תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

ממבנה סנדלריה ישן לקליבלנד

07/05/2011
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים אדר תשע"א (747) 4
ממבנה סנדלריה ישן לקליבלנד
פינת חרש-העץ הביאה לדפוס: יזרעאלה כספי כשחושבים על אנשים מיוחדים בקיבוץ, חושבים על יוסי שמואלי. יוסי, יליד טירת צבי, בן יחיד להוריו, עבר את המסלול הטבעי של כל בני המשק - לינה משותפת בבית הילדים, לימודים בבית הספר המשותף, שירות צבאי, ש.ש.ש וחזרה למסלול של עבודה בענפי המשק עד הגיעו לענף הנגרייה, ענף בו הוא עובד עד היום. ובכל זאת, מה מיוחד ביוסי? יוסי הוא אחד האנשים שהפכו את תחביבם למקצוע (או אולי את מקצועו לתחביב?). בנגריה בה הוא עובד, החל לגלף בתי מזוזה וכלים נאים מענפי עצים. יוסי מספר שהתחיל את מלאכת הגילוף כבר בגיל הגן - כבר אז נחתך באצבעו כשניסה לחתוך ענף בסכין... בזמן השיעורים בבית הספר גילף מעיפרון יד עדינה וספל קטן עם ידית. "אצל יהודה צונץ ז"ל, האמן והמורה למלאכת יד בבית הספר, למדתי יסודות חשובים בגילוף", הוא מסביר, "במילואים, במלחמת יום הכיפורים בסיני, התחלתי לגלף מזוזות. כשהגעתי הביתה לחופשה לקחתי ענף מעץ הצאלון ובעזרת סכין ניתוחים, מתוך ציוד הרפואה, גילפתי בסיני את המזוזה הראשונה". אותה מזוזה ניתנה במתנה ל'אסירת ציון' יהודית לוין שבאה לבקר ולספר בטירת צבי על 'אסירי ציון' כשהיו עוד מעבר ל'מסך הברזל'. "מאז, כשאני רואה ענף אני כבר מתכנן בראשי היכן אגלף את האות ש' ואיזה קישוטים יהיו למזוזה. במהלך הזמן יצאתי לקורס נגרות של משרד העבודה, שם למדתי גם חריטה ועיבוד נוסף בעץ. בעזרת מחרטה שבנה עבורי חבר הקיבוץ, מנחם מטוס, יצרתי קערות שונות מעץ ועסקתי בגילוף ובחריטה כתחביב. חלק מעבודות אלו ניתנו מתנות לנשיא המדינה, לרופא שעזב למקום אחר ולאורחים נכבדים נוספים שהגיעו לקיבוץ...". למה דווקא מזוזות? "נמשכתי תמיד למזוזות אבל גם ליד לקריאה בתורה, לקופסאות של אתרוג ולגביעים. הרגשתי שזו השליחות שלי - לגלף", משיב יוסי וממשיך: "כשהתחלתי לברר מה נעשה בתחום המזוזות הבנתי שאין בארץ הרבה בתי מזוזה מגולפים מעץ ושזוהי אמנות ייחודית". התפתחות נוספת של יוסי בתחום היא נושא בדיקת כשרות המזוזות. "למדתי ב'תפילין בית אל' כתיבה של 'סופר סת"ם'. אינני כותב את הקלף אך אני בודק אותו. כשאני מייצר בתי מזוזה, אני מקפיד שהגודל יתאים לקלף", מסביר יוסי ומוסיף: "גילפתי פעם, לפי בקשת אחד הלקוחות, מזוזה באורך 30 ס"מ!". מיוזמה ליזמות לאחרונה התמקם יוסי במבנה הסנדלרייה הישן ליד הכביש הראשי. הגילוף הפך ליזמות, כמקובל היום בקיבוצים המתחדשים. המוצרים נמכרים לאורחים הבאים לבקר בקיבוץ וכן מוצגים ונמכרים בירידים המתקיימים לקראת החגים ובחופשות, בעיקר לציבור הדתי-לאומי. גם ליריד בקליבלנד שבארה"ב הגיע יוסי בשליחות 'בית האמנים' בבית שאן, במסגרת פעילות משותפת בין עמק בית שאן וקליבלנד. בחתונות בטירת צבי מוצבת תיבת עץ נאה למתנות החתונה (צ'קים) בצורתה של תיבת נח. זוהי תיבה מעשה ידיו של יוסי, והיא משמשת את החתנים והכלות מזה חמש עשרה שנה! כחו של אמן לעיתים מוזמן יוסי לבתי ספר, לאירועים כמו מסיבת חומש או בר מצווה, על מנת להדגים כתיבה של סופר סת"ם. הוא מנצל את המפגש עם הילדים ומשלב גם הדגמה של גילוף בית מזוזה. כמו כן נהנים מכשרונו ילדים, נוער ומבוגרים המשתתפים בסדנאות גילוף בהנחייתו. "פעם", מספר יוסי, "הוזמנתי ליריד בסוסיא שבדרום הר חברון. הוצבתי שם ב'פינת חרש-עץ'. היו בידי עצים מארבעת המינים ומשבעת המינים וגילפתי אותם במקום על פי בקשת הקונים. תוך כדי עבודה ניגש ילד בן עשר וביקש שאגלף לו דמות של צבי מענף של עץ הדס. הילד הסביר שדודו ודודתו נרצחו בידי מחבלים ליד הישוב מעון; שמה של הדודה – הדס, ולדוד קראו צבי. שמעתי את סיפורו והבטחתי לו שאכין לו משהו יפה. גילפתי על המזוזה דמות צבי (סמל ה'דואר נע') ושני ענפי הדס". ניתן להתרשם מאלבום העבודות של יוסי שמואלי באתר האינטרנט של קיבוץ טירת צבי: www.tiratzvi.org.il טירת צבי מובאה: כשאני רואה ענף אני כבר מתכנן בראשי היכן אגלף את האות ש' ואיזה קישוטים יהיו למזוזה פעם ניגש אלי ילד בן עשר וביקש שאגלף לו דמות של צבי מענף של עץ הדס. הילד הסביר שדודו ודודתו נרצחו בידי מחבלים ליד הישוב מעון; שמה של הדודה – הדס, ולדוד קראו צבי
חסר רכיב