תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

ונהפוכו

07/05/2011
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים אדר תשע"א (747) 4
צמיחה דמוגרפית בסעד
ונהפוכו 2 איך זה נראה כששלושים משפחות ואיתן 60 ילדים מצטרפות תוך שנה לקיבוץ קובי אברהם יום אחד פגשה אותי אשה בגיל הזהב ושאלה: "האם אתה גר בקיבוץ?". עניתי שכן. "האם אתה מהשכונה? מהגרעין?". הסברתי שאני תושב שכונת שקד (שכונת ההרחבה)... ואני בעלה של... למחרת פגשה אותי שוב אותה הגברת ושוב שאלה אותי - האם אני תושב? גרעין? שקד? אחרי ותק של קצת יותר משנה בקיבוץ, אני עדיין נשאל את אותן השאלות, כולל בכניסה לשער הקיבוץ (לאלו שלא שוברים שמירה). ככה זה, כשתוך שנה לערך הצטרפו לסעד קרוב לשלושים משפחות ואתן שישים ילדים (בלי עין הרע, כן ירבו). וכדי לעשות מעט סדר, יצאה חוברת "פנים חדשות בסעד", המספרת בקצרה על כל משפחה ומשפחה ומה הביא אותה לקיבוץ. הגידול נובע משני פרויקטים מרכזיים שהקיבוץ יזם: הראשון - שכונת הרחבה המכונה 'שכונת שקד', על שם המטעים שנעקרו לטובת משפחות צעירות שבנו ויבנו את ביתן במקום. הפרוייקט השני - הקמת גרעין משימתי, שבתקווה יהפכו החברים בו בעתיד הקרוב לחברי קיבוץ מן המניין. זאת, כמובן, בהנחה שיבינו, יפנימו ויקבלו את תקנון הקיבוץ שנמצא בשינוי מתמיד, ואת הרפת הנמצאת במרחק נשימה אחת מהם... השלט "דירה להשכיר" הפך לא רלוונטי זה זמן רב, ובאוויר יש ריח של התחדשות. הגידול העצום הזה הצריך היערכות נוספת מכל תחומי השירות המוניציפאליים הקיימים. דוגמא לכך היא גני הילדים שהפכו בין רגע למעונות ויצ"ו - עד שלבסוף נפתח גן נוסף, כדי לשחרר מעט לחץ. הקיבוץ התמלא בילדים בכמות שזקני המקום לא זוכרים כמותה (טוב, למי שהצליח לזכור) וגם הילדים לא זוכרים כמות כזאת של סבתות וסבים. המכונית - סמל ההפרטה, מצויה כבר בשפע, והתנועה ניכרת במיוחד בשעות הבוקר. בית הכנסת הפך אף הוא צפוף וכל מקום פנוי מזדמן, הופך להיות מקום קבע. שינויים אלו מעמידים את הקיבוץ במבחן לא פשוט - לנסות ולמצוא מכנה משותף בין אורח חיים קיבוצי אופייני לבין אורח חיים קפיטליסטי. כששתי גישות כל כך שונות נפגשות, ההתמזגות מצריכה זמן, סבלנות והבנה של כל הצדדים. לקיבוץ שמצבו הדמוגראפי היה מדאיג עד לא מזמן, מהלכים אלו הביאו למהפך המסמל התחלה חדשה לעתיד טוב יותר. סעד
חסר רכיב