלקם לנחות מ"עיר האורות" לחיים הקיבוציים בעמק...
"הקיבוצניקים שומרים על דיסטנס. היינו שמחים אם הם היו באים לדבר אתנו", הם מציינים, "וכמובן, האוכל... בישראל אוכלים יותר בריא, פירות וירקות. ומה שבריא יותר - טעים פחות. אל תתאמצו", הם מחייכים, "אוכל כמו בפריז לעולם לא תצליחו לבשל..."

ואחרי שהקב"ה שמע לתפילותינו וקיבץ פזורינו, בואו נעשה גם אנחנו משהו וקצת "נשבור דיסטנס".
----------------------------------------------------
תמר לביא,
חסר רכיב