תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

מקראות גדולות

30/05/2004
עמודים סיון תשס"ד (683)9
מקראות גדולות הכתר
ריאיון עם יוסף (ג'ו) וינטר
מרים אלדובי

"אלמלא בעלי המסורת שהעמידו התורה והקבלה על עמדה, כמעט לא מצא אדם ידיו ורגליו במחלוקת, וכבר נשתכחה תורה מישראל ונעשית תורה ככמה תורות ח"ו, ולא היינו מוצאים שני ספרים בכל ספרי המקרא שיהיו מסכימים יחד, כאשר קרה לשאר ספרי המחברים..." (בהקדמה לספרו, ר' שלמה ידידיה נורצי ממנטובה, המאה ה-16, בעל "מנחת שי")
בראשונה היו מסורות אצל חכמים שונים על אופני קריאת מילים בתנ"ך, על תיקוני נוסחאות, תיקוני כתיב, וכיוצא בדברים אלה. אך אחרי חתימת התלמוד, במאה ה-6, החלו חכמי טבריה לרשום את ההערות האלה באופן מסודר יותר, ובהוספת עניינים שונים הנוגעים לכתיב ולדקדוק. מחברי המסורה ומאספיה, נקראים בשם "בעלי המסורה" או "המסורת"

אם תרצה להיות בטוח שתפגוש את ג'ו וינטר, לך בשעת בוקר אל כביש הביטחון סביב קיבוץ לביא, וליתר דיוק - בשעה 6:30 בבוקר. אז עושה ג'ו את ההליכה היומית שלו, כדי לשמור על כוח וכושר. ב-7:00 הוא שומע חדשות, אוכל ארוחת בוקר, לוקח את התיק ושם פעמיו לבית הספר, שם הוא מורה כבר קרוב ליובל שנים. בעבר לימד מקצועות טבע, מתמטיקה ויהדות, והיום הוא מחלק את זמנו: 4 ימים בשבוע הוא מורה ליהדות בבית הספר, ויום ארוך אחד בשבוע הוא משכים קום ויוצא בשעה 5:00 בדרכו לאוניברסיטת בר-אילן שברמת גן, הישר ל"מכון למקראות גדולות הכתר". שם הוא אחד מצוות שעיסוקו הוצאת מהדורה חדשה של המקראות הגדולות, המבוססת על "כתר ארם צובה".

והרי יש כבר מהדורת "מקראות גדולות"?
אמנם כן, אלא שהצורך בהוצאה חדשה התעורר מפני שהמהדורות שהיו קיימות עד כה התבססו על הנוסח של יעקב בן חיים (תרפ"ד-תרפ"ה), הידוע כמהדורת ונציה. כתבי היד שעמדו אז לרשותו לא היו מן המעולים, וכתוצאה מכך יש אלפי טעויות בטקסט המקראי, בכתיב, בניקוד, בטעמים ובהערות המסורה.
לא היה ספק בצורך למהדורת יסוד חדשה. פרופ' מנחם כהן מאוניברסיטת בר-אילן החליט להיענות לאתגר ולהוציא מהדורה חדשה, המבוססת על כתר ארם צובה והיא נקראת "מקראות גדולות הכתר".

מדוע דווקא "כתר ארם צובה" כבסיס?
כתר ארם צובה הוא כתב היד המעולה ביותר הידוע לנו. הוא נכתב על ידי שלמה בן בויאיא. המסרן היה אהרן בן אשר, דור עשירי למשפחה טבריינית של מסרנים. הוא הוסיף את הניקוד, הטעמים והמסורה. המסורה היא מנגנון של מאות בשנים של חכמי ישראל, שמטרתו לשמור על הטקסט המקראי מפני שיבוש.
קנה המידה לאמינותו של כתב יד הוא ההתאמה בין הטקסט ובין הערות המסורה. כל כתבי היד הידועים, רחוקים מהתאמה זו. מאידך, בכתר ארם צובה יש התאמה כמעט מושלמת בין הערות המסורה לטקסט המקראי.
כבר בזמן הרמב"ם היה כתב היד כתר ארם צובה ידוע ככתב היד המעולה ביותר, והוא עצמו השתמש בו לכתיבת ספר התורה שלו.

