תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

לטייל בגוש יבנה

18/04/2004
עמודים ניסן - אייר תשס"ד (682) 7
לטייל בגוש יבנה
סע וטייל בעקבות היובל
75 שנה לקיבוץ הדתי

גוש יבנה
הפעם נספר על גוש הקיבוץ הדתי בדרום.
רק רגע, לא היינו שם לפני חודשיים?
אז זהו, שבסיור הקודם ביקרנו באזור סעד עלומים, שנקרא בראשיתו "גוש עזה". "דרום" הוא מושג יחסי. לגבי חז"ל, היושבים בגליל, לוד היא דרום. במאה הקודמת היו "מושבות הדרום" ראשון לציון, נס ציונה וגדרה, שנקראו גם "יהודה". תושביהן נסעו לתל-אביב באוטובוס של חברת "דרום יהודה" וברחובות למדו תורה ב"ישיבת הדרום" (זיכרון יעקב חדרה ועתלית היו אז "שומרון").
אם כן, הפעם נבקר ב"גוש יבנה".
בסתיו תש"י מדווח ב"ידיעות המזכירות" (משמותיו הקודמים של "עמודים") על עליית משואות יצחק להתיישבות קבע בקרבת סואפיר בדרום. "... הרבה טלטולים עברו על אנשי הקבוצה מאז היווסד הגרעין הצ'כי במקווה ישראל, הכשרתם בטירת צבי ובשדה אליהו ועלייתם לגוש עציון. אחרי נפילת הגוש שהו החברים, מאייר תש"ח עד סיון תש"ט, בשבי בעבר הירדן. בחזרם מארץ האויב התארגנו מחדש לעלייתם החדשה ..."
ואחרי כמה שבועות אנו שומעים על התיישבות עין צורים באותו אזור. "... מעבר לכביש חונים אנשי משואות יצחק... הקבוצה תישא את השם "עין צורים", זכר למקום בהרי חברון שעליו עלו לפני כשלוש שנים... הקבוצה מורכבת כיום מחברי עין צורים שחזרו מן השבי ותוספת מנוער ד' מטירת צבי ומחברי גרעין ו' שהיו בביריה". ומסכם מיכאל חזני, "אבי ההתיישבות" של הפועל המזרחי: "קב' עין צורים היא הנקודה העשירית הדתית באזור הדרום המשתרע מיבנה עד נתיבה, כאן הולך ונוצר האזור הדתי הגדול ביותר בהתיישבות".
ובכן, יש גוש, אבל תחילתו הייתה עוד כחצי יובל קודם. ומעשה שהיה כך היה:
בשנות ה-20 קיבלה הקרן-הקיימת-לישראל סכום נכבד מקרן גוץ, במטרה לחדש את ישיבת כרם ביבנה במקומה ההיסטורי. העיירה הערבית ייבנה לא ממש התאימה למטרה זו, לכן רכשה הקק"ל קרקע בקצה אדמות הכפר, הזמינה את המרכז העולמי של המזרחי ליטול אחריות על הישיבה, ומהקיבוץ הדתי, לייעד קבוצה למלא את תפקיד היישוב של הישיבה. רודגס ורמת השומרון היו המועמדות למשימה. חברי רמת השומרון הביעו חשש "מההשפעה השלילית שעלולה להיות לישיבה על חינוך ילדינו (שעדיין לא נולדו)... מוטב קיבוץ השומר הצעיר בקרבתנו מאשר ישיבה, העלולה להרחיק את ילדינו מן הדת ..."
למנהיגי רודגס היו שיקולים אחרים: הם הבדילו בין התיישבות כיבושית ובין מרכז התנועה, שחייב להיות במרכז היישוב. "טירת צבי היא התל-חי שלנו ורודגס – עין חרוד" (דוד אינטרי' תרצ"ט). וכך, אפשר לזהות בתמונות משנות ה-40 את בתיה הראשונים של קבוצת יבנה ולצדם בניין הישיבה הענקי. לפי שעה אין עדיין תורה אך קמח יש ויש, ואולם הישיבה שימש כמחסן תבואות.
במלחמת העצמאות הייתה קבוצת יבנה בסיס לכוחות צה"ל הבולמים את המצרים סביב איסדוד. ואף ספגה הפצצות בשל כך. בניין הישיבה גודר ומוקש כדי למנוע את תפיסתו בידי גורם עוין. בסוף המלחמה פונו המוקשים והגדרות והבניין שימש למגורי חברי קבוצת "נתיבות", חברי-לוחמי כפר דרום. גם חברי גרעין "מורשה" האמריקאי עשו את צעדיהם הראשונים בארץ באותו בניין וממנו יצאו יחדיו להקים את קבוצת "נתיבות מורשה", היא בני דרום.
בתשי"ג מדווח שישיבת הקיבוץ הדתי (הסמינריון התורני) תיפתח בקרוב בבניין כרם ביבנה, אחרי שנדדה מכפר הרא"ה לרחובות ולירושלים. אך ביום הפתיחה התייצבו רק 3 תלמידים. המזמו"ר מחליטה להפעיל את ועדת הגיוס... מסתבר שזה עזר, שכן אחרי זמן מה אנו שומעים ש"...הושלמו אולמות 'כרם ביבנה'... כיום לומדים בישיבה כ-18 חברי הקיבוץ ובוגרי חברות הנוער שלנו, נוסף לקבוצת בני-עקיבא של כ-20 חברים, שלהם משמשת הישיבה המשך ללימודיהם בישיבות בנ"ע בכפר הרואה, מירון וירושלים".
ובאותה שנה "פתחנו אף בית מדרש למורות וגננות בקב' יבנה (גבעת וושינגטון)" ואנו מתכננים לפתוח באותו מקום את בית הספר (התיכון) הגושי".
וכל השאר – היסטוריה.
נחום ברוכי, בארות יצחק



חסר רכיב