תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

על המדף: שירי המגילה

08/05/2011
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים אדר תשע"א (747) 4
על המדף:

הפרופסור שהתחנך בקיבוץ יבנה ה"ייקי" התאהב ב...יידיש!


שירי המגילה
איציק מאנגר
תרגום: דוד אסף (בוגר בית הספר בקבוצת יבנה)
איור: נעם נדב
הוצאת: חרגול – עם עובד

בימים אלו יצא לאור הספר המהודר שירי המגילה מאת איציק מאנגר, בתרגומו של דוד אסף ובאיורו של נעם נדב. גם בתיאטרון 'יידישפיל' (של שמוליק עצמון...) מועלית בהצלחה רבה ההצגה 'די מגילה'. מי ש"אשם" בכך ששירי המגילה של איציק מאנגר הפכו למחזה ולהצגה, הוא הבמאי, הצייר והסופר שמואל בונים.
איציק מאנגר, מהידועים והאהובים במשוררי יידיש בימינו, נולד בצ'רנוביץ (1901), נדד בערי אירופה – יאס, ורשה, בוקרשט, פריז ולונדון וב-1951 העתיק את מקומו לארצות הברית. פעמים רבות ביקר בישראל עד שעלה ארצה בשנת 1966 ונפטר בגדרה ב-1969. ספר שיריו הראשון, 'כוכבים על הגג', פורסם בוורשה בשנת 1929 (בהקשר זה, מעניין כי שמו של ספר השירים הראשון של נתן אלתרמן הוא 'כוכבים בחוץ' – 1938).
בשנת 1936 יצאו לאור בוורשה שירי המגילה – 'מגילה לידער'. בשירים אלו הוצגו גיבורי מגילת אסתר כדמויות הלקוחות מהווי חייהם היומיומי של יהודי מזרח אירופה. היה בשירים אלו שילוב כובש לב של הומור, עממיות וליריות, וגם תרכובת מחוכמת של מסורות מדרשיות וספרותיות עתיקות עם המסורת החיה של ה'פורים שפיל'. 'שירי המגילה' התחבבו על קהל קוראי היידיש בכל העולם והוכרו כיצירת מופת. נראה כי איציק מאנגר הוא משורר היידיש המתורגם ביותר לעברית. בין המתרגמים הרבים זכור לטוב גם איש בארות יצחק, ישראל קוטב (1913-1988).
בספרו האוטוביוגרפי ורב החן 'כאן בונים', מספר המחבר שמואל בונים על פגישותיו הרבות עם המשורר איציק מאנגר שהובילו להסכמתו, לבסוף, להצעתו להמחיז את השירים. ההצגה הראשונה של המחזה הייתה ב...תיאטרון ה'חמאם' ביפו. התיאטרון "הצברי" של חיים חפר ודן בן אמוץ "הסתכן" בהצגת מחזה ביידיש.
בונים מספר כי בימים הראשונים של ההצגה הייתה הרגשה של תבוסה וקטסטרופה, ואז אירע "נס פורים". ההצגה הפכה ללהיט בעקבות מאמרו של מבקר התיאטרון מיכאל אוהד. גם שאר המבקרים הצטרפו וכתבו מאמרי ביקורת נלהבים. כוכבי ההצגה היו שחקני משפחת בורשטיין ושותף נוסף להצלחה הגדולה היה המלחין דובי זלצר. ההצגה הוערכה כאחת ההצגות הטובות ביותר שהוצגו אי פעם על במות ישראל. המחזה הוצג ביידיש ואת פרקי המעבר תרגם לעברית חיים חפר.
לאחר ההצלחה הגדולה ב'חמאם' הוצגה 'המגילה' פעמים נוספות בארץ ובגולה. היא נדדה לארצות הברית, דרום אמריקה, דרום אפריקה, והבמאי הוזמן בשנת 1995 "לשפץ" את ההצגה לקראת הצגתה בעיר דרזדן שבגרמניה. גם ה'יידישפיל' הציג את המחזה ב-1988 עם הבמאי "המקורי" ש. בונים. מדי שנה מוקרנת בטלוויזיה נוסחה מחודשת של המחזה וכיום, כאמור, מציג את המחזה שמוליק עצמון בתאטרון ה'יידיש שפיל' בבימויו של יצחק שאולי ו... קשה להשיג כרטיסים.
התרגום הראשון של שירי המגילה הוא של איש קיבוץ שריד – מרדכי אמיתי (1953, בהוצאת 'הפועלים').עתה נוסף התרגום החדש של 'שיר המגילה' ומחברו הוא דוד אסף, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל (אוניברסיטת תל אביב) המתמחה בעיקר בתולדות החסידות. דוד אסף הוא יליד הארץ (1956) ובנו של אחד ממנהיגי הפועל המזרחי – משה קרונה – שהיה אי פעם חבר ברודגס ובקבוצת יבנה. דוד עזב את הבית בגיל 15 והתחנך בקבוצת יבנה כילד חוץ. לאחר שסיים את לימודיו, שירת בחיל השריון, למד היסטוריה באוניברסיטה בירושלים ו...התאהב בשירי המגילה.
בספר הנאה שיצא זה עתה לאור נוספו גם איוריו של נעם נדב – מרצה בכיר באקדמיה לאמנות בצלאל, מבוא מקיף על המשורר וספרו ודברי הסבר על מקורותיו הספרותיים של כל אחד מהשירים ועל הרקע ההיסטורי המשתקף בהם.
כ"חובב מאנגר" פגשתי את דוד אסף בירושלים, וכחובבים נלהבים החלפנו בינינו תרגומים וכתובות. גם אני – למרות מוצאי (יקה בן יקה, יליד גרמניה), אוהב שירת יידיש וכמובן את שירי איציק מאנגר. עצתי היא ל"ייקים" של הקיבוץ הדתי (והם לא מעטים...) – רוצו מהר לרכוש את הספר. אולי גם אתם תתאהבו...

 

רפי אילן, עין צורים

חסר רכיב