תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

מועצת תלמידים

30/05/2004
עמודים סיון תשס"ד (683) 9
מועצת תלמידים
מזה כחצי שנה פועלת בבית הספר היסודי שק"ד שבשדה אליהו מועצת תלמידים, בה חברים כ-15 נציגים מכיתות ג' – ו', שנבחרו בהליך דמוקרטי – לאחר שהציגו את עצמם ואת המצע שלהם.
מועצה התלמידים מלווה על ידי אלקה רצאבי, סגנית המנהלת ויועצת חינוכית
וריבה פריד - הרכזת החברתית

"מטרת הקמת מועצת התלמידים הייתה", כך מספרת ריבה, "לתת לילדים אחריות על עצמם – בתחומים הרבים בהם יכולים הם להשפיע ולעזור, ובנוסף – לעודד עשייה והשפעה מתוך הנחה שפעולות אלו יוצרות קשר חזק למקום והמעורבות תיצור אהבה ואחריות כלפי בית הספר".
עוד מספרת ריבה "כי הילדים שנבחרו למועצה עברו תהליך ארוך שכלל הבנה בסיסית של מטרות המועצה ודרכי פעולתה – מה הם המוסדות שמעליה ומה הם תחומי האחריות שלה. במסגרת תהליך ההכנה נפגשו הילדים עם מועצת תלמידים מתפקדת מבית הספר בעין חרוד ושמעו על אופן עבודתה של המועצה. במהלך התהליך", אומרת ריבה, "היה לחץ שנתחיל לעבוד ונוכיח תוצאות, אך התהליך שעברנו היה חשוב מאוד, ובסופו הציגה אלקה דגם עבודה שהתאים לנו ועל פיו אנו עובדים כעת".
כדי להכיר מקרוב את מועצת התלמידים נפגשתי עם נציגים מתוכה, ושמם בישראל: יאיר לנר (כיתה ד') ממעלה גלבוע, רועי מאיר (ו') מירב, אורי פיקסלר (ד') שדמות מחולה, מוריה נחום (ו') כפר מחולה, מור יוסף (ג') בכורה ונעה ריבלין (ו') עין הנצי"ב.

כיצד נבחרתם לתפקיד?
יאיר: "אצלנו היו הרבה מועמדים והיה מירוץ צמוד. היו בחירות מפתיעות, היו כיתות שהבחירה הייתה צפויה".
נעה: "בי בחרו בגלל פעילויות חברתיות שעשיתי בעבר".
אורי: "אני לא כתבתי במצע שלי מה אני יכול לעזור, כי אני לא יכול להבטיח".
ריבה מוסיפה שאורי לא רצה לכתוב מצע כדי שלא לשבח את עצמו ולבסוף הוחלט שיכתוב מצע שיפרט למה חשוב לו להיות במועצת התלמידים.
"למה זה חשוב? – כי כל התלמידים לחצו עלי, כי הם חושבים שאני חכם. אני לא יודע אם הם חשבו שאני יכול לעזור להם".
הילדים חושבים שתפקידי המועצה הם לעזור לילדים לעשות פעילויות חברתיות, לעשות שיהיה כיף לבוא ולגרום לכך שלא יהיה מי שיגיד שמשעמם בבית הספר, כי בסוף לא יהיה מי שיבוא לשם...

כיצד פועלת המועצה?
בכל שבוע מתקיימת פגישה ובה דנים בבקשות וברעיונות. למועצה יש מזכירה שרושמת את הפרוטוקול וסגן שנותן רשות דיבור ויו"ר שמנהל את הישיבה.
ריבה מספרת שהקבוצה שנוצרה היא קבוצה שנעים להיות בה, וגם לצעירים יותר יש תחושת ביטחון, הם יכולים לדבר ללא חשש, ישנה הרגשה של יחד.
הילדים מוסיפים: "עכשיו אנחנו מגובשים ואנחנו רוצים לגבש את כל בית הספר, שיהיה פה כיף". הם מוסיפים שבהתחלה הם היו מתפרצים זה לדברי זה וכיום למדו (דבר שבא לידי ביטוי גם במהלך הריאיון) לנהל שיחה בצורה מסודרת.

מה הן הפעילויות שכבר קיימתם?
לקראת פסח - יום ניקיון. לקראת פורים - מתנות לאביונים ומשלוח מנות לחיילים. מועצת התלמידים יצרה גם לוח מסודר של זמני משחק במגרשים שבהם היו מריבות מי ישחק ומתי. המועצה פנתה למנהלת בבקשה לטפל בצלצולים שאינם תואמים את מערכת השעות של היסודי והמועצה גם פנתה בבקשה להחליף את הצלצול ש"מפריע באוזניים" כלשונם – והתשובה הייתה שמישהו נוסע לצרפת במיוחד להביא את סוג הצלצול הזה... במהלך שיחתנו התברר כי המועצה מביעה את נכונותה לנסוע לארצות תבל השונות ולחפש צלצול אחר, כמו צלצול המשמיע קול נגיסות שוקולד משוויץ, או צליל הביג-בן מאנגליה ואולי תרועת מלחמת השוורים מספרד. תנו להם לנסוע – הם כבר ימצאו!