ענבי הגפן בענבי הגפן
ג'ו וינטר נולד בעיר לובק שבגרמניה, שם גדל ולמד עד גיל 13. הוא למד בבית הספר הנוצרי שהיה במקום ובשעות אחר הצהריים למד יהדות בכיתות השלמה של הקהילה היהודית, אותן ריכז אביו, שהיה רב הקהילה.
כשגברה האנטישמיות בסוף שנות ה-30, עזבו משפחות יהודיות רבות את גרמניה, והוריו של ג'ו החליטו לשלוח אותו לקרובי משפחה באנגליה. כשנה לאחר מכן היגרה כל המשפחה לאנגליה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נלקחו הוא ואביו למחנה הסגר, שזו הייתה מדיניות האנגלים כלפי מהגרים מגרמניה. שם שהו כחצי שנה ועם שחרורם עברה המשפחה כולה לצפון אנגליה. ג'ו השלים את לימודי ההנדסה, ובמהלכם המשיך גם בלימודי יהדות.
בשנת 1951 עלו ארצה ג'ו ואשתו ובחרו להקים את ביתם בקיבוץ לביא. רב בקיבוץ לא היה בתקופה זו עדיין, ובלביא הטילו על ג'ו להיות הכתובת לקשר עם הרבנות לגבי שאלות שהתעוררו ונצרכו לבירור. התפקיד חייב את ג'ו להתעמק בחומר, ועל כן קיבל שחרור מהמשק ללמוד כשנה במרכז הרב, ובזמן הזה הכין עצמו להסמכה רבנית.
את ההסמכה קיבל מהרב רפאל הכהן קוק זצ"ל מטבריה וכן מהרב אלימלך בר שאול זצ"ל מרחובות.
מאז פעיל ג'ו ותורם בשטחי החיים הרבים, ומעבר לפעילותו הציבורית בוועדות שונות, מרביץ תורה לדורות רבים.

כיצד השתלבת במפעל הכתר?
ג'ו: "את עבודת ה-m.a. כתבתי בהדרכת פרופסור מנחם כהן, בענייני מסורה של כתבי יד. אחרי קבלת התואר ב-1983, ביקש ממני פרופ' כהן לעבוד במכון שהוא עומד בראשו בבר-אילן, שהיום הוא ה'מכון למקראות גדולות הכתר'. מאז, יום אחד בשבוע, כל שבוע, אני שם. תחום העבודה שלי הוא המסורה. במהדורה שלנו הוסיף פרופ' כהן הסבר להערות המסורה, וקרא לו 'עין המסורה', בה אנחנו מסבירים את הערות המסורה, שהן כמעט בלתי מובנות לאדם מהשורה. זו עבודה סבוכה למדיי, הכרוכה לא פעם בעבודת בילוש יסודית.
לדוגמה, ההערות של 'המסורה הקטנה', שהיא קיצור רשימותיהם של בעלי המסורה, שנרשמו בין העמודות של ספרי המקרא. אם המסורה קובעת שמילה מסוימת או צירוף מילים מופיע X פעמים, כוונת ההערה יכולה להיות לעניין שבטקסט, לספר בו מופיעה ההערה, לאחת החטיבות בתנ"ך או למקרא כולו - את זה יש לבדוק ולרשום ב'עין המסורה'.
יש לציין שבמהדורת המקראות הגדולות שלנו מופיעים פרשנים נוספים של ימי הביניים, כגון, ר' יוסף בכור שור, ר' ישעיהו מטראני, ר' אליעזר מבלגנצי, ר' יוסף אבן כספי, ועוד".

מה עם החלקים שאבדו?
"כתר ארם צובה היה כתב יד של המקרא השלם. בפרעות תש"ח אבדו התחלת הספר וסופו. מה שבידינו היום הוא מפרק כ"ח בספר דברים ועד פרק ג' במגילת שיר השירים (מלבד כמה דפים בודדים). במהדורה שלנו אנחנו משחזרים את חלקי הטקסט החסרים בעזרת תוכנת מחשב ייחודית ורבת עצמה, שאותה פיתח פרופ' כהן, על סמך הערות המסורה במקומות הקיימים בכתר ועל סמך כתבי יד אחרים, הקרובים לנוסח הכתר.
התוכנה כוללת את כל הטקסט התנכ"י, על ניקודו וטעמיו, את המסורה, את הפרשנות ואת התרגומים הארמיים. התקליטור מאפשר חיפוש בכל היבטי לימוד המקרא, גם בשאלות המורכבות ביותר".

ושגיאות?
"תמיד עלולות ליפול טעויות וכבר עשינו תיקונים במהדורות מאוחרות יותר. אנחנו מודים לכל מי שמוצא טעות ומיידע אותנו. ואני מקווה שכמו שתנ"ך קורן ותנ"ך ברויאר תפסו את מקום התנכי"ם שהתבססו על תנ"ך המיסיון, כך תהיה המהדורה שלנו מעתה מהדורת המקראות הגדולות המקובלת בכל בית בישראל".

העבודה מעסיקה אותך גם בבית?
"מדי פעם אני לוקח עבודה גם הביתה וזה יכול להעסיק אותי שעות רבות. יש אתי שתי תוכנות של המכון, לפיהן אני עובד.
כאמור, אני עדיין מלמד יהדות בבית הספר 4 ימים בשבוע וכן ממשיך בשיעור נ"ך לחברים בלביא, שגם זו כבר מסורת של כ-30 שנה".
וכך מסורת ממשיכה מסורת ועוד היד נטויה.
לביא
חסר רכיב