תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

לפני ההתחלה

27/06/2011
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים סיון תשע'א (6) 749
לפני ההתחלה
על המהלך שקדם להקמת המדרשה נחמיה רפל לפני כ- 55 שנים, במאמר על "מעמד האשה בהלכה ובחברתנו", כתב צוריאל: "נדמה לי שבכל בתי הספר של המזרחי כבר מלמדים בנות תורה, שבכתב ושבעל-פה ... אבל ללימוד התלמוד וההלכה לנשים אין יותר המשך. הישיבות – סגורות בפניהן. הן לעולם לא תְּלַמֵדנה תורה בבית הכנסת, ולא תשמשנה כמורים לתלמוד ולהלכה בבית הספר ... אין זה מפליא שהעיסוק האינטלקטואלי המובהק של כל ציבור דתי, לימוד התלמוד העיוני, נשאר נחלת הגברים בלבד". כ- 25 שנה אחרי שהתפרסם המאמר ב"עמודים", בשלהי שנת הלימודים תש"מ, פנו 4 תלמידות שסיימו זה עתה כיתה י"ב בבית הספר התיכון בקבוצת יבנה, בבקשה לאפשר להן לימודים ישיבתיים לפני הגיוס לצבא "כמו הבנים שהולכים לישיבת השילוב". מכיוון שבאותן שנים לא היתה אף מדרשה אחת שהציעה לימודים מתאימים לבנות שלמדו בתיכון (עם הבנים) גמרא ונבחנו בבגרות על 40 דף גמרא ותוספות, הן התקבלו ללימודים "ליד ישיבת הקבה"ד בעין צורים", דהיינו: בזמן ה"סדר" הן למדו בחברותות בחדר סמוך, ולקראת "שיעור כללי" הן התיישבו בכניסה לאולם הישיבה. על צוות המחנכים של אותן הבנות נמנתה גם דינה אמיר (בארות יצחק). לאחר ששימשה כמחנכת של מחזור נוסף, נבחרה דינה לכהן כמרכזת ועדת החינוך במזכירות הפעילה של הקיבוץ הדתי. עם כניסתה לתפקיד, באלול תשמ"ד, שולחת דינה מכתב קצר לכל מזכירי הפנים, בלשון זו: הנדון: השתלמות תורנית לחברות בקבה"ד בכוונתנו להפיץ שאלון, שדוגמתו מצורפת כאן, בין החברות בקיבוצים, כדי שהתשובות תשמשנה אותנו בהמשך תכנון ההשתלמויות התורניות לחברות. אין עדיין שום תוכנית מעשית, וספק אם אפשר לבצע בתשמ"ה משהו מעבר לימי העיון האזוריים שקיימנו בעבר. עם זאת אין להתעלם מהציפיות ששאלון (על השתלמות תורנית לחברות) יכול לעורר. לכן אבקשכם לעיין בטיוטה, להעיר הערותיכם בכתב (לפני סוף תשמ"ד!) ולתת הסכמתכם להפצתו בין החברות. התשובות למכתבה של דינה היו מגוונות. רובן נכתבו ע"י מזכיר הפנים, בכתב ידו, כתגובה ישירה על מכתבה של דינה, ורק אחד הגיע מודפס (מיוסי יורב, מזכ"פ של בית רימון, מאז ועד היום ...). רוב הכותבים מברכים את דינה על כניסתה לתפקיד, מביעים את אמונם ביכולתה לקדם את החינוך בקבה"ד, מזמינים אותה לבקר בקיבוצם ולהכיר מקרוב את מערך החינוך המקומי, ומוסיפים נקודות שבמבט היסטורי הן חשובות ומעניינות: לכבודה של עין הנצי"ב המארחת את המדרשה (החל משנתה השנייה), ולכבודו של צוות מורי המדרשה, נביא במלואה את תשובתו של עוזי פז, אז מזכיר הפנים של הקיבוץ, ומאז מורה במדרשה: לדינה, שלום רב, ראשית, מיטב הברכות להתחלת פעולתך במזכירות הקבה"ד. מאחלים לך הצלחה רבה. שנית, יפה עשית שהתחלת לטפל בהשתלמות בחברות ביהדות. מאזורנו יש לא מעט הלומדות יהדות באורנים, ואוי לאוזניים שכך שומעות ... אין לי כל הסתייגות או הערכה לגבי השאלון, אשמח להפיץ אותו בין חברותינו. נראה לי שאם המוסד לבחורים הוא בדרום, המוסד לבחורות צריך להיות בצפון, במתכונת פחות או יותר דומה (שוויון המינים). שנה טובה, עוזי פז, עין הנצי"ב תשובה מקיפה, מעניינת ומחודדת, הגיעה ממשה וייס, מורה בישיבת הקבה"ד וחבר קיבוץ שלוחות, וזו לשונה: לדינה שלום, אַת נשמעת מאוד פסימית – כאילו לא ניתן לעשות כלום בנדון. השאלונים מסוג זה שחיברת – הם כמו תהילים – לא מזיקים ולא מועילים. לדעתי – חוץ מימי עיון אזוריים, שצריך לתכנן לחודש כסלו, צריך לנסות לעשות "סמינר" ארצי – בערך בחודש פברואר. עד אז רוב בנות המחזור משתחררות מצה"ל – ועוד לפני שיוצאות לש"ש. נתונים יש בטח אצל עמוס. עם בנות כאלה בשלד, אפשר לצרף עוד ולקיים בעין צורים ולנצל לשם כך את צוות הישיבה. תקבלי על עצמך ריכוז סמינר כזה – והוראה בו – וזה יהיה פיצוי על שעות ישיבה משעממות במשרד בתל אביב. משה וייס, שלוחות התגובות החיוביות עודדו את מזכירות הקבה"ד, ודינה הוציאה שאלון לחברות בכל הקיבוצים, שאליו נלווה מכתב קצר וזהיר, ובו נאמר בין השאר: "אין השאלון הזה מהווה התחייבות, לא למארגנים ולא לעונות עליו. על כן אינך מתבקשת לתאם את תשובותייך עם מוסד כלשהו בקיבוצך, אלא לענות בהתאם לכוונותייך ומשאלותייך בלבד". מתוך הנקודות העולות מתשובות המזכירים והחברות, אני מבקש להדגיש ולהדגים ארבע: א. מועד התחלת הלימודים התורניים לנשים – כיוון שהמזכירים התבקשו לענות עד סוף תשמ"ד, הם הסיקו מכך שיש כוונה להקים את מסגרת הלימודים החדשה כבר בתשמ"ה. על כך הם עונים: "לתשמ"ה כבר נסגרו תוכניות ההשתלמות, מבחינות מכסות ימים וכיו"ב" (יוסק'ה אחיטוב, מזכיר פנים קיבוץ עין צורים). "לא כדאי לשאול את החברות על רצונן ללמוד בתשמ"ה, כיוון שאנו מניחים שאין סיכוי שיתבצע משהו במשך השנה הקרובה" (הרב אהרון שמש, ראש בית המדרש הגבוה לתורה וליהדות של הקיבוץ הדתי). ב. אורך תקופת הלימודים – החברות נשאלו על "תקופת הלימודים הרצויה לי – שלושה חודשים / חמישה חודשים / שנת לימודים", ודינה מסכמת את התשובות: "אורך תקופת הלימוד המבוקשת נע בין חודש אחד ל- 9 חודשים". בולטת חוות הדעת של המזכירים בנוסח: "לי נראה שהאוכלוסייה שלנו תעדיף תקופת לימודים של כחודש בלבד" (יוסי יורב, מזכיר פנים קיבוץ בית רימון). ג. מקום הלימודים – בשאלון עצמו לא היתה התייחסות מפורשת לפתיחת מדרשה בקיבוץ מסוים, אך המזכירים המבינים עניין מתוך עניין, מזדרזים לכתוב: "אם המסקנה תהיה לעשות זאת באחד הקיבוצים, אני מציע לשקול ברצינות קיום ההשתלמות אצלנו בכפר עציון". (דוד עמית, מזכיר פנים קיבוץ כפר עציון). בשלהי שנות ה-80 אכן התעורר דיון סוער בשאלת מיקומה של המדרשה, ובו נטלו חלק פעיל הקיבוצים בארות יצחק, מעלה גלבוע, מירב, שדה אליהו, טירת צבי ועין הנצי"ב. ד. אוכלוסיית התלמידות – השאלון מופנה לַחֲברות הקבה"ד, ודינה מציינת בפירוש: "הסקר לא כלל בנות בוגרות צבא וש.ש. הפונות למסלול מקצועי (אוניברסיטה, סמינר וכדו')". לא דוּבַּר כלל על האפשרות שבנות צעירות המסיימות י"ב תמלאנה את ספסלי המדרשה! לאחר כחצי שנה, בטבת תשמ"ה, מדווחת דינה לפעילים על תוצאות השאלון, ולהלן הסיכום: הביקוש: כ- 70 חברות ענו לשאלון, כלומר: כ- 70 חברות מעוניינות בקורס כזה. רובן המכריע (מעל 50) הן אמהות לילדים צעירים, והן מתנות את לימודיהן בשיבה יומיומית הביתה, מי עד 16.00 ומי עד 18.00. מסקנה: כיבוד תנאי זה אפשרי: א. בקורס אזורי (אליו תגענה החברות הגרות בקיבוצים שבאזור) ב. בקורס שיתקיים בתל אביב (אליו תגענה חברות מכל קיבוצי התנועה) אולי אפשר להגמיש את התנאי וליזום קורס של יומיים בשבוע, כולל לינת לילה אחד מחוץ לקיבוץ. הדיונים עברו מוועדת החינוך לוועדת הישיבה, מהמזכירות הפעילה למזכירות המורחבת. התוכנית קרמה עור וגידים, ולאחר כשנתיים החל המחזור הראשון את לימודיו בשדה אליהו, וכל השאר – היסטוריה. נחמיה רפל
חסר רכיב