האם תלמידים פונים אליכם בבקשות?
נעה: "לפני הטיול השנתי (שהיה אחלה) ביקשו להאריך אותו ביום כי הוא היה רק יומיים".
יאיר: "ביקשו לעשות הפסקה נוספת בין הפסקת עשר להפסקת הצהריים, כי יש שלושה שיעורים רצופים.
מוריה: "פנו אלינו בקשר לצלצול ואנו העברנו את הבקשה, וביקשו גם להפחית את שיעורי הבית".
רועי: "ביקשו שהמורים יפסיקו להקדים לשיעור..."

ומה אתם עושים בבקשות?
"אנחנו דנים בהם, לפי סדר החשיבות והעניין.
יש דברים שאי אפשר לשנות. אנחנו רוצים ליצור תיבה שבה ישימו בקשות אנו... 'איך אומרים את המילה הזאת, ריבה'? – 'אנונימיות', ואנחנו נטפל בהן".

מה היעד הבא שלכם כמועצה?
"לעשות עיתון של בית הספר שבו נדווח על מועצת תלמידים, על המטרות, גם אנחנו רוצים להשתמש במערכת הכריזה, למשל לספר בהפסקות סיפורים לילדי כיתה א'".

מה הם חלומותיכם במסגרת המועצה?
רועי: "להתפתח עם מועצת התלמידים ולהיות גם במועצה של ... ויישובה בבית שאן בשנה הבאה".
מוריה: "להגשים את המטרות, להוכיח שאנחנו רציניים ואז יהיה לנו קל יותר לקדם את המטרות. וחלום נוסף – שלא תהיה אלימות".
נעה: "שהתלמידים יעריכו אותנו וישתפו פעולה בפעילויות שאנחנו עושים בשבילם ושיידעו שאנחנו עוזרים להם".
יאיר: "יש אנשים שלא מאמינים ביכולת של מועצת תלמידים, החלום שלי הוא שלילדים יהיה יותר טוב בבית הספר ושהם יסמכו על הנציגים שלהם".

איך אתם מרגישים עם התפקיד שקיבלתם – להיות נציגי ציבור?
אורי: "יש הרבה אחריות – לשפר ולעשות וצריך לחשוב על זה".
נעה: "צריך לתת דוגמה, אתה אומר להפסיק להיות אלימים אז אתה גם צריך להתנהג כך".
מוריה: "יש לנו יכולת להשפיע, וזכות לשמש פה לתלמידים האחרים".
יאיר: "אני נהנה מזה".

מי הם האנשים שמהם אתם לוקחים דוגמה לתפקוד שלכם?
רועי: "מה שבטוח, אנחנו לא לוקחים דוגמה מאריאל שרון..."
אורי: "אבא שלי משתתף בוועדות והוא נוסע כדי לשכנע את הפעילים שיצביעו נגד ההתנתקות. הוא לא נח עד שהוא לא מוצא את מה שהוא רוצה, או מסיים את המטרה שלו, ואפילו אם יחזור מאוחר".
נעה: "מאמא שלי. היא ראש ועדת צעירים והיא יודעת לנהל אסיפות והיא עוזרת לי בהכוונה לגבי מועצת תלמידים (נעה היא היו"רית) ולה אני מספרת ראשונה על ההתלבטויות שלי".
מוריה: "אמא שלי, כי היא אומרת מה שהיא רוצה להגיד, ולמדתי ממנה להגיד מה שאני חושבת ויש לי ביטחון עצמי".
רועי: "שלישיית האחיות שלי (בנות ארבעה חודשים). אם הן לא מקבלות את האוכל שלהן בזמן – הן מתחילות לצרוח. וכך אני – אם אני רוצה משהו, אני הולך עליו עד הסוף..."

נשמע הצלצול והפגישה הסתיימה. אחרי הכול אלו גם תלמידים, לצד היותם נציגי ציבור נבחרים, נדמה שאותם המעמד לא מבלבל ולא מסנוור והתום והיושר נשקפים מהם בבירור.

עלו והצליחו – מועצת התלמידים.
ולריבה ואלקה – המנחות, המלוות והמייעצות – יישר כוח והמשך עבודה פורה ונעים גם במחזורים הבאים.
-------------------------------------------------
חגית פשחור, בת עלומים, בוגרת התיכון הקיבוצי ביבנה, נשואה לאלעד, בן עין הנצי"ב,מחנכת ומורה לספרות והבעה.
חסר רכיב